את אוהבת את עצמך באמת!

התפקיד רע, מעייף, כבר אין לך כוח לעצמך
ולפעמים זה יכאב,
לפעמים זה יציק,
האושר לא בהכרח את הכל מצדיק.
ואם לי יכאב?
שונה מהנוף.
כולן מתות, להיות את,
בוודאי.
אבל את מתחננת
בתוככי לבך,
שלא ירצו,
התפקיד רע,
מעייף, כבר אין לך
כוח לעצמך
מחייב מלכלך,
כואב ומציק
למה תרצו?
בגלל אושר של רגע?
תראו אותי!
כאן,
במיטה!
בוכה בלי הפסקה!
הכרית כבר התייאשה
מלנסות להתייבש
ורק אני,
שקי דמעות מחדשת,
נדהמת מיכולות עצמי,
ואז.
ואז רע לי!
ואז לא טוב לי!
ואז בא לי-
טוב לא משנה.
הגזמתי!

את תשבי,
עם דף ועט,
תכתבי,
את כל מה שרע
את מה שמציק
תפרטי את תפקידך המעייף בעולם
עד שתסיימי,
זה בערך ייקח,
מחברת שלימה,
יופי, פרקנו,
עכשיו תנסי,
רשמי כמה טוב לך
כמה כיף ונוח,
איזה וורוד העולם
ומנוקדת מבטך
הכל די מושלם!
כמה האחים חמודים,
וכמה זורמים ההורים,
כמה החברות מפרגנות,
וכמה החדר מזמין,
כמה האוכל טעים,
כמה השם אוהב אותך,
כמה רוצים בטובתך,
כמה מתים שיהיה לך רק טוב,
וכמה שאת אוהבת,
אוהבת את עצמך,
אוהבת את העולם!!
אוהבת את השם!
שנתן לך אותך!
רוצה להמשיך,
לעבוד אותו בשמחה.
ובעיקר,
לעבוד עם עצמך,
בתוך עצמך,
את אוהבת ,
כן,
את עצמך.
♥♥♥