תפריט
הנשמה שלי צרחה אויר
כתבתי את זה בעקבות השבת הקשה בחיי.
הייתי צריכה להיות שבת בעיר תל אביב וממש במרכז.
ו…ובכן…
זה היה ניסיון, בזה אין ספק,
הנשמה שלי צרחה אויר.
רחובות מלאים אנשים ילדים,
אויר הים ממלא את הראות,
אבל מה שחנק וננעץ לי בצלעות
היה המחסור בכאב ודמעות.
הם הלכו שם כולם, לא מרגישים,
הרוחניות לא קיימת שם,
לא יודעים מהו אלוקים.
הנשמה צורחת, הנפש גם היא מיוסרת,
הם אפילו לא יודעים למה,
ואחר כך אומרים אנחנו חיים בסרט.
קשה נפשית, אין דרך לומר אחרת,
כשהקדושה מכל פינה נעדרת.
וכולם שם אחים, עם ישראל,
קשה הרבה יותר מלעשות שליחות לא בארץ ישראל.
ומי יבין, זאת חתיכת הרגשה.
איך הטומאה להיכנס מנסה.
אז סובלת בשקט את הנשמה שנחנקת,
מחכה רק לצאת ולברוח.
אוי תל-אביב אם אשכך,
איך לימדת אותי שיעור חשוב,
תודה לך ה' על חיים מלאים בכל טוב.
הנשמה שלי יכולה לנשום.
וברוך ה' אני גרה בסביבה חרדית דבר שלא הערכתי קודם.
לא עוד.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
17 תגובות
מותר לי לבקש גם?
וואו. מעריכה את המבט הטהור הזה שלך. הלוואי עליי.
את פשוט, כל כך צודקת..
זה באמת נורא.
וכואב עוד יותר..
הייתי בפסח בתל אביב..
עוד רגע והייתי בוכה.
מסעדות בחוץ אוכלים חמץ גמור,
נכנסו לקנות בקבוק מים בחנות,
וכל החנות מלאה בחמץ לאינספור,
וכן.. זה לא היה כשר לפסח,
זה היה חמץ כפשוטו.
נשאר לנו רק לרחם ולהתפלל..
שה' יגאל אותנו מגלות נוראה זו.
אויש.
מרגישים את הכאב שלך
סביבה חרדית זה מתנה שהלוואי שהייתי מקבלת
וואו כמה שזה נכון וחזק!
גם אני גרה בסביבה לא דתית וכל פעם מחדש על כל אלו שאף פעם לא הרגישו את טעם השבת וזה ככ כואב!
דבר ראשון את כותבת מהמם!! ותעריכי את הסביבה שאת גרה למרות שבטוח גם שם יש נסינות.
מסכימה לי לכתוב שיר בסגנון שלך אבל קצת שונה? הכתיבה שלי לא כ"כ מוצלחת כמוך אבל אנסה.
עברו שנים מאז השבת הראשונה שלי בתל אביב
ועדיין הקושי העצום קיים– אבל
זה ניסיון, בזה אין ספק,
הנשמה שלי יוצאת למבחן, לאוויר.
רחובות מלאים אנשים ילדים, אלפי ניצוצות של קדושה.
אויר הים ממלא את הראות,
אבל מה שמצער וננעץ לי בצלעות
היה המחסור בהחצנת ובמודעות הכאב והדמעות.
הם הולכים כולם, לא יודעים להרגיש
הרוחניות מסתתרת שם
לא מכירים באלוקים, לא יודעים מה טוב להיות יהודים…
הנשמה צורחת, הנפש גם היא מיוסרת,
הם חונכו כך, לא יודעים למה
ואחר כך מתוך אי ידיעה אומרים אנחנו חיים בסרט.
קשה נפשית, אין דרך לומר אחרת,
כשבשביל הקדושה צריך להתאמץ, להפיץ ולגלות.
וכולם שם אחים, עם ישראל,
מחכים גם הם לביאת הגואל.
אבל אני זכיתי ומכירה הדרך והמטרה
אז מה? אשאיר אותם שם בעמדת ההתרסה??
ומי יבין, זאת חתיכת הרגשה.
איך הטומאה להיכנס מנסה.
אז מחזקת את הנשמה שנחנקת, בסביבה כ"כ פתוחה ומאפשרת
אך מקווה כבר לא לחכות רק לצאת ולברוח.
