ישבנו בסלון לשוחח,
שבועיים לפני חג השבועות.
הסברתי, ביקשתי, אפילו התחננתי: "את חג השבועות נעשה אצל סבא! אבא שלנו חוגג לו למעלה עם המלאכים, ואנחנו לא יעזרו לנו כ-ל המאכלים החלביים והבשרי…! בואו וניסע לסבא, נעשה שם שליחות, נשמח אותו. נלמד אותו חסידות, הוא אוהב לשמוע, הוא מחכה לנו, סבא מאוד דתי, ב"ה.
אבל חסר לו חסידות חב"ד.
ואתן, מושקי ונחמי,
אחרי השיחה שלנו,
אתן רציתם להיות בבית.
למרות שאני בשלי, החלטתי להתקשר למשפיעה שלי, והיא אמרה לי: הבנות כבר גדולות ב"ה.
הן כבר אחרי 18, יודעות לבשל וגם לאפות, הן ממש 'בלבוסטע'יות.
אל תדאגי תסעי בלב שקט.
ואני, אמא שתמידדד אוהבת, חושבת על הבנות שלי: הרי אנחנו שליחות של הרבי!!! בבקשה בואו איתי, נעשה שם אצל סבא שליחות.
אתן הולכות לנש"ק, עושות שליחות,
נוסעות לתהלוכות ל'ג בעומר…..
קשה לי מאוד לכתוב אני בוכה … אמא שלכן תמידדדד אוהבת ורוצה מאד שתבינו: "יש לנו רבי שביקש והתחנן – עשו ככל שביכולתכם להביא את המשיח!" יש לנו שליחות!!!
להישאר בבית, בקהילה שלנו, לקבל את החג בסבבה שלך…
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
13 תגובות
אוי, את כותבת כל כך יפה!
נגעת לי בלב 😉
מזכירה לי את אמא שלי.
וזה עצוב, לפעמים, שלשליחות במקומות אחרים הולכים בכיף, אבל איפה שהכי צריך אותך את לא שם.
מותר לנו לרצות להשאר בבית. מותר לנו להיות אנושיות.
אולי מותר לרצות.
אבל צריך לעשות.
ואני לא מדברת כמו איזה אחת שלא עברה את זה ומפריחה מילים לאוויר.
אני אומרת את זה בתור אחת שיומיים מוותרת על הדברים האלה כי נולדנו בשביל לעשות את מה שהרבי אמר ולא מה שאנחנו רוצים.
חנהלה, את צודקת, אבל מה עם שליחות? קצת להתעלות מעל עצמך. אני באמת לא יכולה להעיר לאף אחד כי יכול להיות שגם אני במקום הבנות הייתי נשארת. אבל היו לי נקיפות מצפון מכאן ועד להודעה חדשה שהיו גורמות לי בפעם הבאה כן ללכת.
חנהלה, ברור ש'מותר'.
אבל יש אינסוף דברים שמותר לנו לכאורה לעשות ואנחנו לא נעשה. ולהיות אנושיות זה דווקא לוותר על הנוחיות של עצמי, על הרצונות האישיים שלי-למען האחר.
וואו מהמם!
שלום אמא יקרה שלי
לקחתי קצת קשה את החשיפה באתר
בפרט שכל הגולשות אינן יודעות את הסיפור המלא… את מה שאנו חוות אצל סבא…
אז בבקשה.
אווצ'
אויש
תכלס זה כ"כ נכון,אפילו כל אחת שמגיבה פה לא באמת יודעת את כל הסיפור על כל פוסט ולפעמים באמת צריך להזהר
בכולופן הצלחה גדולה?❤️
אי אפשר לאפשר לכולן לכתוב כל מה שעולה על הלב.. אם הסיפןר הזה של החשיפה הוא אמיתי, לא הייתי רוצה להיתנסות בו..
צודקת, אבל אין לאתר דרך לדעת מה הרקע של כל פוסט זה נטו אחריות שלנו
אוישש
אני ממש הזדהיתי.. אבל מהכיוון ההפוך.. אני וכל האחים שלי ממש רצינו להיות החג שבועות אצל סבא וסבתא שלי.. דווקא אמא שלי לא רצתה..
נכון תמרי
מירי, מה היית רוצה שיעשו? יקחו כל מי שכותבת פוסט ויתחקרו אותה כדי לוודא במאה אחוז שהיא לא מעוותת את המציאות?
זה לא הגיוני. וחוץ מזה, שחלק מהעניין של הפוסט הוא הראייה האישית של שכתבה אותו: יכול להיות שתהיינה שתי בנות שיכתבו שתיהן על אותו מקרה וכל אחת תתאר את זה בצורה אחרת. ואף אחת לא תשקר. פשוט כל אחת ראתה את זה מנקודת המבט שלה.
מבטיחה לך גם שיש פוסטים באתר שאני בטוחה במאה אחוז שהמציאות היא אחרת לגמרי ומי שכתבה את הפוסט מעוותת לה את הצורה, אבל אני לא אומר כלום כי זו זכותה להרגיש ולחשוב כך. זה לא שקר.
לכל פוסט פה, כמעט, יש כמה זוויות ראייה. בסדר. כל אחת כותבת מה שהיא חושבת ולמי שיש בעיה יכולה להעלות פוסט-נגד. אין הגיון בלומר – "זה לא נכון" כי אין פה נכון ולא נכון. כל אחת וראייתה-היא.
אני לא חושבת שיש איזו בעיה בפוסט שטובה העלתה. אם למישהו יש השגות על זה הוא יכול להעלות פוסט ולקרוא לו 'הסיפור האמתי'. וגם לו אנחנו נאמין.