אני רוצה להתפלל ולא הולך לי

מאז ומתמיד היה לי קשה להתפלל ואני לא יודעת מה כבר אפשר לעשות.
אני בקושי מצליחה להתפלל שחרית וגם היא מקוצרת מאוד ובלי טיפת כוונה.
כל התפילה זה קושי אחד גדול בשבילי. לא מצליחה לפתוח את הסידור ולהיות שקועה אך ורק בתוך התפילה וזה מזה כואב לי כי תפילה זה הזמן לדבר עם הקב"ה, להודות לו וגם לבקש מה שרוצים אבל אני מפספסת את זה. ואל תגידו לי שאם אלמד את פירוש המילים ואשים את כל העיסוקים בצד זה יעזור כי זה לא!!
ניסיתי להתפלל בחוץ בדשא, במסדרון בכיתה לבד, בתוך הכיתה שלי אבל שום מקום לא עוזר לי.
ואני חייבת דחוף פתרון כי באלי כבר להתפלל תפילה נורמלית עם מלוא הכוונה!
תודה מראש

שלום לך יקרה,
תודה על שאלתך. נראה לי ש(כמעט) כל אחת יכולה להזדהות עם השאלה שלך במידה כזו או אחרת: קשה לנו להתפלל. אכן, התפילה היא עבודה, ואם רוצים לעשות אותה כראוי ובכוונה, זו אפילו עבודה גדולה. וכבר אמרו חכמים: "איזוהי עבודה שבלב? זוהי תפילה".
הכאב שלך על הפספוס והדחיפות שלך למצוא פתרון מראים כמה יקרה לך התפילה, וכאן כנראה גם טמונה התשובה לשאלתך. את רוצה להתפלל, ולהתפלל בכוונה? תבקשי על זה. תגידי לה' במילים שלך: "ה', אני יודעת שהתפילה זה הקשר אתך, ויש לי מה להודות ולבקש. אבל לא מצליחה להתפלל. תעזור לי למצוא את השביל שלי לתפילה".
וזו כבר תפילה.

מהי בכלל תפילה?
תפילה בראש ובראשונה היא הזמן המסוגל להכניס את ה' לצרכים היומיומיים שלנו. התפילה היתה קיימת מאז ומעולם, עוד לפני שחכמים קבעו את נוסח התפילה ואת זמני התפילה. מהות התפילה היתה מאז ומתמיד – דע שכל מה שיש לך זה מאת ה', ואם אתה צריך משהו פנה אליו. אדם הראשון בקש מה' למלוך על העולם, וגם בקש גשם; האמהות התפללו לזכות בילדים; משה בקש "קל נא רפא נא לה" ועוד…
אנחנו במהלך היום מתעסקים עם המון דברים גשמיים ויכולים לשכוח מי ברא אותנו…. התפילה היא הזמן שלנו להתחבר עם ה', לראות שבעצם שהקב"ה הוא זה שמנהיג את העולם, לדעת ולהאמין שכל מה שיש בעולם, כל המציאות הגשמית והטבע מגיעים ממנו, בתפילה עצמה, דרך הנוסח אנחנו מכניסים את הקב"ה לטבע, מכניסים את ה' לחיים האישיים שלנו, להתמודדויות שלנו, זוכרים שהכל ממנו… וזאת בעצם עבודת התפילה.

בעצם לא סתם אומרים שתפילה היא עבודה. זה באמת עבודה!! לא קל לנו לעצור הכל ולהתחבר אל הקב"ה ולזכור שממנו הכל דרך המילים שאנחנו מכירות כבר מלא זמן.. .

למה זה לא בא לנו בקלות?
את בטח יודעת שהקב"ה ברא את העולם, לימדו אותך את זה מהגן.. הקושי שהוא שאני ואת לא תמיד זוכרות את זה ביום יום בפרטים הקטנים. כלומר – מלמעלה באח שכן, אבל כשמישהו מעצבן אותי או שקיבלתי 50 במבחן שלמדתי אליו שבוע לא ממש…
ובעצם התפילה נותנת לנו מין זמן בחיים שאת חייבת לעצור הכל ולחשוב. ולהתפלל.

אז איך כן אפשר להתחבר למהות של התפילה ?
דרך ארוכה שהיא קצרה – כן, להתבונן, להסתכל בגדלות ה', לראות איך הקב"ה מנהיג את העולם, לשים לב איך הכל בהשגחה פרטית, לקלוט את האלוקות בתוך הבריאה – לראות את הנהגת ה' בחיים האישיים שלנו, בחוויות האישיות שלנו, להבין שהכל בהשגחה פרטית ולא במקרה, ולא אנחנו אחראים לכל מה שקורה לנו במהלך היום אלא יש מי שאחראי מלמעלה.

