איפה רועה הצאן שירים את השה על כתפיו?

ואני הוא השה
?
שוקעת השמש
יורדת חשיכה
ליבה כבה, עם רדת החמה
על מקומה נטועה.
מביטה דרך החלון המטושטש.

טיפות שקופות,
זולגות על החלון
רעם חזק
מרעיד את הלב הקטן
ברק
חסר חמימות.
מותיר לב מרוקן.

דמעות צורבות גרון
נסחטות מנשמתה
ביתי קרס, נפל.
חומותיי נמסו
בליבי ישמר
כאב תמידי

צמח חולה ללא מרפא
כמו טלה נטוש בין הרים יבשים
ופתאום סערה
מפתיע את הנפש הקטנה
מעבירה צמרמורות של קור בין חדרי הלב
מלפפת באצבעות קפואות סביב נפש מיוסרת
מאובנת.
והטלה בוכה בשקט
בודד לבד בעולם מנוכר
נתלש מזרועות אביו ואמו.
כשהתולש הוא אביו.

אין לאן לחזור.
?