בום

בום.

מה נשאר ממה שהייתי
אחרי.

ועוד לפני ששמש שקעה שוב, חזרתי אחורה, מאובנת טעמתי אותי.
מלוחה.

ועוד לפני ששקט מילא בי סדקים, דחס אותו ככה, עמוק בתוכי. צרחתי.
התפרעתי על במה, רצחתי דציבלים במיקרופון דומם. אמרתי. המון. המון.
אולי לא גמרתי הכל.

גמרתי אותי.
בום.

ואם זה אמת אז למה פחד, למה ננשם לי בקושי רק מלחשוב. ואיך זה. לא
גומר לדפוק. ועוד. בום.

בום.

וקצת שרף כשפתחתי עין. כי ידעתי. כי אמרתם. לא עדיף. מי ביקש בכלל.
זה עשה לי
בום
מידי.

ואין לי כח יותר. צריכה ים. אז מה שחורף. זה מרגיע ככה. לגרד חול רטוב
מחוף, לקפוא בשקט. לא להפשיר. אנ'לא יכולה. לא באמת. ידעתי את זה.

למה. למה. למה.
ככה.

בום.