תפילה היא עבודת הלב וקל להגיע ולהתחבר לזה כאשר מתפללים מתוך צורך שעולה מתוכנו, אז יכולה להתפתח 'עבודה שבלב'. בהתאם לכך, מציעה לך:
1. תתפללי על התפילה. בקשי מה' שיפתח את לבך לתפילה.
2. חשבי מה את צריכה, איפה קשה לך, וחפשי איפה בתפילה יש קטע שאת יכולה להתחבר לצורך שלך. כך, לפחות בחלק מהתפילה תוכלי לכוון וגם תרגישי את המשמעות והרלוונטיות עבורך. לא עוד רשימה שאת ממלמלת במונוטוניות, אלא צורך/ בקשה שעולה מתוכך ברגש ומתחברת לנוסח התפילה.

אתן כמה דוגמאות:
יש לך מבחן קשה? המון חומר? את חוששת שלא תספקי/ תזכרי הכל? "אתה חונן לאדם דעת". כשאת מתפללת את הברכה הזו, תוכלי לפרט במחשבה את הבקשות שלך בהקשר זה.
עניינים חברתיים? פגעו בך? את יכולה לבקש מה' בענין זה בברכות השחר "והרחיקנו מאדם רע, ומחבר רע ומפגע רע".
קושי בקיום מצוות? או כמו שאת מתארת תפילה טכנית ויבשה? על זה בדיוק תוכלי לבקש "והערב נא.. את דברי תורתך בפינו..".
אז העצה היא לא ללמוד את פירוש המילים, אלא ללמוד את מה שאנו צריכים מה', ולחפש את זה במילות התפילה.

3. איך את ושיח פתוח עם הקב"ה? האם את נותנת לעצמך לדבר, לספר, לפרט על הבעיות שלך עם ה'? האם ואיך את מעריכה את זה שהוא אבא שלך, שרוצה בטובתך ורוצה לשמוע אותך, שהוא המלך שרוצה את החיבור הזה שלך אליו? תנסי אולי כל בוקר לפני התפילה לכתוב לעצמך תפילה אישית, מהמילים שלך ולהגיד, להתפלל אותה קודם התפילה, תרגישי אתו הכי בנוח לדבר על הכל. ממש הכל. אל תדאגי, הוא בכל מקרה אוהב אותך.
4. את כותבת שניסית ואת מנסה כל מיני מקומות חדשים שאולי יעזרו לך, להתפלל בדשא, או מחוץ לכיתה, אבל אולי כדאי שתשימי לב גם אם הנפש הבהמית שלך צריכה מקום וביטוי לפני התפילה כדי שתפנה את המקום שלה ברוגע.. האם את אוכלת לפני התפילה? אולי? לנגן או לשמוע ניגון? לכתוב לעצמך משהו? תנסי את זה גם.

תפילה בקבלת עול
עד כה, דיברנו על תפילה משמעותית, תפילה בכוונה. בנוסף, יש גם ענין להתפלל, לומר את המילים, גם אם לא מצליחים לכוון כל הזמן (ומי מצליח…?). לכן, בנוסף לעבודה של התבוננות וחיבור לתפילה, יש גם עבודה של קבלת עול – להתפלל כל יום. את בהחלט יכולה להתחיל מתפילה מקוצרת, בהתאם למינימום בו אשה חייבת. (נסי להשיג את החוברת 'שאי תפילה' שמלוקט ע"י הרב גינזבורג)

מעבר לעשייה בקבלת עול, תוכלי להבין את התועלת של תפילה בקבלת עול:
1. כאשר מכוונים בקטע מסוים, זה מכניס חיות ו'מעלה' את הקטע הזה בכל הימים שהוא נאמר בצורה יבשה. כך, בשנה שלימה, תוכלי להגיע ל'תפילה בכוונה', כאשר כל יום את מכוונת בקטע שונה.
2. כאשר מתפללים כל יום, בקבלת עול, יש סיכוי להגיע מידי פעם להתעוררות ולתפילה יותר בכוונה. כאשר לא מתפללים, בוודאי שגם לא יכולים להגיע לתפילה בכוונה…
זה בהחלט לא קל, זאת עבודה לכל דבר, צעד אחרי צעד, לא משהו שבא ברגל, אבל שווה את זה! כי כשיש לנו את זה כבר, יש לנו את ההסתכלות הנכונה על העולם, את האפשרות להתחבר לה' ולחבר את התפילה לטבע ולחיים שלנו אז הכל נראה אחרת.

מתפללת אתך להצלחה בתפילה שלך, ומעריכה אותך על עצם הרצון האדיר הזה להתחבר.
ספרי לי מה עבד לך ומה פחות, אשמח להיות שותפה שלך במסע החשוב הזה.

איתך בדרך, רחלי

racheli@shutafotbaderech.co.il