תפריט
והפעם.. השגחה פרטית
היי
ממש שמחתי שאהבתן את הבלוג הקודם:)
לפני שנמשיך אני רוצה להגיד לכן שהפעם זה יהיה קצת ארוך,אבל שווה כל רגע של קריאה!! כי מה שיש פה לעיתים משנה מבט, הסתכלות ולעיתים אף משנה את החיים לגמרי!!
לי לפחות זה שינה…
השגחה פרטית
קוטל כל תגובה… לא משנה מה קורה, שולפת מתוך השרוול את צמד המילים הנחמד השגחה פרטית.
אל תשאלי, לא הספקתי ל…
אהה השגחה פרטית
את לא מבינה מה קרה לי?
אהה השגחה פרטית
אווףף תקשיבי אני לא יכולה יותר!
אהה השגחה פרטית….
עכשיו בינינו…ההשגחה הפרטית הזאת..
מרגיש לפעמים שהשגחה היא באמת פרטית…
היא משגיחה על כולם פרט אליי….
מה? לא ככה?
אין לך זמנים כאלה שאת מרגישה שההשגחה ממך והלאה?
מה שנקרא שנותרת ללא ליווי מבוגר אחראי??
שאין שם מישהו שמסתכל מידי פעם בתסריט שלך ובודק שהכל לפי התכנון…?
שלא דילגו שורות? שלא פספסו סצנות??
את לא מרגישה את זה??
שלפעמים נותרו רק השחקנים והבמאי הלך לטפל בסרט של מישהו אחר מורכב יותר?
כן, לפעמים ככה אני מרגישה…
ואז כשאני סוף סוף מעזה להגיד משהו על זה משהי חמודה קופצת.. הייי הרי הכל בהשגחה פרטית !!
ואני…. מתפוצצת מבפנים!!
די להגיד מילים מפוצצות שגורמות לי להרגיש רק כמה אני רחוקה מהבנת הדברים ויוצרים בתוכי תסכול נוסף…
יש דרך לצאת מכל החושך הלא ברור הזה…..?
יש דרך לראות ולהרגיש מה זה ההשגחה הפרטית המדוברת כ'כ…?
העיקר זה לדעת ולהגיד שיש דבר כזה השגחה פרטית??? לדעת שאני לא יודעת??
זהו, החלטתי, אני מבררת את העניין עד הסוף!
אני לא אוותר,
אני אפתח, אנתח, אחפור לעומק
עד שאחבר את שתי המילים האלה אליי…
כי אם חוזרים עליהן שוב ושוב, כנראה שיש להם דרך לעזור לי, לראות את הדברים בצורה אחרת. אולי צמד המילים הללו, בכוחם לרפא את הפצעים שנפערים לי בנפש. הרי אם לא היה בכוחן כלום, הן היו חולפות ועוברות על פניי ללא שום עניין והתייחסות.
אז התחלתי….
יצרתי לי סביבה סטרילית בשביל זה, בכל אופן זה ניתוח לב פתוח ישר לעומק העניין… חייבת להיות נקייה מהכל.
והתבוננתי..
השגחה פרטית… מה טיבה? מה עניינה?
האם השגחה הפרטית היא לפי איך שאני מבינה את הדברים?
האם השגחה היא באמת פרט אליי? האם יכול להיות מצב שהבמאי יחשוב וישגיח רק על חלק מהשחקנים?
הרי בלעדייך ההצגה שלו לא תהיה שלימה,
יותר נכון ההצגה בכלל לא תהיה,
כי את לא עוד תפקיד בהצגה,
את ההצגה בעצמה!
אז נכון שלא תמיד את מרגישה את ההשגחה,
לא תמיד את מבינה איך בדיוק זה מועיל,
השגחה הלא ברורה הזו, נראית לך כההפך הגמור מהשגחה… אלא יותר כמו תחושת הפקר…
אבל אל לך לחשוב מחשבות כאלה,
אומן המכין שעות רבות את אומנותו, משקיע בו את כל מרצו, כוחו, ושאיפתו, מכלה את כל זמנו ופנאי מחשבתו על אותה האומנות, לא ייתכן שאין לו מטרה, כוונה, באותה העשייה, הוא לא יחליט בגמר ההכנה לזרוק אותה ולא לחשוב עליה,
ההפך הוא הגמור!!
הכל מדויק, מוקפד ומתוכנן.
תחושת ההפקר שאת מרגישה היא כי לעתים אנחנו חושבים שה' ברא עולם והמשיך הלאה לעיסוקים אחרים.
אך לא כך הם פני הדברים,
הקב"ה כל רגע ורגע מחיה את העולם, אנו קיימים על פי הדיבור, כל תזוזה בצד אחד של העולם משפיעה השפעה מוחלטת על מה שקורה בקצה השני של העולם.
אז נראה לך שהוא לא יהיה מחושב ומדויק? נראה לך שהוא לא יחשוב עלייך בפרטי פרטיות?
הרי את חלק מתמונה אחת גדולה ושלימה, שיש בה אין סוף פריטים, שכדי להביא את התמונה לשלמות שלה, את חייבת דיוק, שימת לב לפרטים הכי קטנים.
זכרי תמיד!
