תפריט
יום יבוא
אני בכיתה א'.
אח שלי הגדול (אז בכיתה ח') אמר איזה משהו וצחקתי, בחופשיות.
(אחרי זמן הבנתי שזה לא היה קשור לצחוק, כנראה שהייתי עייפה או משהו)
ותוך כדי הצחוק המתגלגל שלי אני קולטת אותך, אבא, מסתכל עלי ומחייך חיוך של בוז.
באותו זמן המשכתי לצחוק, כי זה היה נראה מוזר אם הייתי מפסיקה – אבל באמת כביתי מבפנים.
אולי אתה לא יודע, אבא, אבל עד היום אני מתביישת לצחוק בחופשיות.
אני בכיתה ד'.
אני הולכת בבית, עוזרת לאמא בשמחה, ושרה לעצמי שירים. בקול.
כיף לי.
ואז אני שומעת אותך – תגידי, מה זה הזיוף הזה? מי לימד אותך לשיר ככה?
ואתה צוחק, עלי.
השתתקתי מיד, ואולי אתה לא יודע, אבא, אבל מאז אני מתביישת לשיר.
אני לא שרה יותר, בכלל, גם לא לעצמי בחדרי חדרים.
אני בכיתה ז'.
קיבלתי החלטה טובה להגיד קריאת שמע מתוך סידור (אחרי שעד אז הייתי מסתפקת במלמול חטוף לתוך הכרית) ואני מתמידה בה כבר חצי שנה!
אני מאוד גאה בעצמי.
אבל אז, באמצע תחנון אני שומעת אותך, קורא בזילזול – קריאת שמע בפיג'מה??
וזהו.
לא היה צריך יותר.
אתה לא יודע את זה, אבא, אבל מאז אני כבר לא אומרת קריאת שמע. בכלל. לא בפיג'מה ולא עם בגדים, לא מתוך הסידור ולא בתוך הכרית.
ושנה שעברה. כיתה י'.
אמרתי ספירת העומר מתוך תזכורת שנשלחה אלי בפלאפון.
אתה נכנסת לחדר וכשתפסת אותי שאלת – מה זה, מתפללת לפלאפון?
באותה נימה בזה שכבר למדתי להכיר.
ונלחמתי, כן,
רציתי להגיד ספירת העומר,
להצליח בברכה עד הסוף –
אבל יום אחר כך שקיבלתי תזכורת בפלאפון הבוז שלך שנכנס לתוך הנפש שלי, צרח עלי ושיתק אותי ופיספסתי, וביום הבא כבר לא היה לי כוח לספור בכלל, לא עם ברכה ולא בלי ברכה ולא שום כלום.
אני כועסת עליך בגלל המון דברים, אבא.
אתה לא יכול לשמוע, אבל לתוך המילה הזאת, 'אבא', אני מתיזה הרבה שנאה.
אתה אלים – אתה אכזרי – אתה מתעלל בילדים ובנכדים חסרי ישע, אתה מתעלל גם באישתך ומנצל אותה, ואתה התעללת והעמרת בי לאורך שנים.
אבל אני בחרתי לכתוב היום רק על הזילזול הזה.
הבוז התהומי.
כלפי, ילדה קטנה.
אפילו לא 'שלך'. סתם ילדה.
ילדה שלא מגיע לה, שיכבו לה את הנשמה.
אני עובדת היום קשה – לא בגלל שאתה מאמין בי, ולא למרות זאת. אם אני מצליחה להמשיך ולפסוע למרות כל מה שחתכת בי, זה בזכות אנשים טובים אחרים, לא קשורים אליך.
ועדיין קשה לי עם הבוז הזה שנטמע בתוכי ומשמיע את קולו ברגעים החלשים שלי.
הבאתי 4 מקרים ספציפיים, אבל כל החיים שלי לא הפסקתי לשמוע אותך מלגלג וצוחק עלי.
אתה כבר לא תשתנה.
גם הילדים שהרסת ולא הצליחו לתפוס את עצמם בזמן יישארו כמו שהם. מקימים שושלת נוספת של סבל.
אבל אני לא אוותר, אני לא מוכנה לזלזל בילדים שיהיו לי!!!
אני אכבד אותם, ואני עובדת על זה קשה מאוד.
יום יבוא ואני אצחק, ואשיר, וארקוד, וזה יהיה בסדר.
המשך יום טוב שיהיה לך, 'אבא'.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
40 תגובות
חנהלה!!!! את מהממת!
וואו, לבכוות!!!
בא לי פשוט לתת לך חיבוק ענק!
