נמאס לי מכל זה!
נמאס לי
שכולן
צדיקות
גאונות
יודעות לצטט את כל התניא
והחומש וכל הספריה החסידית
וחיות רבי
ואני רוצה לברוח מאלוקים
וקצת להירגע ולנשום ולקרוא על דברים שלא מלחיצים
ונכנסת לשותפות
וגם פה כולן צדיקות….
אןףףףףףף
איפה אמצא לי מפלט מכל העומק המעצבן הזה??? תנו לי להיות רדודה לרגע אחד, נמאס להיות כאלה עמוקים, נמאס מכל החסידות העמוקה הזוווו
נמאס מכל זה. זה אמיתי מידי. עושה לי המון נקיפות מצפון. תנו לי רגע של מנוחה מזה!!!!
ואוי לכן אם תעזו להטיף לי שאי אפשר לברוח מאלוקים ולא יודעת מה. תקבלו את זה שכן, יש בנות שפשוט קשה להן עם זה שהכל מסביב מלא חסידות!! כי מה לעשות זה מציק להם, הן לא מתחברות, הן מרגישות שכל היום אומרים להם מה לעשות ואיפה עוד את צריכה להתבטל ולא יודעת מה… וזה פשוט קשה שכל העולם סביבי חי חסידות. במחילה מכבוד כולם, זה קשה וחונקקקקקקקקקקקק
אולי אני אברח להודו. שם אף אחד לא ישגע לי את הצורה עם כל המאמרים והשיחות האלה"
זאת הייתה התגובה האחרונה על הפוסט שלי שבוע שעבר.
לרגע אחד כשקראתי את זה, נעלמו לי המילים.
הרגשתי כל כך הרבה, עד שלא ידעתי מה להרגיש בכלל.
דבר אחד ידעתי, שאני רוצה לחבק את הילדה הזאת שכתבה את זה. חיבוק אמיתי וחזק.
אני לא מטפלת, רבנית או מורה. אין לי מעצמי משהו אמיתי להגיד.
צודקת אהובה, נמאס לחיות על תדר שאת לא מזדהה איתו. לא כיף להרגיש נקיפות מצפון. מתסכל להhכנס לתוך ה"אני" האמיתי ולראות בשביל מה עוד צריך אותי, משגע להתבטל.
כל אחת חוותה חווה ותחווה את זה בשלב מסוים בחיים. הרגשה כזאת של "למען ה' מי אני ובשביל מה אני קיימת?? בשביל מה כל המערכת חיים המסועפת הזאת?! מותר/ אסור/ צריך/ ביטול/ גאוות יחידה/ רבי/ מבצעים.."
שוב, אני לא מטפלת עם תעודה או כל דבר כזה. אין לי ארגז כלים שאני שולפת ומתחילה לעשות ניתוח שדה לפי המצב. זה לא הסגנון שלי.
אם הייתי רואה את ההודעה הזאת באיחור גדול או בטיימינג קצת שונה, הייתי משאירה את השאלה הזאת מיותמת וכואבת, כי לדעתי מילים של שכל והגיון לא יכולות לעזור לכאב שנשקף מהשאלות האלו.
אני גם לא נבהלת ממשפטים כמו "תנו לי להיות רדודה", או "ואני רוצה לברוח מאלוקים"
זאת סערת רגשות שהמענה הכי הולם לה זה חיבוק.
אחרי שהבהרתי את דעתי, תנו לי להגיד למה כן נתתי לתגובה הזאת מענה:
"שְׂא֗וּ אֶת־רֹאשׁ֙ כָּל־עֲדַ֣ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֔ל.."
כך כתוב בתחילת הפרשה. הציווי הוא בעצם מִפְקָד על כל בני ישראל. הולכים לספור את כולם.
בטח כולן מכירות את השאלה והתשובה של רש"י: מדוע הקב"ה סופר את בנ"י? הוא לא יודע מה המספר שלהם?
