אני רוצה להתפלל אבל בשלב הזה באמת אין לי כח אפילו לפתוח סידור מה עושים??
שלום לך יקרה!
את מעלה פה שאלה בנושא כל-כך חשוב, וכל כך מאתגר.
התפילה זו באמת אחת מהמצוות הדורשת מאתנו עבודה קשה.
לא סתם היא מכונה בחסידות (בזוהר) "שעת צלותא- שעת קרבא" ."שעת הקרב". זמן של קרב ומלחמה אמתית עם עצמינו , עם הנפש הבהמית שלנו.
בעצם השאלה שלך את מבטאת את הקרב (המלחמה של כולנו): "אני רוצה להתפלל" – הרצון הפנימי האלוקי, האמיתי, הנפש האלוקית שרוצה וכמהה להתפלל ולהתחבר לקב"ה. תפילה
(מלשון תופל-ומחבר כלי חרס)- התחברות להשם. אבל "בשלב הזה אין לי כח אפילו לפתוח סידור"- זהו קולה של הנפש הבהמית, שאצל כל אחת מאתנו היא מוצאת את האופן איך לקרר ולשכנע אותנו להימנע או להפסיק לעשות אותה עם חיות והתלהבות.
תפילה זה כח
לכן התפילה נלמדת מהפסוק" ולעבדו בכל לבבכם"- "איזוהי עבודה שבלב זו תפילה".
זו באמת עבודה, לכל אחת, ובכל יום מחדש מתרחש הקרב הזה.
יחד עם הקושי, התפילה היא מתנה גדולה עבורנו. התפילה לפי הרמב"ם כוללת שבח ובקשת כל הצרכים שלנו מהשם. זו הדרך שלנו להתקשר לאבא הגדול שבשמיים. בכל יום יש לנו צרכים חדשים, דילמות, ניסיונות וכו'.
ברגע שאנחנו מתפללות, משבחות ומבקשות. אנחנו מתחברות למקור של כח להצליח בכל הדברים שבהן אנחנו שואפות להתקדם. או מבקשות שיהיו לנו.
כי ידוע שאף תפילה לא שבה ריקם. והקב"ה כ"כ גדול ויכול לתת לנו את כל הדברים שאנחנו מבקשות. אם רק נשכיל להשתמש במתנה הזאת ולהתגבר על היצר שמפריע לנו ומעמיד לנו מכשולים להשתמש בה ובכוחה האדיר.
לקפוץ למים
בשיחה של הרבי לפרשת מסעי הרבי מתאר את התפילה כמסע (ליקו"ש חלק ב' מתורגם)
ומחלק את התפילה לארבע מסעות עיקריים שלא נפרט את כולם כאן.
מעניין לראות שהמסע הראשון והקשה שמתואר שם זה עצם העמידה לתפילה. עצם זה שיהודי עכשיו נעמד לתפילה זה כבר מסע ראשון . מסע זה משהו שדורש הרבה הכנה , ומאמץ גדול .זה שהרבי מתאר את התפילה כמסע כבר מראה לנו את הקושי האמיתי שאת מתארת. לעמוד, לפתוח את הסידור.
כאשר קשה לנו עם מצווה, אם עדיין לא הצלחנו להתחבר אליה ואנחנו רוצים שזה יקרה "אני רוצה להתפלל"
ההתחלה היא בקבלת עול. פשוט להתחיל. לקפוץ למים. לעבור את המסע הראשון כפי שמתאר הרבי. יחד עם זה כדאי ללמוד על חשיבות התפילה ואת פירוש המילים בצורה מורחבת יותר. כשלומדים על משהו ורוצים אותו, לאט לאט מגיע החיבור "אחרי המעשים נמשכים הלבבות".
למעשה, התפילה, כפי הנפסק בשו"ע אדמו"ר הזקן היא אחת המצוות שנשים חייבות בה. אפשר לקרא ע"כ בפירוט בחוברת "שאי תפילה" של הרב גינזבורג שהוציא גם סדר תפילה מקוצרת לנשים עמוסות שאינן מצליחות להגיע לתפילה כולה. ובו הוא מפרט את נוסח התפילה המינימלי שאפשר לצאת בו ידי חובת המצווה.
יכול להיות שבשלב ראשון אפשר להתחיל עם הנוסח המקוצר הזה שבו יוצאים ידי חובת המצוה. ואח"כ בהדרגתיות להוסיף קטעים נוספים. יש מקום להתייעץ על כך עם רב
אין דבר העומד בפני הרצון
בנוסף לכך יש את ההכנה לתפילה שנותנת חיות וחשק להתפלל. אם זה באמצעות ניגון חסידי שאנחנו אוהבות ויכולות להשמיע אותו לפני התפילה או להתפלל איתו. או לימוד מקדים של התבוננות בגדולת השם שיכולים להוות גורם מניע ומכניס חיות וחשק להתפלל .
הידיעה שזו מלחמה שיש לכל אחת בדרגה זו או אחרת ובכל יום מחדש יכולה לתת לנו כוחות להצליח .
בכלל אני יכולה להגיד לך שזה כלל התקף להרבה תחומים בחיים. ברגע שיש לנו משהו שאנחנו רוצים לעשות , משהו טוב, יודעים שזה טוב וקשה לנו להתחיל, ברגע שנקפוץ למים ופשוט נתחיל לעשות, נצליח ולאט לאט אפשר למצוא את הדרכים איך לשכלל את העשיה אותה ולהביאה למיטב.
הרצון שלך הוא חזק מאד "אני רוצה להתפלל"
ואין דבר העומד בפני הרצון.
במכתבך לא פירטת מדוע אין לך כח לפתוח את הסידור ולהתפלל. כשיודעים להצביע על סיבה מסוימת ספציפית זה יכול לשנות את התשובה או לדייק אותה. גם לך לעצמך וגם בצורה אובייקטיבית למי שרוצה לתת תשובה מבחוץ.
זו שאלה שצריך לתת עליה את הדעת כדי למצוא את הדרך למה שיניע אותך באופן אישי ויעזור לך לגשת לתפילה .
חשוב לדעת את הסיבה כדי לתת מענה קולע יותר ואישי יותר. לכן הפתרון המוצע כאן הוא כללי.
איתך בדרך, דבורה
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.