בטוחה שתהיי אמא הכי מדהימה שיש!!!
וואו זה נשמע כל כך כל כך כואב אני מאמינה בך שתצליחי לשבור את המעגל את פשוט גדולה מהחיים עם כזו התמודדות
וואו. פתאום לגלות שנמצב שלי לא הכי נורא. למרות שגם אני חווה זלזולים כאלה, אבל טיפה יותר מעודן. איך קשה לי, הרעדת אצלי משהו.
ואו! חנהלה הכתיבה שלך מהמהמת!!!!!
ואת ממש חזקה!!!!!
ואו! חנהלה הכתיבה שלך מהמהמת!!!!!
ואת נישמעת מאוד חזקה!!!!!
חנהלה וואו איזה גיבורה!
מניסיון מהניסיון גדלים. מתבגרים. מתרוממים.
אני מבינה אותך כל כך.
וואו כמה זה קשה שבנאדם שצריך לתמוך לעודד, הוא זה שמשפיל ומזלזל.
אני קוראת את המילים שלך, קוראת ומבינה, מבינה כמה את חזקה!
מאחלת לך המון בהצלחה
ורק טוב!
אוהבת ומעריכה אותך ברמות?
אמאלה רוצה לבכות בשבילך!!!
ולשלוח לך חיבוק ענקקקקק!!
כתבת מרגש וכואבב
וואו.
שינית לי את הפרספקטיבה על החיים ב180 מעלות.
כמה אני מקטרת לפעמים על זה שהמשפחה לא מבינה אותי, וכמו אדיוטית לא שמה לב איזה הורים זהב טהור יש לי, איך הם דואגים לי לכל דבר ואיך הם אוהבים אותנו הילדים ללא גבולות ורק רוצים שניהיה שמחים.
תודה על השיתוף, את חזקה אבל לדעתי אסור לך להמשיך לחיות ככה. תנסי להעביר את זה הלאה למישהו, כנראה עם כל הצער שבדבר הוא צריך ייעוץ פסיכיאטרי.
ובעז"ה, אני מאחלת לך חיים מאושרים כמו שמגיע לך!
אל תמהרי לדבר כך.
זה נכון שהתנהגות כזו היא מחפירה ואין לה שום זכות קיום בעולם!
ובכל זאת, כיום יש הרבה טיפולים מעמיקים ומועילים.
אני לא חושבת שאביה ניסה דבר שכזה, בד"כ גברים נמנעים מטיפולים, ובד"כ אפילו לא מבינים שיש בהם בעיה כלשהיא….
אם הוא יצליח להגיע לטיפול אני מאמינה שמשהו שם ירגע קצת, גם אם לא ימגר לגמרי את ההתנהגות…
זה בדיוק מה שכתבתי מוש:)
את דיברת על ייעוץ פסיכיאטרי דווקא, ואני דיברתי על ייעוץ פסיכולוגי.
אין עניין לרוץ ישר לפסיכיאטר.
כואבת את כאבך
איתת ביחד בתקווה שהטעויות של האנשים שסביבך רק ירימו אותך ולא ההפך
בהצלחה
חנהלע יקרה
הייתי צריכה דקה של התאוששות לפני שעניתי..
פשוט מצטערת בשבילך כל כך. קיווצת לי את הלב, אוהו קיווצת..
בהצלחה צדיקה!!
מהממת אחת!!!!!!!!!!!!
אוהבת אותך את בן אדם בוגר.
חיבוק ענק ממני!!!!!!!!!!!!
אמאלההה איזה עוצמתית את!!! דמעותתת בהצלחהה גאה בך!!
אויי זה כל כך כואב! את נשמעת אחת המדהימות ומאחלת לך שתצליחי לבנות את עצמך למרות ועל אף!
חנהלה,
הרגשתי את הכאב עמוק בפנים,
את מדהימה, והצורה שבה הבעת את עצמך רק מעידה כמה עוצמות יש בך,,
מעריכה אותך בלי סוף, ושולחת לך חיבוק חזק חזק, תקבלי, טוב?
אמהלה איזה פסט קראתי אותו פעמייים הוא עוצמתי ועצוב כל כך אויי חנהלה אמןן שתיהיה אמא חזקה לילדים שלך
אני איתך חנהלה…
זה כאב תהומי, כאב שלא ניתן להכיל.
התנהגות כזו הורסת גם אם מדובר לא בדמות קרובה, אז וודאי וודאי כשזו דמות האב בחייך…
היא הורסת ומקלקלת כל חלקה טובה שרוצה לשמוח קצת, שרוצה לצאת לאוויר העולם ולספר על קיומה. היא מקטינה את הביטחון במה שאני, במה שיש לי לתת.