את לא עוד אחת מכולם…
את מכולם האחת!!
ה' משקיע בך מחשבה בכל רגע ורגע, את בחיר הבריאה שלו.
חשבי כך, שאם באלפית השנייה לא נעלה במחשבה של ה', איננו קיימים יותר, כי על פי הדיבור אנחנו כאן.
ראי את העולם כמנגינה,
כחמשה בת חמישה שורות, שעליהם נכתבות בכל רגע ורגע עוד ועוד תווים, נשלמות בו עוד ועוד תיבות.
מנגינת החיים לעולם מתנגנת, לעתים בקצב קצבי ורועש, לעתים בקצב אטי ורגוע, אך היא תמיד נכתבת, תמיד נשמעת.
וכדי שהמנגינה תהיה ערבה לאוזן השומע, חייבת להיות הרמונית, נכונה, כל תו נמצא במקום המדויק לו, וכשתו לא נמצא במקומו הנכון, ישנו זיוף במנגינה. והמנגינה הופכת להיות צורמת.
אנו יודעות שאת המנגינה שלנו כותב הקב'"ה מלך מלכי המלכים, האומן והיוצר היחיד שהצליח לבורא עולם כ'כ מדויק, מוקפד עד הפרט האחרון, אין בו פספוס ולו הקטן ביותר, כל העולם כולו מתנגן בכל רגע ורגע כמנגינה אחת מושלמת, כל דומם, צומח, חי, מדבר עושה את תפקידו בכל רגע נתון…..אין פספוסים אצל מי שאמר "והיה העולם"
ייתכן שכשהוא כותב את המנגינה שלך יהיה בה זיוף קל שבקלים?
יהיה תו שאינו במקומו?
האם יש משהו שהוא לא מושגח?
נכון לעתים את מרגישה מנגינה עצובה, מרירה, כואבת הייתי אומרת, אך היא חלק ממנגינה אחת ארוכה, העצבות מכינה את עצמה לקצב השמח שיגיע אח'כ, אין סתם אצלו יתברך.
חשבי על חייך כעל מנגינת חיים אחת ארוכה, ראי את התווים הנכתבים בה בכל רגע ורגע.. אם תדעי שכל תיבה נכתבת ע"י המנצח הכי גדול שיש, הנך יכולה להיות רגועה, סמוכה ובטוחה, שהמנגינה שלך נכתבת בשבילך, לטובתך, במיוחד לך.
כך כל דבר שקורה עמך הוא בהשגחה פרטית מדויקת רק לך!!
לא יודעת מה אתכן, אחרי הניתוח לב פתוח הזה, אני מרגישה אחרת.
פתאום המילה "השגחה פרטית" היא לא סיסמא הרחוקה ממני מרחק שנות אור, והיא לא תקפה לכולם פרט אליי…
אלא ההיפך, היא מדויקת במיוחד בשבילי!
אני כבת יחידה לקב'ה, אין אפשרות שדברים נעשים איתי סתם.
לכל דבר ודבר הקורה עימי יש לו משמעות מוקפדת, מההתחלה ועד הסוף,
את הסוף לא תמיד את רואה,
אבל את יודעת כבר מההתחלה,
שהכל אבל הכל הוא בהשגחה פרטית מדויקת אך ורק לך.
כי "בשבילך נברא העולם"
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
9 תגובות
וואו תודה!!! גם הפוסט הקודם רתק אותי ועכשיו.. יש לך כתיבה מיוחדת והדרך שבה את מנתחת דברים היא מקסימה. בכלל לא הרגשתי שזה ארוך. זה היה טקסט מרתק שכתוב בצורה מושכת ביותר. תודה!
ואוו פשוט השגחה פרטית!!!!
בדיוק לפני חצי שעה הסבתי לאחת לא דתיה מזה השגחה פרטית!!
למה קוראים לבלוג הזה בלק אאוט?
אולי כדי להוציא את החושך החוצה…
( אימוג'י תוהה)
ראיתי את ההקדמה..
הייתח בטוחה שזה הולך להיות ארוך,
ממש.
חשבתי שאני אעצור באמצע,
אבל לא.
תוך רגע אני מוצאת את עצמי בסוף.
זה פשוט ריתק אותי.
אלופה!
מהמם!!!!! אין מילים…
רוצה להוסיף בקשר למדינה העצובה
לא רק שהחלק העצוב הוא רק קמצוץ מנגינה שלימה אלא הוא עצמו רק נראה ככזה, באמת הוא טוב, רק שאנחנו לא יוצרי המדינה ולא מבינים
רק מבקשים שההמשך יהיה מובן, טוב נראה ונגלה
את כותבת ממש יפה!
באמת היה מרתק!
אגב עד שהגיע הבעש"ט חשבו שההשגחה היא רק על היהודים\בני אדם (לא זוכרת את ההגדרה המדויקת) והבעש"ט חידש את המושג השגחה פרטית. שעל כל פרט בבריאה כולל חי, צומח ודומם יש השגחה פרטית. והכל מושגח מלמעלה.
מה שבטוח את כותבת מהמם תמשיכי לכתוב מצידי עוד עשרים פרקים לבלוג+ ועוד אלף בלוגים או פוסטים