תפריט
היהדות זו אני
כבר הרבה דיברו על הקניונים הסגורים, התחבורה הציבורית ששובתת בשבת, על הקולנועים ושאר מרעין בישין שהתבטלו בעקבות הקורונה – הכל כהכנה לגאולה.
הרבה תהו על המניינים שבוטלו, המקוואות שנסגרו, החתונות שנדחו או צומצמו… ומה עם זה? גם זה הכנה לגאולה?
כנראה שכן… ואני הקטנה, הייתי קוראת לזה, אם תרשו לי – שעת מבחן.
רבים מאיתנו התרגלו לכך שהיהדות בנויה על קהילתיות. בית כנסת, מניין, אירועים.
למה, באיזשהו מקום, לשומרי מצוות הגבלות הקורונה קשות יותר?
כי לכאורה, בלעדי זה אין לנו חיים… הקהילה, בית הכנסת – אלה החיים שלנו. וזו היהדות שלנו. האמנם?!
בואו נחזור רגע כמה עשורים אחורה, לימי הקומוניסטים בברית המועצות לשעבר. ערים רבות באותה תקופה שקקו אז חיים יהודים. עשרות בתי כנסיות, מאות יהודים ורובם ככולם שומרי מצוות.
תוך מספר שנים הכל נעלם כלא היה. עד כדי כך, שגם עשרות שנים אחרי נפילת הברזל, אם נחזור היום לאותם מקומות – לא נראה זכר לאותן קהילות יפות וגדולות שנגדעו.
ב"ה שלוחי חב"ד החיו, ולו במעט, את הקהילות מחדש. אך זה לא מתקרב למה שהיה לפני כן…
והשאלה שנשאלת – מה קרה? איך הכל נעלם פתאום והתאדה?
והתשובה היא פשוטה. אנשי הקומוניסטים, שרבים מהם היו, לצערנו, מאחינו היהודים, ידעו שהיהדות באזורים אילו בנויה על קהילתיות. ועל כן הם החליטו, דבר ראשון, לפרק את הקהילה. אז לקחו את הרב, את המוהל, את השוחט… ו..הופס, תוך רגע כולם בידיים שלהם.
ועכשיו נשאלת השאלה, איך עושים שדבר כזה לא יחזור על עצמו? מי ערב בעדינו שבימינו לא יקרה משהו מעין זה?
אז ישנן קהילות שהחליטו, בכדי לשמור על היהדות, עלינו לשמר עוד יותר את הקהילתיות. להיות סגורים בינינו, להתעלם מהעולם שמסביבנו וכך נהיה שמורים ומוגנים.
אך חסידות חב"ד באה ומלמדת אותנו משהו אחר. יהדות – לא צריכה להיות תלויה בקהילה. היא צריכה להיות חלק ממך עצמך, אחרת – מה זה שווה? אם זה לא אתה. אם היהדות שלך תלויה בקהילה, במשפחה ובמסגרת.
אז זה לא אתה.
וזה מה שגם הקורונה באה להזכיר לנו, בין היתר. סגרו את בתי הכנסת? עכשיו נראה אותך מתפלל בבית. נראה איך היהדות היא חלק ממך. איך אתה ממשיך לשמור עליה גם כשהקהילה בהסגר.
זה מה שחסידות חב"ד עשתה. במקום לברוח מהעולם – לכבוש אותה. במקום לפחד ממנה – לשלוט עליה. לשלוח שלוחים בתור אנשים יחידים ולא לפחד שהם ירדו רוחנית כי אין שם קהילה. להפך, בגלל שהיהדות היא חלק מהם, עצמם ובשרם – הם אילו שיקימו את הקהילה בעצמם.
וזה הדבר שאנחנו צריכים תמיד לזכור. לא משנה לאיזו משפחה נולדתי ובאיזו חברה אני חיה. השאלה היא מה אני. איפה אני מוצאת את היהדות בתוכי. ואיפה אני בעבודה שלי עם עצמי מול בוראי.
לחיים לחיים.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
21 תגובות
וואוו מהמםםם!!!
"חבד דורשת פנימיות" זה המשפט שעלה לי בראש כשקראתי את הפוסט המאלף שלך!!
כי בעצם אם בשביל לקיים מצוות אנחנו חייבים קהילה ובית כנסת וכו זה מראה שהיהדות היא כנראה לא החלק הדומיננטי אצלנו וחבל…
זה הזמן שלנו לעבוד על זה!! להראות לכל העולם שבתקופה הקשה הזאת הפכנו מחוזקים הרבה יותר!!
מחכה כבר לפרק הבא!?
מהמםם
"והשאלה שנשאלת – מה קרה? איך הכל נעלם פתאום והתאדה?"
השאלה הזאת עוד מהדדת בי…
היה חסר לי להפעיל איזה ניגון שקט ברקע למזוג כוסית לחיים ו… להיכנס ממש לאווירה של התוועדות??
