אני כל הזמן בלחץץץץ ואין לי מושג מה לעשות עם זה. תיכון חדש, סגנון אחר של בנות, שנויים בבית.. בכל בבת אחת
ממש קשה לי!!!
מה עושים??
הי חברה יקרה!!
יישר כח שבתוך כל הלחץ מצאת כמה דקות של פניות לכתוב לנו, זה צעד נהדר להרגע ולנוח קצת..
מקווה בעז"ה שנצליח לעזור 🙂
נעים להכיר: סטרס
כולנו חיים בתוך מציאות של סביבה ודינאמיקה איתה ומולה.
כולנו, כל בני האדם, קטנים וגדולים, כל הזמן עושים השוואות בין דרישות הסביבה ליכולת והמשאבים שיש לנו.
כשיש פער,
נוצר הסטרס.
או 'דחק' בעברית.
הסבר המילה דחק או סטרס: מצוקה הנובעת מפגיעה באיזון. היא מייצרת קושי המתבטא בחוסר הסתגלות התנהגותי, פסיכולוגי או פזיולוגי.
ניקח לדוגמא ילד שנכנס לכיתה א. הוא מגלה שהדרישה בבית ספר לעומת גן זה לשבת שעות ארוכות ולדבר רק על ידי הצבעה.
הוא בודק בתוך תוכו אם יש לו יכולות לעמוד בזה.
אם מצליח, מעולה.
אם לא, הוא יגייס את כל כוחותיו לשלוט במצב או להסתגל אליו ואז יופיע הסטרס.
במקרה פזיולוגי לדוגמא הוא יחזור להרטיב במיטה בלילה. במקרה פסיכולוגי אולי הוא יפתח חרדות שנראות לא קשורות לשום דבר אמיתי.
אז נכון שהוא מצליח לעמוד בדרישות הסביבה,
אך המחיר שהוא משלם הוא הסטרס.
אז איך מתמודדים עם הסטרס הזה?
הרי המציאות לא תשתנה (לפחות לא מיד)
יש אנשים שמתמודדים על ידי בריחה מהמצב. אם נניח לעבור מ3 יחידות מתמטיקה ל4 יחידות ייצור אצלי סטרס, אחזור להקבצה של 3 ואשכנע את כולם (כמעט גם את עצמי) שאני מתכננת בכלל להיות אומנית ובשביל זה בכלל לא צריך בגרויות.
או שאם לדוגמא לחץ חברתי יוצר אצלי סטרס, אייצר מקום אינדוודואלי וקצת מבודד העיקר לא להצטרך לעמוד בקלחת החברתית הזאת של מציאת מקום ושייכות בתוך המרקם החברתי.
ישנם עוד שני דרכים להתמודד עם סטרס:
1) לבדוק איך להתמודד מול המציאות שיצרה את הסטרס.
למשל במקרה של העליה להקבצה של 4 יחידות, לקחת מורה פרטית שתעזור לי להתגבר על הפער ואז הסטרס יירד
2) לבדוק איך ליצור משהו חזק יותר מבפנים.
למשל בדוגמא של הלחץ החברתי לחזק את הביטחון העצמי ולא להיבהל מכל שינוי וזה יעזור גם לפער להצטמצם, גם לי למצוא מקום בטוח יותר אפילו אם מריבה נגיד תסחוף את כל הכיתה, והסטרס שוב יירד.
הרווח מהלחץ
כדאי גם לראות שיש צד חיובי שהסטרס מייצר:
יש הורמון במח שנקרא אוקסיטוצין כשההורמון מופעל הוא גורם לנו המון דברים נהדרים.
כמו רצון למגע וקרבה עם האנשים הקרובים אלינו, כמו היכולת לחזק קשרים עם אנשים שהייני רוצים להיות איתם בקשר ואפילו לייצר קשרים חדשים לגמרי.
ההורמון הזה הפך מפורסם בגלל היכולות שהוא מייצר בתוכינו אבל לא הרבה יודעים שבעצם לחץ הוא חלק ממה שמפעיל אותו.
הוא מייצר גם ריגושים והנאות.
אז בפעם הבאה שאת נלחצת ממשהו תחשבי: הלחץ הזה מייצר חלקים בתוכי עכשיו שיעשו לי טוב.
אז לא להלחץ מהלחץ ופשוט לקבל אותו כמו אורח שהגיע וצריך להיערך לקראתו. לנשום עמוק עד שעוזב ולבדוק איזה יתרונות הוא יכול לתת לי.
אז הנה כמה דברים איך לחיות איתו כשהוא מופיע:
הומור – תחפשי קרבת אנשים שצוחקים הרבה. זה פשוט מייצר משהו אחר בגוף ובנפש.
פרגון עצמי – ככל שתפחיתי בביקורת עצמית ותפרגני לעצמך, תרגישי הרבה יותר טוב.
רובינו נוטים לשחזר שוב ושוב את הפאדיחות או הכשלונות במחשבתינו. כדאי למנן את זה ולהחליף בשחזורים חוזרים את רגעי ההצלחה אפילו אם הם קטנים והמחמאות שקיבלנו שנגעו בנו והרגעים שעשו לנו טוב.
אסיים במשהו מרתק שקראתי מתוך מחקר שנערך באוניברסיטת ייל.
שם מצאו שעזרה לאחרים עוזרת להתמודדות בימים לחוצים.
אז אולי בכל פעם שהסטרס עולה תחשבי: למי אוכל כעת להושיט יד? לחייך? אפילו להחזיק דלת לאמא עם תינוק עושה את העבודה.
בהצלחה!!
איתך בדרך, חני
chani@shutafotbaderech.co.il
תגובה אחת
אני חושבת שזה פשוט עניין של זמן. ממרום גילי? אני יכולה להגיד שגם לי זה היה ככה, וזה פשוט, בלי לשים לב, הולך ומתגמד. התעודדי. מחזיקה לך אצבעות?