אוי תל-אביב לא אוכל אותך לשכוח…
את מלמדת אותי שיעור חשוב,
תודה לך ה' על חיים מלאים במשמעות וכל טוב.
מילה במילה. בול!
את יודעת איזה אושר יש לי שאני הולכת ברחוב בשבת, וכן, הכבישים כרגיל ואנשים לא חושבים כלום, ואז פתאום לראות נשמה יהודית שמתעוררת וצועקת לאבא שלי 'שבת שלום, הרב!!', עם כזה חיוך ענק על הפנים.
זה מרגש אותי. שחסר מניין בבית הכנסת שלנו ואבא שלי יוצא להשיג מישהו והם כן נכנסים. הם כן רוצים. מבטיחה לך. הם פשוט לא יודעים.
על זה הכאב.
שהם לא יודעים.
אני לא חבדניק"ית. לא שליחה.
ואיך אני לומדת כל כך להעריך את עבודת הקודש של השליחים מהדברים האלה!
כל כך כיף לקרוא את הצד החיובי והמואר שלכן- שמאירות את הניצוץ האלוקי באנשים.
ריגשת אותי
את עצומה.
אני גרה בתל אביב וזה לא הכי גרוע שיש
מבינה אותך, זה אכן קשה מאוד.
אין כמעט שבת אחת שאני לא מהרהרת עלזה, שזה לא מעלה לי כל מיני מחשבות ורגשות.
(מאחת שגרה בחול..)
מעריכה אותך מאוד מאוד.
כתבת מהמם!
זה כואב ושורף.
מפחיד להתרגל לזה.
וכולם שם יהודים.
נפש אלוקית.
ואיך יעור בהם הניצוץ כשאין מאיפה.
וואו.
מעריכה את השליחים כל כך.
סך הכל נקודת מבט שונה בין שתי השירים היפים שלכן!?
מסר יפהייפה
נשמה שאת
?
וואו, את מדהימה.
באמת שאין לי מילה אחרת…
הקב"ה אוהבת אותך המון וגמני:)
וכן, זה באמת אחד העצובים:(
?❤?❤
תרשי לי להסכים איתך בדבר אחד,ולחלוק עלייך בדבר שני!!!!!
נכון, העובדה שבתל אביב ישנם אנשים שפחות "בקשר עם השם"- תורתו ומצוותיו
היא נכונה וחד משמעית ולא ניתנת לוויכוח.
אבל קצת צרם לי המשפט-"הרוחניות לא קיימת שם"!
תרשי לי לגלות לך "סוד"
הרוחניות קיימת שם ועוד איך קיימת שם
כי רוחניות קיימת בכל יהודי ויהודי!
היהודים של תל אביב הם תינוקות שנשבו
ואין לנו רשות לומר שהקדושה נעדרת
כי קדושה לא נעדרת!!!
נכון שבמקום שהמחנה לא קדוש שכינה לא שורה אבל כאן זה אחרת, כאן הם נולדו לתוך זה,גדלו על זה והקב"ה איתם בזה!
ולכן הוא לא מסיר עצמו מהם!!!
ולרובם אין בכלל מושג שהם עושים משהו לא בסדר ואני מסכימה איתך לגמרי שזה כואב ואין ספק שזה דורש שליחות
אבל מה שעלינו לעשות זה לא לשפוט אותם(חלילה, אני לא אומרת ששפטת. פשוט אנשים חרדים שכן שומרים תורה ומצוות נוטים לשפוט אותם ואף לזלזל בדרכם וזה לא בסדר.
נכון שהדרך שלנו היא דרך האמת ואין בכלל וויכוח אבל גם אצלם הדרך שלנו נמצאת!!!
זה לא שאין בהם רוחניות, זה לא הגיוני שאין ביהודי רוחניות כי יש בו נשמה
ועצם שהות הנשמה אצלו היא רוחניות!)
ומה שבעצם נשאר לנו לעשות זה רק להתפלל שכל בניו של השם ישובו אליו ויהיו עבד נאמן!!!!!!
נ.ב- ועצם זה שהלכת ברחובות תל אביב וכאב לך שהם לא בדרך כביכול ,מראה שיש לך נשמה טהורה וקדושה
אשרייך!!!!
והלוואי שאזכה!!!
אוהבתותך❤❤❤❤❤?