תפריט
יש לי אחות שגדולה ממני, יש לנו קשר די טוב.. אבל לא ממש פתוח.. כלפי חוץ היא נראית רגילה לגמרי חסידית. הכל טוב. אבל אני יודעת שהיא רואה ושומעת דברים שממש לא מתאימים לבת חסידית… אני זאת שנחשבת לבת היותר 'חסידית'.. מה שגורם לזה שברגע שאני מוציאה מהפה שלי לידה משו על חסידות היא מעבירה נושא… זה מעצבן אותה שאני כביכול יותר טובה ממנה…. השאלה היא איך אני יכולה לעזור לה בלי שאצא גאוותנית או בלי שהקשר שלנו יסתבך??
שלום יקרה!
אהבתי את השאלה שלך, הרגשתי שהשאלה שלך באה ממקום כנה ואכפתי, ממקום אוהב ודואג, ממקום שאת רוצה לשמור על אחותך להעמיד אותה בקרן אורה ומצד שני לעשות זאת עם עטיפות של רגישות גבוהה ועדינות. אני מצדיעה לך ומעריכה המון את הגישה שלך.
הרי בקלות אנחנו יודעים להעיר לסובבים אותנו ולהעביר ביקורת. זה אפילו יוצא לנו אוטומטית … לעומת זאת לקבל ביקורת הנוגעת לאישיות שלנו ולערכים אנו מיד מפגינים התנגדות עזה ומפעילים את מחסומי האזנה ולעיתים נפתח שנאה כלפי המבקר והמוכיח, כמו שכתב שלמה המלך "אל תוכח לץ פן ישנאך"… מעטים הם האנשים המסוגלים לקבל ביקורת באהבה – אע"פ שזאת מתנה גדולה ביותר שאפשר להעניק לאדם – שיפור אישיותו. עם כל החשיבות שיש לתוכחה כבונה וכמקדמת היא תורה שלמה ומורכבת.
ואת פשוט נפלאה שאת נעצרת, חושבת, מבליגה, ומתלבטת איך ומה לעשות. במיוחד שמדובר באחות גדולה שאת מבינה שזאת מצווה לכבד אותה. ואת כותבת שאת לא רוצה שהעניינים ביניכם יסתבכו…!
את פשוט יקרה !!
האמת זאת אחות גדולה שתלווה אותך כל החיים – כי משפחה נשארת משפחה.
ביקורת מפחידה אותנו
המהר"ל מסביר שלתוכחה צריך חכמה גדולה – לדבר בדברי נועם ודברי סברה עד שיקבל המוכח את דברי המוכיח ויכנסו לליבו. בקורת שאינה מבוקרת היא שלילית והרסנית ביותר שמעכירה את האווירה ומחבלת במרקם היחסים המשפחתי.
הרי כל אחת רוצה שיאהבו אותה כפי שהיא, שיקבלו אותה כמו שהיא. שיתעלמו מהמגרעות שלה ומהמעשים הלא טובים שהיא עושה. כל אחת מצפה מהמשפחה שלה לתמיכה רגשית ולתשבחות על המעלות שלה.
כשמשהו מהמשפחה מעיר ומבקר זה נשמע כאילו מבקשים ממנו לשנות משהו מהאישיות, וזה מאיים.
שמעתי נקודה מעניינת שכתובה בספר העיקרים :שתינוק בוכה עם לידתו, זה נובע משום שהוא חש שמשנים את הרגלו להיות ברחם אמו והבכי מבטא את אי ההסכמה לשינוי הרגל זה. קשה לשנות התנהגות כי זהו עיקר תפקידו של אדם בעולם – לבחור בטוב – "תהיה צדיק ואל תהיה רשע" כותב האדמו"ר הזקן בתניא. זהו תפקידנו ואנו בהתמודדות יום יומית…
אז את בחוכמתך מפעילה הרבה חשיבה חכמה ונבונה כדי לפעול נכון.
רצון לגלות את הזהות שלי
בקשר לאחותך הגדולה – כתבת שאת יודעת שהיא רואה ושומעת דברים שממש לא מתאימים לבת חסידית.
טבעי שבגיל ההתבגרות יש רצון להגיע לזהות עצמית – יש רצון לבדוק ולחקור:
מי אני? מה אני רוצה להיות? האם אני בדרך הנכונה? האם אני בוחרת נכון את הבחירות שלי? האם אני מי שאני? האם טוב לי עם זה? או שאני עושה כי אומרים לי לעשות ואני בתוכי לא שלמה עם הדברים? האם אני "מובלת" לעשות, לחשוב, לפעול, לקיים ואני לא שם בלב שלם …? האם אני מבינה למה אני עושה כל דבר…?
