לכל אלו שכספוּ
וסודם יצא ונחשף
לכל אלו שכמהוּ
וכאבָָם כמעט ונשטף
לכל אותם שאהבו
וליבם הרך נהדף
לכל אותם שרצו
וחלומם הלך ונשרף
אלו שליבָּם מאיים לישון
שדמעה מדגדגת מִדרון
וכאבָם חושק לשכון
אמן
יבוא יום
והמקום ינחם
יתן לכם
כגמולכם
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
16 תגובות
😶😶😶
מטורף.
מבחינה מקצועית שיר נדיר ויפהפה
ומבחינה רגשית…. אינלימילים.
וואו אחד גדול.
תלטלי
תודה על מילים טובות שלך,
על אינמילים.
ותודה מערכת.
מילים ממנו…
ואוו אניי
יש לך כתיבה מיוחדת ממש.
הפוסט מהמם ובהחלט ראוי לתואר שזכה לו😉
תודה תלושה (אוהבת את השם הזה)
הפוסט בהחלט התרגש😉
לכל אלו שכספוּ
וסודם יצא ונחשף
לכל אותם שאהבו
וליבם הרך נהדף
אימלה. המילים….
אין. אותי….
תודה אני.
עושה לי טוב לדעת שזה הגיע ללבבות נכונים…
בבקשה תהיי,
תודה את.
אנלימילים.
הפוסט הזה לגמרי ראוי להיות נבחר.
✨️
יש יופי באינמילים,
תודה יעל.
את…
אין מילים…
כי… את כותבת ברמה אחרת, משהו לא רגיל, שלא מוצאים בקלות.
הכתיבה שלך מדהימה, מהממת, כפשוטו.
אין מילים, כי המילים שלך עמוקות, ורכות, ונוגעות. מרטיטות לב. גורמות לו פעימת חיים, ואהבה.
כי אין דבר שלם, אבל אין שלם מזה..
תודה, את.
על מילים שלך, על שלימות בהן.
זה לא מילים שלי, זו כנראה האמת
זה מילים שברחו לי ברגע עדין, שברירי כזה, מילים שניסו לנחם..
מילים ממנו, מרטיטות לב. גורמות לו פעימות חיים, ואהבה.
התרגשתי.
תודה על מילים שלך, השלימו לי הבנה…
באלי לכתוב גם אינלי מילים
כי כשמילים נוגעות בי הן לרוב מעלימות את שלי
אבל הלב שלי מתעקש שאנסה בכל זאת למצוא
–
סודי נחשף.
(כמה הרבה יכול להיות ב2 מילים)
וליבי אהב ,ונהדף
ורציתי,ונשרף.
וריק עכשיו.
–
מילים של לב ,נהדף.
מילים של בום וטריקה.
(מילים של רגע לפני הריק
כי כמה אפשר?)
–
מילים שלך החליקו ליטוף על הלב שלי
ליטוף שהביא לי דמעות לעינים.
אמן.
שיבוא יום כבר.
ש..יבוא🥺
מקדישה גם לך מילים יפות שלך…💞
מקום ינחמך,יתן לך כגמולך.
הלב שלך התעקש.
נדירה,
הלבנחשף, נהדף, נשרף
רגע לפני הריק, כמה אפשר.
איה, מרגיש לי כואב לך
מילים עשו לך טוב ללב, ליטפו ומה אני צריכה יותר.
תקראי שוב את הסוף💔
תודה על ההקדשה, הולכת לקרוא מילים שוב.
אמן.
ובא יום
מנחם–
אבא
תודה
תודה
ואינסוף~
הייתי חייבת לנטוע פה תקווה.
היית חייבת לטוע פה תקווה…
לקחתי ממנה קצת…
תודה…
ועכשיו אני עם דמעות בעיניים.
כמה זמן שלא הייתי פה.
ואיך בדיוק הגעתי לפה עכשיו.
קוראת את התגובה בלופ. זה מה שאני עושה. וכמה שאני שמחה.