התשובה היא "להודיע חיבתן". כדי לבטא את החיבה שלו לבני ישראל, הוא סופר אותם.
מזכיר את הסיפור של הרבי שאישה שעברה בחלוקת דולרים שאלה את הרבי איך הוא לא מתעייף מלעמוד, לברך ולחלק דולרים כל היום, והרבי ענה שכאשר סופרים יהלומים, לא מתעייפים. גם כאן הספירה מבטאת חביבות ואהבה.
עד כאן מוכר ומובן לכולנו. אבל הרבי שואל שאלה צודקת בהחלט:
איך מhפקד מבטא חיבה?! ההפך, מיפקד מבטא אחידות. אין התייחסות לייחודיות של האדם, לאופי שלו, לתכונות. במיפקד סופרים אנשים "עפ"י הגולגולת". אין קשר לפנימיות של האדם. לכאורה מיפקד זה אקט שבכלל לא מבטא חיבה!
אבל, דווקא כשסופרים עפ"י הגולגולת, כשאין הבדל בין האדם המרשים ביותר למוזנח ביותר. לא רואים את השוני בין החכם לטיפש, בין החרוץ לעצלן, בין הגבוה לנמוך. דווקא שם טמונה החיבה האמיתית.
ב"היום יום" כתוב על אדמוה"ז שאמר: "איך וויל זע גארנישט, איך וויל ניט דאיין גן-עדן, איך וויל ניט דאיין עולם-הבא, איך וויל מער ניט אז דיך אליין"
"אין רצוני במאומה. איני רוצה את הגן-עדן שלך, איני רוצה את העולם-הבא שלך, אני רוצה רק אותך לבדך".
זאת כמובן ההסתכלות ההפוכה שלנו על הקב"ה, אבל הרעיון דומה.
כאן בפרשה, הקב"ה מביע אלינו אהבה ואומר לנו שככה, כמו שאני. (נדבר על עצמי;)
עם הקושי שלי בצניעות,
עם הלשון הרע שמשתלט עליי,
עם הזמנים הריקים שלא ניצלתי כראוי
עם כל הפקשושים והדפקות שלי, עדיין הוא אוהב אותי.
באותו מיפקד, הקב"ה "מחק" את התארים של בנ"י וספר אותם ככה, כמו שהם: שווים בין שווים, נפש אלוקית טהורה, "אדם".
האהבה של הקב"ה אלינו לא נובעת מהתכונות והמעשים שלנו, אלא מעצם היותנו עם נבחר, בנים אהובים.
הקב"ה אוהב אותנו בנקודה הכי גבוהה, בנקודה ששווה בין כל היהודים, עוד לפני שהם מתחלקים לאופי צורה וטעם. בנקודה השווה הוא מחזיק אותנו ואומר שככה, בלי בונוסים, הוא אוהב אותנו.
אז לך יקרה שכתבת את התגובה ולכל מי שאי פעם הרגישה הזדהות איתה,
ה' אוהב אותך לא "כי.." ו"בגלל ש.."
ה' לא אוהב אותך כי את יודעת לצטט תניא ומאמרים. הוא גם לא אוהב אותך בגלל המחשבות והמעשים שלך. תכלס, זה שאת רוצה להיות רדודה ולברוח זה לא מה שיגדע את האהבה.
לא רוצה לגעת בנקודה של "לא מתחברת" כי אני לא רוצה להטיף/ לשכנע.
רק רוצה להגיד לך ולשאר הבנות משהו אחד:
הוא אוהב אתך כי את זאת את.
נקודה.
גוט שבת❣️
*מקור: ליקו"ש חלק ח'
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
28 תגובות
ואי הילי אני מאד מזדהה איתך❤
ואוהבתאותך מאד!!
בהצלחה!
ושתדעי שאולי פה יש הרבה חסידיות כי זה המקום שלהן אבל יש מלא בנות שפחות חסידיות שלא נמצאות פה.
ומי שאומרת חתת ורמבם ומאמרים והכל זה מעיד על חסידיות חיצונית אבל לא אצל כולן זה גם בפנימיות שלהן.