הפוסט ממש ממש מוצלח מחכה כבר לחלק הבא ולאילו שאחריו…
מושקי אוהבת תפוסטים שלך, תמשיכי למלא אותי בתוכן יהודי חסידי??
וואו טוב.
אוהבת פוסטים בסגנון הזה!
והכתיבה שלך מעולה ?
וואו!! מושקוששששששש!!
איזה פוסט!! איזה עשירות!!
תודה לך!! מחכה לפוסט הבא!!
וואי מושקי!! מדהימה שאת ? כתיבה כל כך מיוחדת,את כשרון?למרות שאני לא מכירה אותך אני מעידה על זה ! הפוסט כל כך מהממם והעיקר -נכון! זה באמת מדהים איך בתקופה עכשיו הקב"ה מעמיד אותנו בנסיון לראות אם באמת התורה והמצוות שאנחנו מקיימים זה מההרגשה הפנימית שלנו או שעד עכשיו עשינו רק בגלל הסביבה,אני בטוחה שכל אחת מאיתנו משתדלת כמה שהיא יכולה להראות להקב"ה שהיהדות היא חלק ממנה! והכי כיף לדעת שזכינו להיות בחסידות חב"ד של כך מיוחדת או אלו שלא חב"דנקיות פה שלפחות זכיתם להתוודע אליה?! הדובדבן שבקצפת זה הסיום שלך! שבאמת כל אחת בין אם היא חב"דניקית או מי שנהייתה חב"דניקית או שהיא ליטאית כמו הרבה בנות מדהימות שבאתר? או שהיא בכלל לא שומרת תורה ומצוות לע"ע ומתקרבת.. כל אחת ממקומה לא משנה איפה היא נולדה, צריכה לבדוק עם עצמה אם עשתה את המקסימום מהמקום שבו היא נמצאת ומסוגלת להתקדם בתורה ומצוות!נקודה חשובה לכל אחת אחת ממש אהבתי,אז תודה? מחכה כבר להמשך הבלוג! כיף להתוועד איתך??הצלחות לכולנו!!
וואו מושקי מדהימה.
תמשיכי לכתוב עוד פוסטים מהממים כאלו.
ואווו פוסט מהמם!!!
לחיים לחיים!!
שאפו על הרעיון!!
מדהים! כל מילה בסלע!!!!
כל כך נכון 🙂
חיכיתי חיכיתי והנה זה בא!
לא איכזבת.. *_*
כיף לקרוא התוועדות בשפה כל כך נעימה וקלילה?
המסר ממש לעניין. אהבתי מאוד?
לכל השותפות המהממות!!!
תודה רבה על הפירגון!
חששתי שזה יהיה ארוך מדי ולא מספיק מעניין 🙂
שמחה לראות שחששתי לשווא 🙂 ב"ה
תודה תודה!
מושקי אלופה, אני חייבת לך ווידוי קטן ?
כרגע אין לי בכלל סבלנות לקרוא פוסטים ארוכים מעין אלו, אז דפדפתי ישר לסוף, סתם לראות על מה מדובר, מה הנקודה.
כשקראתי את הפיסקה האחרונה ידעתי שזה פוסט ששווה קצת מאמץ אז דפדפתי חזרה להתחלה.
ואז ראיתי למעלה 'מושקי א.' כבר הבנתי שזה באמת שווה קריאה ?
קראתי, ו…מה אני אגיד לך? פוסט מהמם!!! וחשיבה באמת יפה!! ואמיתית.
זה כ"כ כ"כ נכון.
ובאמת זה לא משנה איפה אני נמצאת, באיזה בית ספר אני לומדת, מי החברות שלי, מי השכנות שלי, אם אני חבדניקית, אז זה אני, בעצמי.
בלי קשר לקהילה, משפחה, חברות..
בקיצור אני מחכה להמשך, ובאמת שאני אוהבת את הפוסטים שלך, היית נורא חסרה פה באתר
אוהבת ❤
חמודה שאת? תודה על הווידוי ועל המילים החמות
חיממת את ליבי?
וואווווו!!!!
האמת התלבטתי האם להתיישב ולקרוא את הפוסט כי ראיתי שהוא ארוך כזה ויותר כבד.. והחלטתי שכן וזו הייתה החלטה נבונה:)
אז מושקי יקרה תודה!!!
את מוכשרת!
ואוו קראתי עד הסוף
וזה לא קורה הרבה בפוסטים כאלה
קחי זאת כמחמאה?
פוסט ברמה. עברת תיכון, נכון?
אכן כן 🙂
לחיים לחיים!
מדהים ונכון!!
תודה חסידהה
מושקי,
קוראת רק עכשיו…
איזו כתיבההה
מוכשרת שאת!
אהבתי:)