איכשהו…

הלוואי והייתי היא.
והלוואי שהייתי מכירה אותה.
והלוואי…
והלוואי.
כי איכשהו אני נשארת.
אותה אחת.
בלי שינויים,
עם מגבלות.
בלי סביבה,
עם תמיכה/ אחיות..
איכשהו אני נותרת.
אותה ילדה.
עם נתונים,
בלי עצירה.
עם חוויות,
בלי יתדות.
לא דומות,
שונות.
אחרות משלה.
דמויות בדמותה,
זוחלות,
אל ביתה.
הכניסה אסורה
לילדה שלא משתנה.
לילדה מסוכנת,
שמבעירה את עירה.
הכניסה אסורה
לילדה שרואה.
ילדה מוכרת,
שעולם אותו צופה.