אם כבר אחדות…

פרשת ויקהל פקודי.

שנת הקהל , כולנו מזכירים את זה בכל הזדמנות.

להקהל באחדות וביחד כמה שיותר יהודים וכמה שיותר פעמים, לחזק אחד את השני.
וכשם השנה כך שם הפרשה , ויקהל – להתקהל ביחד, עניין של אחדות אמיתית.

האחדות הראשונית היא קודם כל אחדות ביני להקב"ה ! כל יהודי הוא רק חצי ,והחצי השני הוא ה'.
לכן מיד כשיהודי קם הוא קודם כל אומר 'מודה' – מודה בזה באמת ויודע שהוא אחד ממש עם הקב"ה ולכן הידיעה מחייבת אותו לעבוד ולהשקיע .

כשם שאי אפשר להתחיל את היום ללא 'מודה אני' כך אי אפשר להתחיל את עבודת השם בלי הידיעה שאנחנו והקב"ה זה דבר אחד!
כך גם כשאנחנו מתעוררים מהשינה שלנו בעבודת השם- שינת הגלות הפנימית – קודם כל 'מודה' נזכר ונזכיר לעצמנו מי אנחנו באמת , חלק אלוקה ממעל ממש עם מלוא הכוחות להצליח בשליחות ובפרט באחדות ואהבת ישראל ,
ואז בעזרת השם "היינו כחולמים" נתעורר לגאולה פרטית וכללית תיכף ומיד ממש !