ילדים שכאלו לרוב נקברים תחת הערך העצמי הירוד שיצר אצלם דמות האב בחייהם, ולכן אני חייבת לציין שאת מדהימה אותי במלחמה שלך, בעקשנות להיות שונה ממה שאת קיבלת.
מקרים שכאלה כמו שאת מתארת- אם לא שוברים אותם ומעבדים אותם- הופכים את הקורבן למתעלל בעצמו בדור הבא…
ורק כששוברים את השרשרת הזו, הופכים למשהו אחר.
ואז, דווקא את, שחווית כאלו ייסורים, תהיי ההורה התומך ביותר, האוהב ביותר, המעודד ביותר. כי מי כמוך יודעת איך אפשר להרגיש כשכל זה לא קיים…
אני יושבת פה ומחזיקה לך אצבעות בעידוד.
גם כשקול צחוקו מתנגן בך בנפילותייך- אל תיבהלי מאותו קול. הוא רק מזכיר לך את מה שאת לא תהיי לעולם. הקול הזה הוא שקרי, הוא רוצה להוריד אותך. אבל את לא תתני לו, כי את יודעת שאת ראויה להערכה. שאת טובה. שיש בך הכל בשביל להצליח. הוא סתם יצר רע ומכוער ששונא את זה שאת מצליחה לגבור עליו.
ממשיכה לחשוב עלייך, ולהעריך אותך מלא❤
חיבוק ענק!! מהממת.
וואוו איזה קשה!!!!!
שולחת לך חיבוק ענק וסומכת עליך שתצליחי להיות אמא חזקה ותומכת לילדים
כואב..
חנהלה את ממש חזקה!!!
את נשמעת ילדה ממש חזקה!
את מסכימה לי לתת לך חיבוק ענקקק??
גם אני כשקוררים לי כאלה דברים אני אומרת לעצמי או רושמת ביומן, כשאני אהיה אמא זה לא יהיה ככה, אני חושבת שזה עצה מאוד נבונה וזה הדבר שהכי חשוב לעשות!,לדאוג לעתיד,
נ.ב אני עוברת משהו ממש דומה אבל לא עם אבא, רציתי להגיד לך שאת פשוט צריכה לא לשים על אף אחד לעשות מה שהלב שלך אומר,מה שאת חושבת שהוא נכון..
נכון זה קשה, מי כמוני יודעת
אבל זה עוזר
מאז שזה התחיל אצלי אני לא נעלבת, לא מתייחסת, אלא אם כן אני חושבת שמה שההוא אומר לי זה נכון, שאז אני כן משנה
אני מתנצלת אם העצה הזאת הייתה קצת לא יפה מצידי..
בהצלחה ענקית
ואו את כל כך מהממת!
זה ישמע נורא מזלזל, אבל אל תתיחסי אליו!
גם אני עוברת משהו דומה, ואני פשוט לא מתייחסת…
כמה עצוב…
נהנתי מהכתיבה מאוד!
שאלה,
רק אני סובלת מעקצוצים בעיניים כשרואה מלא סימני קריאה יחדיו?
לא, לא, לא.
וטוב לדעת שיש עוד כמוני ?
איפה הרבה סימני קריאה פה?
אני גם שונאת אתזה.. אבל לפעמים זה נדרש
אם זה מלווה את כל הטקסט, זה כבר הופך אותו ללא נעים לקריאה.
פה בפוסט נראה שהיא שמה סימני פיסוק כראוי, לא?
לא בפוסט, בתגובות כאן חחח
נורא קשור לפה…
חנהלה גיבורה.
גיבורה.
שמצליחה לנצח את הרוע שיש בחיים האלו.
שנלחמת כמו אריה על העתיד שלה.
מהממת.
קראתי וקראתי והלב שלי התכווץ והתכווץ. חלק גם מהזדהות. של ילדה שמגדלת את עצמה.
והייתי מאושרת לקרוא שיש לך אנשים טובים שאיתך ומאמינים בך ונותנים לך כוח. מי כמוני יודעת כמה זה משמעותי. כמה זה הדבר היחיד שנותן כוח להלחם.
הודתי לה' על זה בשבילך.
חיבוק
חזק חזק חזק.
חנלה עוצמתית! קודם כל, קבלי חיבוק ענק. ענק. ענק.
