תפריט
הייתי רוצה להגיד לך
אולי אני אגיד לך אתזה בשלב יותר מאוחר בחיים. עכשיו לא מסוגלת. אבל מגיעה לך לשמוע אתזה.
אמא שלי.
את מדהימה. באמת. גם כשאני מתחצפת, רבה, טורקת את הדלת, מוציאה מילים שלא חלמת שיסתובבו לך בבית. הכל. את אוהבת. לא מתייאשת ממני. פשוט לא.
תדעי שגם אם זה לא נראה. גם אם אני בחדר אחרי שצעקתי. גם אם זה נראה שאני אטומה ולא שמה על אף אחד בעולם, אני מעריכה אותך. אין לך מושג עד כמה.
את צריכה לגשר ביני לבין אבא. למרות שאני יודעת שזה קשה לך. לראות את הבת שלך ואת בעלך ולנסות ללכת בין שניהם.
למרות שאת משהו אחר. ואני יותר פתוחה, יותר מרשה לעצמי. את מתאמצת לפתוח, לשחרר למרות שזה לא קל לך.
זה נראה שאני לא אבל אני אוהבת אותך ומעריכה ממש אבל ממשש.
שאת מתכננת דברים ובטעות הרסתי לך, באמת שבטעות, אבל את לא מרפה. לא עוזבת.
שאת מדברת איתי ובטעות אני מתחילה לריב ואת משתדלת להתאפק ולענות בשלווה. בלי לצעוק.
זה קשה. אני יודעת.
עכשיו אני מתמודדת. אולי זה גורם לי להיות יותר מקשה וקשה. אבל את לא נכנעת.
אין לך מושג כמה אני מעריכה אותך. אמא.
אני אגיד לך אתזה מתישהו. כי באמת שמגיע לך לשמוע אתזה.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
14 תגובות
יורדות לי דמעות.
הכתיבה שלך מהממת, נגעת בי.
ואולי תשלחי לה את זה? כי באמת מגיע לה לראות כמה את אוהבת אותה.
ואני מאוד מעריכה אותך שאת יודעת להעריך.
איזה מתוקה את! תראי לה את זה?
איזה אמא מהממת יש לך!
ואיזה בת מתוקה יש לה
את תראי שעוד יהיה בסדר
באמת.
#?_
גם כשאני שקטה ולא מתחצפת, לא רבה, סוגרת לאט את הדלת, הכל. את כועסת. כל מה שאת יכולה פשוט הורסת. פשוט.
סליחה שהרסתי לך, מקנאה בך נורא על אמא שלך. אמן על כולנו.
מה אני אגיד? זכית.
ותגידי לה את זה בהקדם האפשרי בבקשה, מגיע לה!
תקשיבי לי טוב!
את מהממת. וכן! מגיע לאמאשלך לראות אתזה.
בבקשה לכי אליה ותקראי לה או אפילו תכתבי לה אתזה במכתב עם איזה משהו מתוק כזה ותביאי לה.
זה הכי מרגש בעולם.
ישלך אמא טובה ❤?
❤️❤️❤️.
אין מילים.
מזדהה מזדהה מזדהה מזדהה. עוד פעם? מזדהה.
תשלחי לה את זה לפני שכבר יהיה לה מידי קשה והיא תפסיק להתאפק
יאוו
זאת בדיוק תקופה כזאת שאני ואמא שלי.. לא יודעת כאילו אני לאחרונה ממש שמה לב שהקשר שלנו לא פתוח בכלל ולא יודעת.. כבר לא מה שהיה פעם.. לא שפעם היה מהמם אבל יותר טוב.. אולי זה בגלל שהתבגרתי ואני הבת הראשונה המתבגרת שלה.. ואולי זה מהצד שלי.. אני באמת לא יודעת
ויצא לי ממש מקודם לדבר על זה עם חברה טובה.. פעם ראשונה שהעזתי לפתוח כזה נושא עם חברה.. אבל היא חברה ממש טובה שהקשר שלנו פתוח ברמות אז הרגשתי שאני מסוגלת.. דיברתי איתה על זה וסיפרתי על המצב שלנו שזה כבר לא מה שהיה פעם ועצוב לי ומבאס כי אני כן רוצה שיהיה לנו קשר טוב.. ובסוף אמרתי לה שלמרות הכל, אני באמת אוהבת אותה. ואני בטוחה שגם היא אותי. והיא ענתה לי כל מיני דברים ועל הסוף.. היא ענתה שברור לה והיא לא חשבה אחרת ואחרי ולפני הכל היא אמא שלי והיא שלי!! וזה מאוד ריגש אותי כאילו באמת, היא אמא שלי! גם אם הקשר שלנו כרגע לא הכי וואו.. היא שלי! ואני אוהבת את אמא שלי, באמת.
וואי למה ביומיים האחרונים עולים כמה פוסטים על זהה
המודעות שלך מהממת. מעריכה אותך על זה!
הכתיבה שלך ממיסה ועושה מצפון חזק.
מעריכה אותך…
תראי לה את זה היא תשמח
וזה יתן לה כח להמשיך להתגבר ולאהוב אותך.