אין לי כותרת😒

מרוב מחשבות ודיבורים ופחדים על המלחמה לא ידעתי מה לעשות עם עצמי.
קראתי פעם אחת דם קר, ועוד פעם את מגן אנושי, ועוד פעם את דם קר.
(כי אני לא נמצאת בבית ואין לי את הספרים מלבד אלו).
אז חשבתי לעצמי מה היה קורה אילו אייל היה נמצא במלחמה הזאת.
וכתבתי כמה פאנפיקים. כמו ספרון המשך.
תקראו ותגידו לי אם זה יפה, אם זה יפה אני אעלה לפה את ההמשך.. אין לי פשוט את מי לשתף,
כולם חיים בחדשות. (האמת, גם אני)

"אתה יכול להסביר לי מה קורה בארץ הזאת?" אייל נכנס בסערה אל החדר, עיניו הירוקות רותחות בזעם עצור.
אורי הרים את עיניו מהקלסר אותו קרא, ואמר לאייל בפליאה: "הזמנתי אותך לפה? לא זכור לי. מה אתה עושה פה?"
"מנסה להבין את הטיפשות של כוחות הביטחון", התיז אייל בכעס. "איך אף אחת מהמערכות הטכנולוגיות, או מהחיילים, לא הודיעה לנו שום דבר?
משהו פה לא נראה לי".
אורי שילב את ידיו בסבלנות. "אתה חייב להבין, שאתה לא צריך להתערב בכל מה שלא קשור אליך".
אייל התיישב בהפגנתיות על הכיסא. "אורי, תעשה לי טובה, אתה יודע שבכל בעיה שיש במערכת הביטחון או מחוצה לה- אתם מיד קופצים אלי ומתחננים שאני אפתור אותה".
"טוב", אורי פקק את העט במבוכה, "באמת היה פה מחדל רציני, אנחנו לא יודעים עדיין מה קרה באמת, אבל באמצע לחקור את זה".
אייל הזדקף ואמר בצעקה "מה?? אתה נורמלי??? הצצת בחדשות היום?? מעל שבע מאות נרצחים ואתה יושב בשאננות כזאת??" הוא הנמיך את קולו בבת אחת, "ושלא תחשוב שאני לא יודע מי גרם למלחמה הזאת".
אורי החוויר מעט, אך משל בעצמו ודיבר בטון נמוך. "וזה גם לא מעניין אותי. אני חייב שתיכנס לעזה, זה מבצע של השייטת".
"נו, מה?" אייל הסתקרן וגם הראה זאת כלפי חוץ.
"בצה"ל אמרו לי לגייס עבורם סוכן מוצלח, שהיה בוגר השייטת, ואתה הכי מתאים".
אייל נבוך מעט מהמחמאה הישירה, ואמר לאורי בטון קשוח, "אוקיי. אבל מה אני מקבל?"
"מצווה" אורי חגג על אייל שלשונו אבדה לרגע.
"אורי, מכיוון שמצווה אני ממילא אקבל, אני רוצה משהו" אמר אייל בקול נוזף.
"מה אתה רוצה?"
"שתתנו לעמיאל אישור כניסה לארץ"
"לא תקבל. רוצה משהו אחר?'
"לא. ואתה יודע את זה. אז בוא ניפרד כידידים ונאמר שלום זה לזה" אייל התפייט לו וקם מהכיסא לכיוון הדלת.
"לא מותק, אתה נשאר כאן" אמר אורי בהבעה החלטית. "אני נותן לך הזדמנות אחרונה לבקש משהו. בפעם הבאה תצטרך לעשות את זה בהתנדבות".
"אוקי, אז אני רוצה שתתני לי חופשה מהמוסד למשך חודשיים". אייל התעצבן, ואורי מצא את עצמו קצת חושש ממה שהסוכן הזה עלול לעשות לו.
"מתי נצא למבצע?"
"עכשיו, אם לא הבנת" אמר אורי בוודאות. "אני נותן לך שעתיים לקרוא את תוכנית הפעולה. בהצלחה". אורי הניח בידי אייל ההמום ערמת ניירת ועט שחור.
"יאללה, לך", חבט בו אורי בידידותיות, ואייל נעקר ממקומו לעבר הדלת.
"אוה, שכחתי להגיד לך שהמשרד החדש שלך לרגל התקבלותך לראש אגף קיסריה, נמצא במסדרון השמאלי".

זה סתם התחלה, אולי כתבתי את זה קצת רגשני מידי ?
מחכה לתגובות שלכן💕.