ויכול להיות שבפנים היא לא מחוברת ומרגישה הפוך ממה שהיא עושה.
את לא היחידה?
עד פה תגובה לחלק הראשון של הפוסט
ובחלק השני הסברת מהמם ועזרת לי
תודה לך על הפוסט
תכתבי עוד?
טוב טוב. תודה.
חייבת לציין שיש לך כשרון כתיבה מהמם.
ובהתחלה כשקראתי אמרתי לעצמי: וואלה הילי עלתה רמה עם הכתיבה!
ואז קלטתי שזו תגובה מצוטטת של מישהי;)
עלול להשתמע מזה שהרמה של הילי פחות גבוהה, וזה ממש לא נכון!! הילי, כתבת יפהפה ומרתק ונגעת לי בלב❤ והבחירה לפתוח את הפוסט בתגובה ההיא הייתה מהלך אומנותי מאוד! תודה רבה לך, מזמן לא יצא לי לשמוע שיעור תורה… ועוד כזה שממש רלוונטי ונוגע ובגובה העיניים… תבורכי❤
הילי, נגעת עמוק בלב שלי. העמקת את ההבנה שהקב"ה אוהב אותי וזה כלכך מחזק.
תודה רבה לך על הפוסט♥️
הילי, את מהממת!!
כמה את מוסיפה (לי בכולופן..)
תודהה!?
ואוווו
השארת אותי ללא מילים
פוסט מדהים
ואת עוד יותר
אהבתי ענק❤❤
הילי אלופהה!!
מהמם!! הכתיבה שלך מהממת וקולעת!
ההתחלה הייתה כ"כ חיה שהרגשתי שתארת זמנים שונים שלי 🙂 (ב"ה הם מעטים)
וההקבלה לפרשת שבוע כ"כ אהבתי!!
אמאלה הילי מהממת אחת!!!!
אומנם הפעם זה היה קצת שונה מכל שבוע אבל התחברתי ברמות!!אהבתי שאת לא מנסה להוכיח שזאת דרך האמת, שאת לא אומרת שמאלוקים אי אפשר לברוח אלא רק מזכירה שבכל מצב ה' אוהב אותנו!?
כי ה' הוא אבא ואבא אוהב את הילדים שלו גם כשהם רחוקים ממנו!!!
הילי את פשוט ילדה מדהימה מחכה ממש לשבוע הבא!!!??
ואוו תודה הילי.
ואוו ואו ואו!! לא נראלי אפשר לענות תשובה יותר נכונה מהתשובה ואיך שהחלטת לענות על הבעיה. נכון את לא פסיכולוגית או מטפלת ריגשית אבל תהיי בטוחה שאת בדרך הנכונה! הכיוון חשיבה שלך נדיר ורואים את זה על הכתיבה שלך ועל הדיוק בדברים שבאמת חשובים ועוזרים! על העיקר! ולא על הבעיה..כי כולם מדברים על הבעיה ועל פיתרונה. אבל את עשית משהו שונה. דרך עניין גבוה ירדת לסוף דעתו של בעיה!!! את גדולה מהחיים!!!!!!
הייייי שרה שמחה!!! חזרת אלינו או שאת פשוט פה בשם אחר?! ❤❤❤
את וותיקה נכון?
שרה שמחה! יאווו התגעגעתייי?
הילי תודה.
הייליי ימהממת אחת, אוהבת כל כך את הפוסט הזה.
הכתיבה שלך כך כך זורמת, קלילה, ומלאה בתוכן של אמת.
תודה לך?
ממש יונה הנביא
הילי ?
יש פוסטים ויש את הפוסטים שלך… הם רמה אחרת לגמרייי
אין לי מילים.
כל כך אמיתי, כל כך מחזק, כל כך…
אמרתי כבר שאין לי מילים.
גוט שבת?
הילייייי!! מהממת שאת!!
את כותבת כל כך אמיתיי
אני מאחלתת לך את כל הטובב שבעולםם!!
