איכשהו. . .

ככה יצא.
איכשהו,
ככה יצא,
אתן יושבות מולי.
אני 'חשופה'.

איכשהו,
בלי מחשבה,
אתן מדברות יחד,
אני 'מוסיפה'.

מתישהו,
ללא תכנון,
נושא שוב משתנה.
אני ב'זרימה'.

ופתאם,
יש בי גוש,
ודמעות מבקשות
יציאה.

אני מולכן,
מביעה גם דעה.
לא מסכימה לעצמי
לברוח,
להיות 'שקופה'.

ורצון דחוף,
לבלוע איזשהו גוש,
עולה בי
צועק לי

ואין לאן לברוח.

כי-
איכשהו,
ככה יצא,
אתן יושבות מולי.
אני 'חשופה'.
– – –

בלעתי.