תפריט
נכתב בעקבות הפוסט "חשבתי שאני כבר לא כואבת"
היא נחש, ערמומית
משאירה אותי עם ארס בדם, בלב
יש לי אחות חילוניה, עברו כבר שנתיים מאז שזה יצא לעולם, אני ידעתי כבר 3+ שנים, ידעתי תמיד הכל.
ילדה בת 12, עוברת דברים, שומרת סודות שמכבידים, כל היום במיטה, הילדה התוססת, השמחה, במיטה עם שירים במשך שבועות רצופים, זה נורמלי?
היא הייתה בפנימיה וחזרה הביתה, עבדה במלון ופיטרו אותו, היא הייתה בבית, ואני נפגעתי מזה, אחרי זה עברה לאילת אחרי שהיא איימה עלי בדברים
היום היא מגיעה לביקור ואני בורחת
היא תמיד משאירה אותי מדממת, עם ארס, שבורה
אני יודעת שלא מאוד ברור אבל סתם פרקתי..
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
14 תגובות
טוב שפרקת.
וזה נשמע נטל כבד לסחוב על הלב…
כואב לי מאד לשמוע שככה היה לך.
אני יודעת שזה לא מספק, אבל אולי אם תעשי לך הכנה נפשית מוקדמת יהיה לך קל יותר להתמודד עם הביקור.
להחליט שאת יותר חזקה מהנחש הזה, ואולי אפילו להחליט שהיא לא נחש אלא נשמה קצת אומללה שנאבדה בעולם (לא רק בקטע הדתי, לפי מה שזה נשמע), וכו’ וכו’, מה שייראה לך נכון כדי לחזק אותך.
וכמובן התפילה והאמונה באבא שבשמיים. ואל תתפללי רק עלייך, תתפללי גם עליה.
אוהבת אותך, ומחזקת אותך מרחוק!!!!!!!!!!!!!!
❤❤❤❤❤❤❤❤
ואוו ליבי עצוב לי לקרוא?
אני מקווה שעד שהפוסט עלה השתפר קצת המצב.
רק שתדעי שאת שווה בזכות עצמך ואחות שמתנהגת ככה זה מגיע בד"כ מהתרסה או מקנאה.
עצוב לי גם בשביל אחותך שהגיעה לכזה מצב.
אני מקווה שהיא תחזור לעצמה מהר.
בהצלחה יקרה❣
וואו.
בהצלחה, גיבורה❤
איזה מתוקה את…
סליחה על החטטנות, ההורים שלך יודעים מזה?
ברורר
זה למה הלכתי, כולם בבית מודעים לזה אבל זה שאנשים יודעים שאדם עבר תאונה לא מוריד הרבה מהכאב והצלקות
והו.. כמה צלקות יש
זה הכל סיפור מסובך אש..:|
אם הם גם חיים בבית אני מניחה שכן
זה.. זה מסובך
היינו אחיות- חברות הכי טובות ואז היא הלשינה עלי על משו משמעותי אז אני עליה ומאז רבנו, היינו סבבה ואז פעמים אחרונות היא איימה עלי שהיא תשלח כל מיני הודעות.. לחברות שלי והמצב החברתי שלי היה ברצפה..
קיצור זה לא מקנאה..
את נשמעת גיבורה תאמת.
ואי בשניה הראשונה נבהלתי מהשם\_/
ליבי שולחת לך חיבוק חם ממני?
שמחה שאולי עזרתי לך להוציא את זה.
וכל כך מעריכה אותך שאין לך מושג!
אתפלל עליך שתתגברי על הכל.
גיבורה.
כן, את. ?
וואו.
כמה בגרות צריך בשביל לדעת לתפוס מרחק כשאת מרגישה צורך.
לא הייתי קוראת לזה בריחה..אולי התגוננות.
תלוי סיטואציה.
בהצלחה:)
את הלב שלי אני לא יכולה לתרגם עכשיו למילים…
ליבי את יודעת כמה אני אוהבת אותך, נכון?! מעריכה…