אל תקחו אותנו ברצינות

אפילו שאנחנו כן עפות על עצמנו
אני עכשיו בכיתה י"ב (עדיין מצחיק אותי להגיד את זה ולא את: אני עולה לי"ב)
זה נראה לי הולכת להיות שנה ממש משמעותית, אפילו בעצם זה שזאת השנה האחרונה, וכל אחת תבחר לאן היא תלך אחרי התיכון..
גם היחס של הצוות קצת אחר – פתאום אנחנו הגדולות ואחראיות על כל מיני דברים בתיכון (וגם על הפסטי כמובן), אז מבחוץ אנחנו נראות גדולות כאלו, מכירות את הכל ואת כל הטריקים (אפילו איך להבריז מהתיכון..)  וכיתה ט' (וסליחה מכל מי שבט' כאן, זה באהבה) נראות כאלו קטנות ומבוהלות, מתרגשות מכל דבר.. קצת חנוניות…
ואני רואה שיש בנות אצלנו שיותר חמודות לטטיות ויש כאלו שממש סנוביות אליהן.. למשל באוטובוס לביה"ס ממש רואים את זה, או בתכניות שאנחנו מארגנות ובהתוועדות הכנה לתשרי..

יש כאלו שיהיו חמודות, יגידו שלום, יסבירו מה הולך, יציעו להשתתף
יש כאלו שיגחכו מהצד
ויש כאלו שפשוט יתעלמו

אז יכול להיות שיש טטיות שמסתדרות מעולה, ומה אכפת להן מהי"בתיות  אבל אולי יש כאלו שכן אכפת להן ובאמת מעבר לתיכון זה משהו די מלחיץ..
אז אני רוצה להגיד לטטיות – שאל תקחו אותנו כזה ברצינות… נכון שאנחנו נציגות של בנות חב"ד/ אחות התמימים ומארגנות כל מיני דברים, ועדיין מבפנים אנחנו בדיוק תלמידות כמוכן עם קצת יותר ניסיון בתיכון.
אל תתייחסו אם יש מישהי לא מתייחסת אליכן, היא פשוט שכחה איך זה מרגיש.
מבטיחה לכן – שתוך חודש כנראה החשש מהתיכון ירד ופתאום תראו שסתם עפנו על עצמנו..
ומותר לנו אולי חח כי גם עלינו עשו פוזות …