אימוש, מורתי,
כשבנות שומעות שאמא שלי היא גם מורתי שלי,
התגובה הספונטנית של כל אחת: "יא איזה כיף לך" או "יואו כיף לך בטח היא עושה לך פרוטקציות כל הזמן" או "הלוואי עליי'.
אני כאן כדי לומר חד משמעית: לא! זה לא נכון ולא צודק.
דיייייייייייי! נמאס לי! אתן באמת ובתמים בטוחות שאמא מורה זה כיף, גם אם היא לא עושה פרוטקציות זה עדיין כיף. זה לא נכון.
אין לי דרך לתאר את כל הכאב שהיה מנת חלקי בשנים שאמי לימדה. נכון, היה לי כיף, במיוחד כי אמא שלי היא מורה מושששש (אני אומרת את זה לא רק בגלל שהיא אימוש שלי) וכיף שהיא מלמדת אותי ואני יודעת שאני בידיים טובות, אבל זה לא זה.
אני אתן כאן כמה דוגמאות, שתבינו.:
כשאני מצביעה, אמאהמורה חייבת בדווקא לא לקחת אותי, כי הבנות יאמרו שזה פרוטקציה.
כשאני רוצה להקריא, אמא חייבת לקחת משי אחרת מהסיבה הנ"ל.
ועוד משו, אולי הכי כואב!
הרי כל בת מתלחששת לפעמים על המורה, לא?
אז כשנות צוחקות, מחקות או מתלחששות, זה כואב לי, כואב נורא!
ואף אחת לא יכולה לתאר איזה כאבים איומים זה, כשבנות כולה מרכלות על המורה, והיא במקרה אמא שלי. כל פעם שזה קורה, אני מנסה להרגיע את עצמי. אני אומרת לעצמי שגמני מרכלת על מורות, וזה לא אשמת הבנות שהמורה היא אמי.
כשבנות מרכלות, ופתאום שמול לב שאני שם, הם משתתקות, מסמיקות. וזה במקרה הטוב. במקרה הגרוע הן ממשיכות לרכל. וזה כואבבבבבבבבבבבבבבב נוראאאא! דיייי הלב שלי כבר פגוע! אני לא יכולה! אני מבינה אתכן כשאתן מדברות על המורה, אבל תשימו לב אם ביתה לא נמצאת כאן כרגע. 3>
אני אתן לכן שני מקרים שקרו לי, וכאבו לי ופגעו בי.
פעם אחת הלכנו כל הכיתה למסעדה, לכבוד ר"ח אדר. המורה (לא אמא שלי) אמרה שעכשיו כל בת יכולה לחקות מורה לכבוד ר"ח אדר. כולן חיקו והיה כיף, ואז בת אחת קמה, והתחילה לחקות את אמא שלי. הבנות התפוצצו מצחוק ואני הובכתי. צחקקתי בשקט. קיוויתי שלא ישימו לב שאני פה. ואם לא די בכך, מישי קראה פתאום: יוווו תראו את רבקה! חחחח איך היא נראית! טוב מה אתן רוצות, מחקים פה את אמא שלה!" רציתי לקבור את עצמי באדמה! וכשאני חושבת על המקרה הזה, הלב שלי נקרע!
פעם אחת דיברתי עם מישי מהכיתה, ואז התחלנו למנות את המורות הטובות בבצפר. אמרנו כמה שמות, והיא גם אמרה. (אמא שלי לא הוזכרה) ופתאום הבת הזו מסתכלת עליי, נעה וזעה באי נוחות ותוך כדי אומרת, אהה וגם אמא שלך אחת המורות הטובות, ברור! עכשיו שלא תבינו לא נכון, היא אמרה את זה כי היא באמת חשבה ככה, ומלא בנות חושבות ככה, אבל היא הובכה כי היא שכחה מזה והיא חששה שאיעלב. אמרתי לה חחח יכול להיות, ומיהרתי לסיים את השיחה ולרוץ לשירותים…
אוףףףף למה זה צריך להיות ככה!!??
והמקרה האחרון הוא מקרה ישן ונושן, שחזר על עצמו מלא.
