אני בן אדם לא אהוד
אין לי 'חברה הכי טובה', בנות לא עושות איתי שחנ"שים, אני לא בשום חבורה, ויש לי קבוצת שונאות שכבתית.
אני בחורה רגילה, לא מעניינת, מנת משכל קצת יותר משגרתית, אבל לא גאון. עברתי תקופה דיכאונית של גיל ההתבגרות, ומרגע שהפסקתי, מורות וחברות לא גמרו להעיר לי- על הדימוי העצמי שלי, על הדיבור שלי, על הדעות שלי. הרגשתי בשולי החברה, ותהיתי למה אני בן אדם כל כך לא אהוב. ואז החסרתי יום אחד. בצהריים קיבלתי ד"ש מבנות שאני לא בקשר איתן, בנות התקשרו, מורות דאגו. כשנכנסתי לכיתה למחרת- דאגה לשלומי עטפה אותי מכל כיוון. מה? אתמול הערתם לי, צעקתם עלי. אתם לא שונאים את עצם קיומי? אז מסתבר שלא. כששיתפתי את חברות שלי בתחושה שהיתה לי בזמן האחרון- הן התעצבנו מאוד, ו'איך יכולת לחשוב ככה, טיפשה שכמותך'.
כל מי שהזדהתה עם החלק הראשון, שתצא מהסרט, יותר ממאה בנות מטורפות עליה. רק צריך לשתף. אוהבת אתכן
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
3 תגובות
אהבתיי
כתיבה מהממתת
את פשוט אמתית! תודה!!!
אל תהיי בטוחה כל כך