(זה יכול להיות שאני יודעת שצריך לקיים את הדברים מתוך קבלת עול, גם בלי להבין את הסיבה, כי הרי אנחנו חלק מעם ישראל שאמר ליד הר סיני "נעשה ונשמע" – ולכן ברור לנו שהקיום לא תמיד מחייב הבנה עמוקה וכדו…) והאם אני שמחה שאני בדרך הנכונה, הישרה, הברורה, האמיתית שמזרימה לי חיים מאושרים?
זהו קונפליקט נורמלי שמלווה הרבה מהבנות בשלבי ההתבגרות.
יש כאלה שברורה להן הדרך, ברור להן שהן נמצאות במסלול הישר והאמיתי, ברור להן שזאת הדרך האמיתית ואומרות כל בוקר "אשרינו" …
גם באופי שלהן הן בנות שזורמות, לא כל דבר בוער להן להבין את העומק, את הסיבה .. לא תמיד "מחטטות" בכל עניין ועניין…מקבלות את הדברים בפשטות –עליהן נאמר: "תמים תהיה עם ה' אלוקיך" ומקיימות זאת בקלות.
זה לא מובן מעליו להיות שם – צריך להודות ולשמוח ולהעריך את המתנה הזאת.
ולהבין שישנן בנות שבודקות, ששואלות ושמנסות – זה טבעי, זהו שלב של צמיחה ובניה, אך צריך כאן להיזהר.
זוהי הסיבה שחשוב ונחוץ באופן כללי ובמיוחד בתקופה זו של החיים לקחת ולמנות משפיעה או משהיא בוגרת שתבין ותסביר, שתכיל ותתמוך, שתוביל ותמליץ, שתצפה מהצד ותהיה כמשענת…
דרך עוקפת וחכמה
לאחר שהבנו שיכול להיות ואחותך בודקת, מנסה, שואלת את עצמה, ומעיזה… את רוצה לעזור לה, לעזור לה למצוא את האמת. ולהיות שמחה, מאושרת, שלמה ובטוחה שהיא במקום הנכון.
בואי נחשוב איך אפשר לעשות זאת בצורה שלא תפגע, בצורה מכבדת, אוהבת ומכילה.
שמעתי שבאחת מהאוניברסיטאות בחו"ל עומדים סטודנטים באחד מהקורסים ומרצים בפני הקבוצה המתאמנת. החניך – המרצה מצולם ולאחר מכן מוקרנת הרצאתו בפניו ובפני חבריו לקורס. בהקרנה זו הוא מבחין בעצמו מה הן הטכניקות הטובות שהוא נקט בהן ומה הן השליליות.
מתברר שה"נואם" מסוגל להשתפר במהירות – זאת משום שהוא רואה בעצמו את פגמיו ולוקח זאת לתשומת ליבו. כל זה באווירה טובה ובכבוד רב.
מה דעתך לאמץ שיטה זו באופן כזה שאת מעלה בבית קושי או התמודדות של חברותיך הצופות או שומעות דברים לא מתאימים לבנות חסידיות ואת מחפשת ותוהה מה ואיך להסביר להן שלא כדאי להן, איך להסביר להן למה זה יכול לגרום ואיזה הרס יש לזה. פשוט לפתח דיון כזה בבית עם בני המשפחה – אבא, אימא או עם אחותך ולשאול מה היא אומרת על זה?! יכול להיות שבשלב זה אחותך תקשיב ותראה את המצב מהצד, את לא פונה ומוכיחה אותה אלא מבקשת עזרה איך להתמודד בעצמך ייתכן שהיא בעצמה תבין מה הבעיה במה שהיא עושה, תשמע או תציע איך אפשר להצליח להתמודד עם הסקרנות הטבעית. ואולי אפילו עמוק פנימה יתגלה אצלה הרצון לעזוב את העניינים שלא מתאימים לה.
מעבר לכך, תמיד חשוב (ולפעמים קשה ליישם באופן יום יומי) להתפלל על אחותך, לבקש מהקב"ה שייתן לה להרגיש קדושה, שמחה ויכולת לבחור בטוב, התפילה שלך היא מתנה מאוד יקרה שאת יכולה לתת לה.
בהצלחה ענקית לך יקירה.
תמיד תוכלי לשתף, לשאול ולהתייעץ בשמחה.
איתך בדרך, חני
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
תגובה אחת
ואי לי זה דווקא הפוך יש לי אחות חילוניה שאני ממש אוהבת ולכן הכותרת משכה אותי כי היא מסתבכת במלא דברים שלא צריך לפרט אבללללל אני האחות הקטנה אז אסור לי לעזור לה