.
היי מה קורה?
טוב… מאיפה אני מתחילה??
אני מרגישה שאני נותנת מעצמי יותר מדי, אני מרגישה שאני נותנת ואני לא מקבלת מזה שום דבר אבל אני לא יכולה לא לתת אני מרגישה שאם אני לא אתן ויעזור לחברות שלי אז מי כן?
ובאיזשהו מקום כבר אין לי כח וזה משנה אותי…
פעם הייתי כ"כ שמחה ועם אנרגיות חיוביות ואני מוציאה את האנרגיות שלי על לעזור לחברות שלי וזה מכניס אותי לתוך עצמי כזה אבל ליד החברות אני חייבת לשכוח מעצמי ולתת את עצמי בשבילן (זה לפחות מה שאני מרגישה…)
ואנשים אומרים לי "את העדיפות ראשונה אצלך" "החברות שלך צריכות לעזור לעצמן את לא יכולה להיות המושיעה שלהן" "אם זה מקשה עליך תתרחקי מהן" "את לא המקום הנכון גם לך יש צרות" ועוד בסגנון אבל זה לא באמת עוזר לי כי מבחינתי הן הגיעו אליי כדי שאני אעזור להן ואני גם לא יודעת להגיד לא…
אני פשוט מקריבה את החיים שלי בשביל החברות שלי ויש רגעים שפשוט באלי לקחת את הצרות של כולם אליי ושלהם יהיו חיים מאושרים. וגם באיזה שהו מקום אני מרגישה שכולם שונאים אותי ואין בנאדם שאוהב אותי באמת אבל מצד שני… כל הזמן אומרים לי ש "אין סיבה שלא יאהבו אותך את בנאדם מושלם וככ חמודה שאת ככה דואגת לכולם שרק מי ששונא אהבה יכול לשנוא אותך" אבל אז זה מחזק אצלי עוד יותר את התחושה ששונאים אותי (אני מודעת לזה שאני מוזרה…)
ועוד משהו…
לא מזמן חוויתי טראומה כלשהי ואני לא מסוגלת לחיות ככה ואני מבקשת מאמא שלי שתקח אותי לטיפול והיא טוענת ש"יש טראומות יותר גדולות" ו"את מספיק גדולה זה סתם בראש, זה יעבור לך" אז גם אין לי באמת איך לטפל בזה וזה סיוטטט
זהו… פרקתי שלום ולהתראות
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
7 תגובות
היי לך
כשאת נותנת הרבה מידי מעצמך
קשה לאנשים להחזיר לך את אותו הכמות שנתת
זה יוצר פער, פער שלפעמיים גדול מידי והוא זה שיצר בך את התחושה של שונאים אותי הסיבה הפשוטה היא בסך הכול שהם לא יכולים לתת לך הכול כמו שעשית בשבילם.
מאיפה אני יודעת?- נסיון כואב.
בקשר לנתינה הענקית שלך- אהיה נדושה עם אכתוב שאת צריכה לדאוג לעצמך קודם
לא להכביד על עצמך יותר מידי וכאלה…
אני חושבת שאת צריכה איזון. אבל רק את בעצמך תוכלי לדעת מה האיזון המדויק בשבילך
נתינה היא ממכרת, התחושה העצמית הגבוהה שהיא נותנת, זה שאנשים נעזרים בך, גורמת לתחושה כיפית.
תאזני את עצמך, את יודעת מתי להגיד סטופ, לפנק את עצמך ולא את החברה שלך.
לפעמיים מאמי, התור שלך.
לייק ענק על התגובה הזאת, מהממת שאת.
אם הרגשת צורך בטיפול ופנית בעצמך לאמא שלך,
כנראה שיש פה משהו.
בן אדם יודע הכי טוב מה הוא צריך.
את חייבת למצוא בכל דרך אפשרית ללכת לטיפול. לא כי אני יודעת מה עברת. רק כי אני יודעת שאת מרגישה צורך בזה.
תגידי לאמא שלך שאת רוצה ללכת רק לפעם אחת כדי להיות רגועה ולראות שאת באמת לא צריכה. לא חושבת שיהיה לה אכפת. ופעם אחת את יכולה אפילו לשלם מעצמך, אם היא לא תראה בזה עדיין צורך.
ואז תדעי שעשית את זה. ומקסימום לא היית צריכה.
בהצלחה, שמחה שפרקת… את בן אדם מיוחד מאוד.
וואו, ווואו, וואו.
כואב לי עכשיו. ממש.
אהובה של אבא, יפה שלו ?
הסוף ממש עשה לי כווץ’ ענק בלב, על הטראומה ועל טיפול שלא קיים כרגע.
אני אוהבת אותך המון, ואני בטוחה שאני לא היחידה.
את מהממת, גם כשאת לא מושלמת וגם כשלא כולם מאושרים. לפעמים אנחנו חסרי אונים מול כאב של מישהוא אחר, ואנחנו צריכים להבין את זה שלא תמיד יש לנו משהו לעשות חוץ מלהקשיב אבל לא לתת לכאב של מישהוא אחר לנהל אותנו. זה לא נכון ולא עוזר לאף אחד כולל את מי שכואב לו.
אני אוהבת אותך המון, המון.
ואני מתפללת שתביני כמה את אהובה ויקרה ומדהימה ומתפללת גם שתהיי מאושרת
❤
דבר ראשון קחי ממני דחוףף חיבוק דוב גדול ואוהב?
דבר שני את נשמעת נערה מתוקה ואיכותית בכמות גבוהה!!
ובאמת שאין לי מה להוסיף אחרי כל התגובות של חברותינו, רק אאחל לך בהצלחה ושבעז"ה הכל יהיה טוב בטוב הנראה והנגלה??
אמאלהה איזה חמודות אתןןן באמת שכיף לקרוא את התגובות שלכן!!!❤
ומזה שמחה שפרקתי כאן זה המקום הכי טוב באמת!
יותר מאצל המשפיעה שלי (בתקווה שהיא לא תעלה עליי?)
אוהבת בטירוףףף ותודה על העידוד!!
בול אני.