תפריט
אתגר מס' 9:
טיפות קטנות שקופות החלו לרדת משמיים.
באיזו מנגינה את קוראת את המשפט הזה? איך נראה לך שהסיפור ימשיך?
קדימה, כתבי לנו סיפור מעניין שמתחיל כך.
מושית
טיפות קטנות שקופות החלו לרדת משמיים.
טיפות קטנות שלא הורגשו על הרגליים.
טיפות שקופות שלא חשבה שיצליחו להרטיב.
טיפות החלו לרדת מהשמיים שמעליה.
בלי מגן
בלי מחסה
אבל עם אמונה קטנה שתגדל אט אט.
גם היום סיימה ב"ה עם תרגילי הפיזיותרפיה מוקדם מהרגיל ומחכה לאבא בחניה של בית הרפואה.
גם היום היא שמחה שהגיעה עם תקווה והתקדמה אמנם מעט אבל בשבילה זו סיבה לריקוד. נו, היא תשלים אותו מתישהו.. אבל לערוך מסיבה היא יכולה?!
ברור.
איפה אבא? דווקא עכשיו מתעכב?
והגשם?! ממש לא מתחשב!
היא לא יכולה להישאר כך..
אולי תתקשר לרותה הפיזיוטרפיסטית?
עדיף לגילה המזכירה. היא הרבה יותר פנויה.
אבל היא מתביישת…
מימה?
ולהישאר פה? עדיף לך?!
החצאית כבר ממש רטובה. לא קר לה. היא לא מרגישה. אבל הצבע הכהה שלה זועק ..
מה עושים??
אבאאאאאאא
סוף סוף שחררה את זה
אף אחד לא שמע..
רק הלב שלה רעד
מעוצמת התפילה.
היא נכה
אבל ממש לא מוגבלת
ולאבא שבשמיים
היא תמיד
תמיד
יכולה להתפלל!
123
"טיפות קטנות החלו לרדת משמיים, יוסי החל ממהר את הליכתו, נושם בקרבו את האוויר הנקי שמביאות איתן הטיפות.. "
אני לא באמת אמציא סיפור אבל זה תמיד מה שעולה לי..
אווירה של רוגע ואוויר נקי וטהור
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
5 תגובות
וואי מושית את מוכשרת!!!! זה כל כך יפה!!!
ו123 – את כזאת חמודה! חבל שלא המשכת את הסיפור הוא נשמע יפה…
תודה נשמה!
ב"ה תודה על כל מה שנותן!
מושית הזכיר לי את הסיפור "גם כי אלך" זה מהםם
123 אוויר של רוגע ונקי כל כך נכוןן
תודה מותק!
באמת אני באמצע לקרוא אותו ויש מצב שזו ההשראה מישם..
מושית!!! את כישרוןן וכותבת מטורף… יואווו תמשיכי דחוף.. מאיפה הרעיון היצירתי?
123- תאמת, זה היה נשמע מרתק!! חבל שלא המשכת..;)
תמשיכי לכתוב! שניכים בעצםם..