בכיתה ב' (כע מזמןןןןןןן) אמי היתה המחנכת שלנו. כל שיעור הייתי מצביעה, ואמי לא לקחה אותי. הייתי רוצה להתנדב, ואמי לא בחרה בי. הייתי נעלבת עד עמקי נשמתי! וכל פעם, בסוף השיעור היינו מחכות עד שהבנות ייצאו מהכיתה, ואז אני ואמא היינו מתחבקות ואמא הייתה מסבירה לי שהיא לא יכולה לבחור בי, לקחת אותי, כי כולן יגידו "זה רק בגלל שהיא הבת שלה" וכמה שהיא אוהבת אותי, בכיתה, היא לא אימא אלא מורה וככה זה חייב להיראות.
אז בנווווות! אני כותבת את זה כדי שתבינו אותי, ואת כל הבנות שאימותיהן גם מורתיהן!
תגלו קצת הבנה, קצת טקט! ולאור כל המקרים האלה, נסו לנהוג ההפך!
אני מודה לכן מראש בשם כל הבנות עם מקרה דומה לשלי!
אוהבת ומעריכה!
ריקי 3>
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
11 תגובות
זה באמת לא קל ❤️
אם אני לא טועה מבחינה חוקית אסור שאמא תלמד את הבת שלה לא? או שאת לא ממשרד החינוך?
אמממ יכול להיות שזה לא חוקי אינלי מושג אבל אני שליחה של הרבי בבגרמניה ואמא שלי כשליחה חייבת ללמד בבצפר יהדות…..
אה אוקי.
עכשיו פתאום חשבתי על כל מיני קשיים שיש בשליחות ובדרך כלל לא סופרים אותם, אבל בעצם הם דברים לא קלים בכלל…
גאה בך שליחה שלנו ❤️
מזדהה עד עמקי נשמתי?
חיבוק ענקק???
ריקי איך שאני מבינה אותך♥
יש לי גם מישהי מהמשפחה המצומצמת שלי (לא אציין מי מחשש שיגלו אותי) שהיא גם מורה שלי וכל שיעור שלה אני מתכווצת. זה גם נורא מרחיק את הקשר שלנו כשאנחנו ביחד בבית וכאילו אנחנו לא מצליחות להפריד בין הבית ספר לבית. זה נורא נורא קשה. אז את לגמרי מובנת!!
אנשים מבחוץ אף פעם לא מבינים עד שהם חובים את זה בעצמם..
לדוגמא חברה שלי שהיא מתוקה אבל לא מבינה בזה בכלל והיא נורא נורא מעצבנת בקטע הזה (ובעוד קטעים אבל לא נכנס לזה עכשיו)
מזדהה. יש חברות עם שאלות סתומות לגמרי כמו: "את יותר ילדה של אבא או אימא?" "את אוהבת את אימא שלך נכון?" "וואי אימא שלך מלמדת ממש סבבה, את גם חושבת?"
כאילו קצת טקט, באמת!!!!!!!
(אגב היום בבוקר נפטר דוד וקרוב משפחה מישהו צדיק שליח בגרמניה בבקשה תתפללו לעילוי נשמת נחום בער בן מלכה!!!)
איה איה איה
אני איתך.
לא חושבת שזה תקין…
אימאלה שזה קשה!!
"כל פעם, בסוף השיעור היינו מחכות עד שהבנות ייצאו מהכיתה, ואז אני ואמא היינו מתחבקות ואמא הייתה מסבירה לי שהיא לא יכולה לבחור בי, לקחת אותי, כי כולן יגידו "זה רק בגלל שהיא הבת שלה" וכמה שהיא אוהבת אותי, בכיתה, היא לא אימא אלא מורה וככה זה חייב להיראות."
ציטוט ממך…. אבל אם היא בכיתה כמורה ולא אימא אז להתנתק… היא כן יכולה לבחור אותך.. מהפוסט נראה שהיא כאילו הייתה מתייחסת אליך כאל עוד כיסא…
זו אני, ריקי.
פשוט משו השתבש לי בשם משתמש. אם מישי יודעת איך לשנות אותו, אשמח.
שמתי לב שככה זה נשמע בפוסט, אבל היא כן לפעמים בחרה בי, אבל הסיכויים שלי להיבחר היו פחות משל ילדה רגילה.
גדלתי. ב"ה. אבל צריך להיות מודעים לזה
שולחת לך חיבוק ענק❤
אוי ריק את אלופה!
וזה בכלל לא נשמע פשוט
בהצלחה ענקית בשליחות ובזה….??