ו.. קחי לך טיפ לחיים שגם אם לא יצליח לתקן את המעוות שחווית עד עתה יעניק לך פרספקטיבה לחיים האישיים שלך.
ישנו מושג על שמושתת על שיטת אפר"ת.
אירוע
פרשנות
רגש
תגובה
הציר המשמעותי ביותר בתהליכי החיים נמצא ב-פ' פרשנות, היא הקובעת את הרגש שנפתח ובהתאם את התגובה.
נסי להתבונן מהצד בדמות אביך ולפרשן בצורה שונה את התנהגותו, האם אכן רצה להרע לך בתגובות, או שכוונתו לפי ראות עיניו היתה חיובית, ברגע שתצליחי לווסת את הפרשנות לאירועים שסובבים אותך למקום הרגוע והשליו התגובה תהיה הכלה, הבנה ורחמים על מישהו שלא קיבל כלים לפרגן ולהעריך מכל מיני סיבות ותגובותיו לוקות בהתאם בחסר.
או אז לא תכעסי ולא תשברי אלא פשוט תרחמי עליו ומשם תחליטי איך לשנות, לחזק, ולעודד את ילדייך לכשיוולדו בעזרת ה'. ובכלל את הסובבים אותך, תמיד לראות את הטוב ולדון לכף זכות.
ה כואב. את מדהימה.
אני חושבת שבזכותך אני אשים לב כשאני אהיה אמא לא ללעוג לילדים שלי וגם לא לאחים עכשיו
פתאום הבנתי כמה מילים שנראות סתם הם יכולות לפגוע
ומה שנדמה לנו כביקורת טובה יכול להיות הרסני
תודה
חנהלה!! את גיבורה! אדם חזק ויציב!!
הנסיונות בונים את האדם ומעצבים לו האישיות!! את נהיית אדם עם מידות טובות יותר!!! ??
אז שולחת לך חיבוק וירטואלי!! ומלא הצלחותת! מעריכה!! ??
חנהלה!! אני עוד רגע בוכה!
כואב לי ככ לקרוא את זה!!!
באמת!!!!
אוהבת אותך!
קבלי חיבוק ענק ממני!!
את ענקית!!!
וואו.
תמיד חשבתי שרק אני מתמודדת עם זה.
אבא.
לפעמים שאני מסתכלת עליו, בא לי לנער אותו. לצרוח לו באוזן.
אתה הורס אותי.
ואת כל ארבעת החמודים מתחתי.
ושהגעתי לכיתה ו', התחלתי לרחם עליו.
על אבא שלי.
שפעם שנאתי אותו שנאה כואבת.
נצתה בי ההבנה שככה הוא נולד.
ושהוא לא שולט בעצמו.
ואז כעסתי על ה'.( תסלחו לי כן ?)
שנתן לי אבא שהרס אותי מבפנים.
ואחר כך הבנתי שזה אבא שלי.
ואם קבלתי אותו מה' בתור אבא, יש לי את הכוחות להתמודד איתו.
מחבקת אותך הכי חזק שיש.
וואו.. עצוב!!
במיוחד שאני חוויתי וחווה את אותם הדברים בדיוק עם אבא שלי [שכבר כתבתי על זה כאן באתר] גמלי יש זכרונות מגיל שלוש שהוא ירד לחיים שלי וצחק ולעג לי… ועוד כל החברות מדברות בהערצה על אבא שלהן.. אז למה זה רק לי?? למה רק אני שונאת[!!] את אבא שלי?
חשבתי המון [וחושבת..] : אין מה לעשות עם זה, א"א לשנות את המציאות לצערינו.. אני כל יום מחדש מבטיחה לעצמי שבעלי יהיה בדיוק הפוך מאבא שלי-כל מה שיש לאבא שלי, לבעלי לא יהיה ולהפך.. זה עצוב נורא ויש לי דמעות בעיינים!!! אני מבינה אותך נוראאא ואוהבת אותך- תהיי חזקה!!!
אוי אני כל כך מזדהה
וכשאני מנסה להסביר לו הוא לא מאמין לי!!!! פשוט לא מאמין!!!! הוא חושב שאני סתם דרמטית…..
מה עוד נותר לאל ידי לעשות??? האוזן שלו היא קיר, אי אפשר לתקן שם כלווווום????????????
האוץ' כואב ברמות!!!!! כל הכבוד שאת ככה עומדת נגד זה, ממש בהצלחה לך בדרך שלך! בעז"ה את תצליחי להקים דור חדש של כבוד לסביבה…
אבאא מזדהה
אמאאאא
אני בוכה.
❤❤❤❤