אצלנו בבית – פרק 2?!

כבר שלושה ימים שאני רואה סרטונים של עוגיות סוכר(?!) Sugar cookies עם רויאל אייסינג מעל.
עד שהחלטתי לקחת יוזמה וללכת להכין בעצמי במקום להינמס מול המסך. ירדתי למטה והודעתי לאמא חגיגית שאני משתלטת לה על המטבח ו… שלום!

אמא כבר רגילה לקריזות שלי בענייני אפיה, בדרך כלל זה עובד ככה: שלב ראשון- אני רואה סרטונים עד שיוצאות לי העיניים. שלב שני- אני עושה השתלטות על המטבח (בדרך כלל זה כולל לסדר ולנקות, ככה שבכל זאת יוצא לה משו מזה), שלב שלישי- מחפשת מתכון שנראה לי חמוד, משוה עם עוד כמה וכו'. שלב רביעי- מסתערת!

מצאתי מתכון שנראה לי חמוד וקליל כזה, הוצאתי מיקסר הפשלתי שרוולים ו – הסתערתי! לשמחתי הרבה גיליתי שאפילו אין הוראות מיוחדות, פשוט לשפוך את כל החומרים למיקסר ו..זהו! (אז בעצם קצת פחות בעניין ההסתערות). הכנסתי את קערת הבצק למקרר, וסחבתי את אחותי לקניות, כי אי אפשר להכין אייסינג בלי צבעים (לכל אלו שלא יודעות מה זה רויאל אייסינג, אני…. ממש מצטערת, אין לי איך לעזור לכם), והיה לנו רק צבע מאכל אחד בבית – שזה ממש לא בסדר!

הודעתי לאמא שאנחנו הולכות לקנות צבעי מאכל, וישר ראיתי את הפרצוף שלה משתנה. קודם הפה שלה נמתח לחיוך מהסס ואחר כך העיניים שלה הפכו ל" puppy eyes" (עיני כלבלב? – משהו שאי אפשר לעמוד בפניו, וזה למרות שאני שונאת כלבים!) והבקשה לא איחרה לבוא, נכון את רוצה להביא לי בשר?
אמממ התלבטות קצרה אבל כמו שאמרתי, אי אפשר לעמוד מול העיניים האלה עניתי "בטח, בשמחה".
יש! היא דילגה, אבל אני ואחותי כבר היינו בחוץ בדרך לתחנת אוטובוס.

עוד לפני שנכנסנו ל"יש" ידענו שאנחנו בצרות, מכל הבלאגן שהיה בחוץ, אבל כשנכנסנו חשכו עיננו, החנות הייתה מפוצצת והתורים היו באורך של מסטיק לעוס. הלכנו לכיוון הקצב ונשמתנו (כמעט) פרחה, היה תור של 5 נשים לפנינו, עכשיו ביננו, תור של 5 נשים זה חתיכת סיוט בעיקר שכל מה שאת צריכה זה קילו בשר טחון.

כל אחת בתורה שיגעה את הקצב החדש שלא ידע מילימטר ממה שהוא עושה,
-"אני צריכה משהו שיתאים לי ל…",
"גברת, אני חדש פה, אני לא יודע מה מתאים ל.."
-"טוב, אז תביא לי את… זה!"
מעמיס לה בשר
-"לא בעצם זה מידי שומני, תביא לי חתיכה אחרת"
"אבל הסוג בשר הזה הוא שומני, גברת"
"אהה… אז בעצם תביא לי סוג אחר"

בקיצור, עכשיו אתן מבינות מה הסיוט כשיש 5 נשים לפניך שצריכות לעשות קניות לשבת חנוכה מלאת אורחים, ואני נמצאת מאחורה ומחכה רק לבשר הטחון האומלל של אמא.

בשעה טובה ומוזנחת יצאנו אחרי שעה!!! מ"יש" (כי ברור שאי אפשר להגיע לקופה בלי שיהיה תור ארווווווווווך) ועברנו לחנות של האפיה! באמת מזל שאחותי הגיע איתי אחרת הייתי יכולה להישאר שם עד שהחנות נסגרת. אני מתה על אפייה ואני אוהבת את כל הגאדג'טים של קונדיטוריות.

