בַּצֹּרֶת

קְרֵדִיט לְדָוִד הַמֶּלֶךְ – נְעִים זְמִירוֹת יִשְׂרָאֵל?
יַלְדָּה קְטַנָּה עַל סֶלַע
הַשָּׁמַיִם כּוֹכָבִים
וְהַיָּם הוֹמֵה גַּלִּים,
שׁוֹצֵף, קוֹצֵף.

וּלְבַר רָצוּץ, שְׁבוּר,
שֶׁכַּמָּה, צָמֵא לְטִפָּה
כְּאֵיל שֶׁעוֹרֵג
עַל אֲפִיקִים

וּשְׂפָתַיִם יְבֵשׁוֹת,
וְלָשׁוֹן מְלַחֶכֶת
וְהַנַּחַל הוּא אַכְזָב

וְרַגְלַיִם מְחֻסְפָּסוֹת
כְּבָר שָׁנִים שֶׁצּוֹעֲדוֹת
הֵן בַּדֶּרֶךְ לַפִּסְגָּה,
לְהַר

וּמִדְרוֹן שֶׁל אֲבָנִים
שֶׁמְּגַלְגֵּל, זוֹרֵק הַרְחֵק,
וְהַכְּאֵב שׂוֹרֵף,
נָמוֹגָה הַתִּקְוָה

וְעֵינַיִם זוֹהֲרוֹת
מַבִּיטוֹת מִבֵּין דְּמָעוֹת
וְהַשָּׁמַיִם הֵם שְׁחֹרִים
הַכּוֹכָבִים נֶעֱלָמִים

וְיָד קְטַנָּה אוֹחֶזֶת,
תּוֹפֶסֶת לָהּ מַקֵּל
וְחָגָה לָהּ עִגּוּל,
קָטָן בְּאֶמְצַע חוֹל

וְהִיא קָמָה, מִתְרוֹמֶמֶת,
מַבִּיטָה אֵלָיו מְבַקֶּשֶׁת,
אָנָּא, לֹא אָזוּז מִכָּאן,
נִצֶּבֶת לָהּ אֵיתָן

וּכְבָר שָׁנִים שֶׁכָּךְ עוֹמֶדֶת,
הָעֵינַיִם עֲיֵפוּת,
הַמַּבָּט לָמוּד כְּבָר סֵבֶל
הָרַגְלַיִם דּוֹאֲבוֹת

וְאַף עָנָן אֵינוֹ נִרְאֶה,
וְהַנַּחַל רֵיק אֵין מַיִם,
וַאֲפִלּוּ הַשָּׁמַיִם,
מַקְדִּירִים.

וְהַשֶּׁמֶשׁ נֶעֱלֶמֶת
וְגַם קֶרֶן מְפַזֶּזֶת,
הֵיכָן אֶמְצָא תִּקְוָה?

וּשְׂפָתַיִם חֲרֵבוֹת,
וְהַלֵּב הוּא חֶלְקִיקִים,
וְרַק יַלְדָּה קְטַנָּה נִשְׁאֶרֶת,
וְגוּפָהּ פֵּרוּרִים.

וְהִיא אֲבוּדָה אֵי שָׁם,
הַרְחֵק מֵעֵינֵי כֻּלָּם
וּכְמֵהָה, צְמֵאָה, מִשְׁתּוֹקֶקֶת
מָתַי תִּגָּמֵר לָהּ שְׁנַת בַּצֹּרֶת?