איך שזה השפיע

למה אני מרגישה שכמעט כל העולם דומה לי?
למה לקרוא לי חסידית?
מרגישה שכל זה לא שייך לי.
אז איך יש לי תענוג בליקוטי שיחות?
לשבת בשיעור תורה, אפילו הלכות.
ולפני שניה שנאתי כל מה שקשור,
תפילה זה הבסיס? לא נראה ברור.
חודשים לא שמעת ממני
ברכות והודאות,
טוב נו ברור ששמעת
אבל היה בזה סתירות.
"תודה", כמו לאישה זרה
שפתחה לך את הדלת.
לא "תודה" לאבא
שעשה אותך מאושרת.
אבל בסוף..
קמה בבוקר
אחרי הצעקות.
אסור לישון
ובא פשוט לבכות.
אפילו שישנת שמונה שעות.
את עייפה,
כאילו מישהו סגר לך ת'תריסים.
השאיר אותך בחלומות,
בנדודים.
את עוד לא כאן,
הנשמה עם אלוקים.
וברכות השחר
נדיר,
זרמו מילים.
ושרתי..
עד של"תלמוד תורה כנגד כולם" הגעתי.
אחרי טיול בבני ברק,
זה הדבר שהכי רציתי.
ולא ידעתי..
איך העיניים נסחפו,
כשהן רואות בתל אביב
בנות חשופות.
תדעו,
תמיד אמרו שזה פוגע בנפשות.
לא האמנתי,
עד שלא הבנתי
איך שזה השפיע.
חדר בפנים,
הגיע.
ואז בראש רמת גן,
באיזה קניון מסוכן,
ראית את בני ברק
מחייכת,
קוראת לך לשם ללכת.
אז נסעתי.
ולא יכולתי להסביר מה שראיתי.
אחרי כמעט שנה ששם לא הייתי.
חזרתי לחיים,
שוב נדלקתי.
יותר מדי בערתי..
כמעט ושם ישנתי,
לא עזבתי.
ללבוש הזה נדבקתי.
פתאום אינטרנט מאוס,
רואה אברך
והוא ברוך.
ובחורות הולכות בשקט,
חולצות תכלת,
ואת קולטת
מי חרדית
ומי 'משקרת'.
ואת רואה עיניים טהורות,
דופקת.
"האם יש יראת שמיים?",
שואלת.
ושוב הדלת נטרקת
אחרי שרואה בחור,
אופנוע, אוזניות,
מסתכל על בחורות.
ואת יודעת שלא ביקשת כזה אחד בחלומות.
אבל אין אחד בלי חסרונות.
מזווגים לאדם לפי עצמו,
מה שמתאים, מה שבשבילו.
ואם תרצי הרב קנייבסקי,
את צריכה להיות בת שבע.
ואם תרצי חסיד חב"די,
את צריכה להיות דבורה לאה.
תמסרי פשוט ת'נפש,
ילדה את עוד קטנה.
אבל זה מהדהד,
מזדחל אל הפינה.
ואת יודעת שלא תתחסדי
אחרי החתונה.
אז תתחילי מעכשיו,
כלום לא השתנה.
ושיקראו לך חסידית גם עוד שנה..
חשבונות שמיים איש לא יודע.
אולי את כן אולי את לא.
את התורה שאת לומדת
תזכרי, הכל בשבילו.
ומי רואה?
האם אני קרובה לבורא?
מישהו מעריך בכלל
שלא קניתי שמלה
רק כי לא הייתה מספיק ארוכה?
דיי נמאס לי קניות,
עוזבת חנות פה כל דקה.
אומרים שאת עושה המון,
יודעת, אנ'לא עושה דבר.
לפעמים פשוט מרגיש לי שהכל מיותר.
אחרי שחברות מורידות אותך עמוק,
אומרות "את מגזימה", עושות מזה צחוק.
והאמת שבכלל לא הגזמתי..
אין לי שאלים
ואפילו לא התקדמתי.
מה עשיתי?
עשר סנטימטר הארכתי.
מסתכלים בעין מוזרה, לאן הגעתי.
לחזור בתשובה,
רק לזה ייחלתי..
והלוואי שלא אחזור מאין שבאתי.