בקיצור, הגענו למדפים של הצבעי מאכל, וכל מה שהייתי צריכה זה אחד ירוק אומלל. לא, אבל בהתאם לחנות אפייה היה שם ירוק יער, ירוק עלים, ירוק זית, ירוק בקבוק, ירוק בהיר, ירוק מטאלי, ירוק ליים, ירוק ניאון וכו', ואני עומדת מול שורת ירוקים אלו ולא יודעת מה לבחור, כי יש לי כחול בבית ואני צריכה ירוק שיהיה על אותו גוון של הכחול. אחותי כדרכן של אחיות פשוט תלשה אחת מהמדף הביאה לי וגררה אותי לתור. ראיתי שהיא לקחה ירוק עלים, הוא היה נראה סבבה אז זרמתי על הצבע.

כשסוף סוף חזרנו הביתה הוצאתי את הבצק של העוגיות מהמקרר, השטחתי בין שני ניירות אפיה וניסיתי להרים אחד כדי שאני יוכל לעשות צורות חמדמודות, אבל בגלל ששום דבר לא יכול להיות מושלם, גילתי שהבצק כל כך דביק שאם אני מרימה את הנייר הוא פשוט נקרע. אחרי התעצבנות עמוקה הכנסתי אותו לפריזר, והכנתי את שאר הבצק בתוך ניירות אפיה. הוצאתי אחד אחד קרצתי והחזרתי לפריזר, ואז שוב הוצאתי, קילפתי את המסביב והכנסתי לתנור.

כזכור, כל סיבת העוגיות הללו היה האייסינג! השעה הייתה כבר 11 ועוד לא התחלתי להכין אותו! להפתעתי הרבה גילתי שהכנתו דורשת כולה אבקת סוכר וטיפה מים, בגב שפוף ועקום מישיבה ממושכת להכנת העוגיות הדביקות קמתי להכין אותו. האייסינג יצא סבבה, חילקתי אותו לעוד 2 קערות כדי לשים את צבעי המאכל, וברור שנשפך לי בטעות 2 טיפות של צבע מאכל ולא אחד, ככה שזה היה נראה יותר צבע מאכל מאייסינג. החלטתי לוותר על הלבן וחילקתי את מה שנשאר בקערה הראשונה לשתי הקערות מלאות הצבע מאכל (כי אם בקערה הראשונה שמתי שתי טיפות, אני לא אקפח את השניה ולכן גם שם טיפטפתי שתי טיפות. כל אחת עם קצת הגיון תבין את זה.) {לכל אלו שלא ממש אוהבות אפייה אני אסביר, צבע מאכל נורמטיבי הוא צבע מאכל ג'ל, לא נראלי שבימינו עדיין מייצרים את המים, בכלאופן טיפה אחת מספיקה לכמות נכבדת של קצפת, אז עכשיו תדמיינו מה קרא לאייסינג המסכן שלי}.

אחרי שהוספתי את הלבן לכחול והירוק הכנסתי אותם לשקיות זילוף כדי שאוכל לזלף על העוגיות, אבל משהו ממש הפריע לי ולקח לי רגע עד שנפל האסימון. הירוק לא היה בצבע עלים הוא היה בצבע רעל!!!!

הסתכלתי על הבקבוק של הצבע, אולי התבלבלנו ולקחנו צבע רעל ולא צבע עלים, אתן יודעות רעל-עלים נראה אותו דבר (אמממ, אולי בעצם לא). התחלתי לזלף על כמה עוגיות, אבל אז החלטתי לרחם על העוגיות המסכנות שלי, להשאיר אותם אכילות ללא רעל, והאייסינג הלך אחר כבוד לפח!

טוב אז הפעם לא ממש הלך לי, אבל לא נורא לפחות העוגיות יצאו טעימות.