אפשר לבקש 2

מתבלבלת בין הקשיים שלי, לשל עמ"י.
"די בבקשה די!!!!!"
אני שומעת זעקה מטלטלת. זעקה שמחרידה את הנשמה.
האמנם זו אני? אני זו הצועקת?
"די אני לא יכולה יותר דיי!" אני ממשיכה לצעוק.
מה קורה לך??! איך את משתוללת! תרגעי. קול מעצבן הטיח בי,
ואחותי שישבה כל העת בשלווה על הספא כשראשה תחוב בספר, הרימה אלי פתאום זוג עיניים שואלות.
"די בבקשה דיי!" אני ממשיכה לזעוק, משל אני לא שמה פעמי למבטה הנעוץ של אחותי.

"על מה היא בוכה פתאום? היא רק התקשרה לאמא עכשיו"- כן, אני בטוחה שזו המחשבה שלה עכשיו, למה זה לא מענין אותי?
את האמת השיחה לא זאת שגרמה לי לבכות, רק פ-ר-ק-ת-י.
"די, אלוקים בבקשה" זעקותי הדורשות הופכות לבכי חלש ,כאוב, בכי שמסביר באמת מה המצב שלי.
תגיד לי למה? אני רוצה לשאול אותו. בסך הכל ניסיתי לעזור לילדה שלא כל כך מחבבים בכיתה. תגיד לי אלוקים למה אני מסתבכת ככה??!
אנא אבא, די אין לי כוח!
אבא די! בבקשה!
כולן מרכלות עליי עכשיו שאני שפוטה שלה, אני פשוט מנסה לעודד אותה, ואת האמת אלוקים המצב הנפשי שלי מידרדר ! אלוקים בבקשה!
די! רק חיפשתי אהבה, רק רציתי להיות קלילה וזורמת, לא להתבייש לא להציג את עצמי מי שלא אני.
מחשבותי הרעות מתערבלות להן זו בזו, לא מוצאות לעצמן מקום מתאים, מתבלבלות איפה הן אמורות להיות.
"די! די! בבקשה אני מתחננת!" אני שומעת את עצמי ממשיכה לילל בקול לבית הריק, שחוץ ממני ואחותי, איש לא נמצא בו. אחי נמצא בישיבה, והורי עכשיו בחתונה, נשארנו רק שתינו.
השקט לכמה שניות סורר, ואחותי, מעיזה ושואלת בשקט מהוסס: "מה קר–"
היא רוצה להמשיך, אני לא נותנת לה.
"די! עזבי אותי!"
הילדה הזאת לא מבינה כלום מהחיים שלה, מאחלת לה שלא תבין גם.
אני פונה אל החדר. "די! אני בסך הכל ילדה! בסך הכל בת 13!"
אני מרשה לעצמי לומר שם.
"קשה לי אלוקים קשה לי!!!!!!!!!!"

***

אלוקים,
אני פתאום חושבת.
אז אם לי, הקטנה שבעצמי לא יודעת כלום מחיי, אם דברים כאלה מסבילים את נפשי, ואני מצפה לגאולתי הפרטית, מה עם עמ"י שסבל כל כך הרבה שנים בגולה ומצפה לגאולה השלימה?! והוא עוד סובל אלוקים! כולם שונאים אותנו עכשיו, מאיימים להורגנו! מפוצצים עלינו טילים רוצים שנמות!!
מה עם עמ"י?

****

מותר לבכות, אני מעודדת את עצמי הרועדת בחדר לבדה. מותר לצעוק ולומר שנמאס, מותר לפרוק.

אולי יום יבוא, ואני אדע ליצור קשרים בצורה נורמלית, אולי יום יבוא ולא אהיה מופנמת כזאת אלא טבעית וזורמת, אולי יום יבוא לא אפחד לעשות טוב, לא אפחד לומר שלום לבנות שגדולות ממני, אולי יום יבוא והדר תיתן לי חיבוק אחד גדול ותאמר לי שהיא אוהבת אותי. אולי.
אולי יום יבוא ויבוא המשיח, יבנה המקדש , כולם יתקרבו אל אלוקים, לא יהיו חולים יותר לא פצועים, לא נפטרים לא מלחמות, רק שלום ואהבה. אולי
ואולי… אולי והלוואי,
שיום אחד , אולי תבוא פשוט גם גאולתי הפרטית ותבוא גם הגאולה הכללית, של כל העם המתוק שלי שסבל וסובל כל כך הרבה.
כי זה אפשרי לבקש 2 נכון?