אימאלהההה.
הילי.
את פשוט מדהימה!!
אני עם דמעות!!
ניקשרתי לפוסטים שלך!!
פשוט אוהבת אותך??
אפשר להגיד משו. לא לך הילי, עוד לא.
את שהגבת את התגובה המצוטת לעיל-
תודה לך, יקרה.
הוצאת את רגשותיו וכתבת אותם בין מייד ונוגע.
ועכשיו הילי-
את מדהימהההה
ומהממתתתתתת
ומטריפהההההה
וכו' וכו'…
תמשיכי תמשיכי תמשיכי!!!
את לא מבינה איך את נותנת לי כוח!
תודה תודה תודה!!!
הי הילי:)
אם כבר התחלת….
אבל מה אני יכולה לעשות שלא באמת משנה לי אם הקב"ה אוהב אותי?
ואז החוט האחרון שעוד היה יכול לעזור לי.. לא עוזר..
מה היית מגיבה אם אותה בת הייתה עונה לך שבאמת לא מזיז לה עם הקב"ה אוהב אותה ואיך ולמה הוא אוהב אותה..?
היי לך!
הרבי אמר שעצם זה שאדם אומר שמציק לו שלא אכפת לו, זה כבר סימן שאכפת לו.
מכירה את הביטוי "נכנס מאוזן אחת ויצא מהאוזן השנייה"?
בפועל, המסר עבר בין שני האוזניים ונשמע, אבל לא נשאר בפנים כלום. למה? כי לא אכפת, אז כמו משפך זה נכנס ויוצא.
לעומת זאת כשמישהי מוטרדת מהמחשבה שלא אכפת לה,זה סימן שעדיין איכשהו אכפת לה, רק זה לא יושב בפנים טוב מספיק.
אז על פניו זה נראה שהחוט האחרון לכאורה נתלש, אבל זה לא ככה, וזה לעולם לא יהיה ככה. תמיד יהודי יכול לחזור.
אני לא אוהבת להתווכח ולהגיד את טענותיי בפני בנות שלא רוצות לשמוע. אם מי שמולי לא כלי לשמוע, זה "יכנס מאוזן אחת ויצא מהאוזן השניה".
אבל אם כבר שאלת, ילדה שאומרת שלא מזיז לה הקב"ה והיא לא אוהבת אותו- טועה. האמת היא שלכל אחת יש אהבה מסותרת בלב. זה כרוני. אי אפשר להיפטר מזה:)
מקווה שעניתי:)
חג שמח וגוט שבת, קבלת התורה בשמחה ובפנימיות!
היי לך!
הרבי אמר שעצם זה שאדם אומר שמציק לו שלא אכפת לו, זה כבר סימן שאכפת לו.
מכירה את הביטוי "נכנס מאוזן אחת ויצא מהאוזן השנייה"?
בפועל, המסר עבר בין שני האוזניים ונשמע, אבל לא נשאר בפנים כלום. למה? כי לא אכפת, אז כמו משפך זה נכנס ויוצא.
לעומת זאת כשמישהי מוטרדת מהמחשבה שלא אכפת לה,זה סימן שעדיין איכשהו אכפת לה, רק זה לא יושב בפנים טוב מספיק.
אז על פניו זה נראה שהחוט האחרון לכאורה נתלש, אבל זה לא ככה, וזה לעולם לא יהיה ככה. תמיד יהודי יכול לחזור.
אני לא אוהבת להתווכח ולהגיד את טענותיי בפני בנות שלא רוצות לשמוע. אם מי שמולי לא כלי לשמוע, זה "יכנס מאוזן אחת ויצא מהאוזן השניה".
אבל אם כבר שאלת, ילדה שאומרת שלא מזיז לה הקב"ה והיא לא אוהבת אותו- טועה. האמת היא שלכל אחת יש אהבה מסותרת בלב. זה כרוני. אי אפשר להיפטר מזה:)
מקווה שעניתי:)