המשפט הכי מעצבן שיש!
הי חברות!
אז כנראה שלכתוב על כל מושג דורש ממני הרבה כוחות!
עובדה, תראו כמה זמן לא כתבתי…
זה לא כ"כ פשוט לקחת מושג, ולנסות לקרב את זה לעולם שלי, שממש אדע מה ואיך להתנהג אתו ביום יום הפשוט שלי…
אבל, ת'כלס, כל פעם אחרי שאני מסיימת לכתוב משהו ששדרש ממני הרבה תפילות, כוחות, חשיבה ולעתים אפילו לימוד, אני ממש מרגישה שעשיתי תהליך, כי זה לא סתם לכתוב על זה ודי,
אלא זה ממש לעבור תהליך של הורדה, אפילו הנחתה הייתי אומרת, כי אחרי כל התהליך הזה את גם לא יכולה לא לחיות זה ביום יום, זה מלווה אותך פשוט, כל פעם שקופץ לך המשפט את לא יכולה להסיט את זה ממך כאילו היה זבוב טורדני מציק באמצע הקיץ החם והלוהט, אלא את חייבת להשתמש בו, והפעם מהמקום האמתי והמדויק של המשפט.
אחרי כל ההקדמה הארוכה הזו….
רציתי לשתף אתכן במשפט, שאולי הוא לא כתוב בשום ספר חסידות,
אולי זו לא אמרה חסידית מובהקת, ואולי אפילו לא שמעתן עליה, אבל זה משפט שלאחרונה יצא לי הרבה להיעזר בו,
כן, הוא משפט לא קל, לפעמים אפילו מעצבן!
הוא משפט שכשאני שומעת אותו מפי אחרים, אני רואה את המורה שלי בכיתה ח' אומרת לי את זה עם אצבע מאשימה ועם משקפיים על קצה האף והפאה הקצוצה למשעי…
אך במשפט הזה טמון סוד גדול בעיניי!!
המשפט הזה הכניס בי שלווה, רוגע!
הוא הכניס בי הבנה שלא תמיד אני מנהלת הכל, שאם רוצים הצלחה בחיים צריך לפעמים להשתמש בו, להיעזר בו,
בקיצור הוא עושה סדר בראש!
אז מה המשפט הכ"כ נחשק??
ואולי יהיו כאן כאלה שיגידו…
אויישש כ"כ משפט של המנהלת שלי בתיכון,
כ"כ משפט של אימא שלי בשעות הצהריים המעצבנות…
אבל לפעמים כשמישהו מבחוץ נותן מבט אחר על דברים, הם באמת יכולים לקבל משמעות אחרת….
כי…
והנה המשפט המיוחל מגיע…
לפעמים עושים מה שצריך ולא תמיד מה שרוצים!!
כן, אני יודעת בדור שלנו זה משפט פרימטיבי, ענתיקה כזה.
אבל המשפט הזה בעיניי כ"כ חכם ונכון!!
כי את הרצון שלנו קשה לצמצם, לא ממש אפשר לעצור אותו, ואם קצת מזינים אותו הוא לא ניתן לשליטה…
לרוב אנחנו לא באמת יודעים מה טוב לנו, מה יועיל לנו, מה יעשה אותנו אנשים יותר טובים,
לא תמיד אנחנו יכולים לדעת מה ייתן לנו הצלחה בחיים ויקדם אותנו.
ולכן הקב"ה יצר לנו תורה, הלכה, התווה לנו דרך, כן, כדי שלא נסטה מפסי הרכבת המנתבים אותנו למיצוי כל הכוחות שלנו.
שבכל צמתי החיים בהם נרגיש שאין לנו מושג לאן עלינו ללכת ובטח ובטח שלא נדע מהו הרצון הנכון, הטוב והמקדם לנו, נוכל להיות בעמדה של התבטלות, ונכופף את עצמנו ונעשה את מה שצריך!את מה שנדרש מאיתנו.
כי אולי מה שנדרש מאיתנו תמיד נראה לנו ככפייה כלקיחת החופש והחירות להחליט מי ומה אנו רוצים להיות..
אך ההפך הוא הנכון,
ברוב המקרים אם לא בכולם,
אם נלך ונעשה את מה שנדרש מאיתנו אנו נגיע ל100 האחוזים של הצלחה,
כי עוד לפני הניסוי והתהייה שלנו,
ישב מישהו, בורא עולם שמו, שעשה את כל הבדיקות המקיפות, עם כל תופעות הלוואי המתלוות, כדי לזקק ולדייק במיוחד עבורנו את מה שהכיי נכוןן ומותאם בשבילנו!
כן כן , כמה פשוט וכמה נכון!!
את חושבת שכשעשית מה שצריך וויתרת, על עצמך, על מי שאת,
אך האמת היא שכשאת עושה מה שצריך,
את מגלה ומוצאת את האני האמתי שלך!
זה שלא התבלבל כל הדרך לגילוי, זה שלא היה צריך לעשות פרסה בכל צומת מורכב של החיים, אלא נסע 'דוך' ישר אל היעד המבוקש,
את בעצמך, עם כל עצמיותך, שלימה ומושלמת!
אז לעשות את מה שצריך ולא את מה שרוצים
מבחינתי זה בריאות הנפש!
בהצלחה לנו!
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
5 תגובות
בגרסה החסידית: "מוזיש דא ניע חוצ'יש"
ובתרגום מפולנית או רוסית או מה שזה לא יהיה: "אתה יכול, אבל אינך רוצה"
אפשר להגיד שזה תואם.
אבל מלא פעמים את מרגישה שאת יכולה אבל את לא רוצה..ואז איך את מקדמת את עצמך קדימה?
הנקודה שנסיתי להעביר זה שלעשות מה שצריך לפעמים עוזר לך להתקדם, לדעת שיש פעמים שמישהו או משהו אחר מחליט בשבילך,ואז זה מקדם אותך, במקום להתברבר עם עצמך במקום. מבינה?
ממש נכון!
תודה על זה! לייט, את מסבירה הכל כלכך בבהירות! בכל פוסט שלך, אני יודעת, שהנה, אלמד משהו חדש… מדהימה שכמוך!
מהמם ומחכים!!
תודהה