תפריט
איפה אני במנורה?
שבוע טוב!
מתנצלת על שבוע שעבר שלא היה… אבל הנה השבוע חזרתי במלוא המרץ בעזרת ה';)
בבית המקדש, בהיכל שנקרא גם קודש, עמדה מנורת זהב עשויה מקשה אחת.
שבעת קנים ושבעה נרות שדלקו מבוקר עד ערב (ונר מערבי שדלק כל הזמן)
מהם הנרות האלה?
למעשה, את השאלה הזו שאל זרובבל. בזכריה נאמר "ראיתי והנה מנורת זהב… ואומר מה אלה אדוני". זרובבל רואה מנורת זהב ושואל את הקב"ה: תגיד לי, מה אלה?
בואו נתעמק רגע בשאלה. מה זאת אומרת "מה אלה"? אתה לא רואה בעצמך? מנורת זהב, שבעה קנים, מפיצה אור בכל ירושלים. מה לא בסדר?
אבל לאמיתו של דבר השאלה היא יותר עמוקה. ניתן לומר שזרובבל שואל בעצם: למה? למה צריך שבעה קנים דווקא?
בשביל להאיר מספיק להדליק נר אחד, ואם צריך יותר אור אפשר להדליק נר יותר גדול, עם פתילה יותר עבה. לכאורה היה מספיק להציב עמוד אחד מעוטר בכפתורים ופרחים ולהדליק בו אור. למה להסתבך?
יש אנשים שחושבים שעבודת ה' היא אותו דבר. יש לנו את אותן מצוות, אותם חוקים, אותה דרך להתנהג בה… כולנו אותו דבר – יהודים שצריכים ללבוש את אותו לבוש לחשוב את אותם המחשבות ולעשות את אותם המעשים.
מה… לא?
"נר ה' – נשמת אדם". הנרות הללו, מסביר הקב"ה לזרובבל, הם כנגד נשמות ישראל.
הדבר הזה דומה להדלקה של נר אחד. כולנו נידלק באותה פתילה ונבער באחידות מושלמת. נהיה אותו דבר. מספיק נר אחד וזהו.
אבל לא!
אנחנו יודעות ש"חנוך לנער על פי דרכו" – לכל אחד יש את הדרך שהוא מתחנך בה. שיטה שעובדת אצל ילד אחד לא תעבוד אצל ילד אחר, ואם אני אוהבת להתוועד אולי החברה שלי בכלל אוהבת ללמוד. את כל אחת מאיתנו מדליק משהו שונה.
שבעת הקנים מכוונים לשבעת המידות: חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד מלכות.
יש אנשים שעובדים את ה' מאהבה… כמו בית הלל ואברהם אבינו.
ויש אנשים שעובדים את ה' בקו של גבורה – גמו בית שמאי ויצחק.
יש אנשים שעובדים את ה' במידת האמת, בקו של תורה – כמו יעקב ומשה.
יש אנשים שעובדים את ה' מתוך ניצחון,
יש אנשים שעובדים את ה' בהודיה וביטול,
יש אנשים שעובדים את ה' בהתקשרות פנימית עמוקה,
ויש אנשים שעובדים את ה' בכוח המעשה.
מה הקו החזק שלך? מה מדליק אותך יותר? אילו מצוות יותר קלות לך? לאיזה נר במקדש את שייכת?
האם ניתן לוותר על סוג מסויים של יהודים? האם אפשר להגיד שעבודת ה' מתוך קו של גבורה היא לא נכונה?
ממש ממש לא.
כל הנרות במנורה צריכים לדלוק. אם חסר בקו אחד – חסר בעם ישראל כולו.
[כמובן שאין אנשים שעובדים את ה' רק באהבה או רק בניצחון. כולנו עובדים את ה' בהתכללות של כמה מידות – אבל לכל אחת יש גם קו אחד שהוא יותר חזק]
המנורה מלמדת אותנו שלכל אחד יש מקום. וכל עבודה מאירה את העולם באור יקרות. אנחנו שונים – אבל בסופו של דבר אנחנו דולקים במנורת זהב אחת.
ובעז"ה נזכה עוד היום לחזות באור הגאולה!
מקורות:
ליקוטי תורה פרשת בהעלותך, מאמר ד"ה "בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות".
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
10 תגובות
חסידות בתפארתה
!!!!!!
והקישור שלך הרס לי את כל העמוד (כאן המצפון אמור להתעורר)
מהמם
מהמם
מהמם
מהמם
תודה על זה!!
אני רוצה להרחיב טיפה ברשותכן על המשל על ההארה – משל הרב והתלמיד – כי הוא מאוד מרכזי בחסידות.
יש את השכל של הרב, שזה בעצם מה שהוא מבין. והוא אמור להעביר את הידע הלאה לתלמיד.
הרב צריך לצמצם את כל מה שהוא יודע, להלביש במילים פשוטות ונמוכות ורק ככה התלמיד יוכל להבין – התלמיד יוכל 'לתפוס' בשכל של הרב.
האם בגלל הצמצום השכל של הרב השתנה? לא! השכל של הרב נשאר אותו דבר. רק אצל התלמיד השכל נקלט באופן מצומצם.
ככה גם האור האלוקי, לא משתנה בכלל – רק אנחנו, בגלל שהכלים שלנו מוגבלים, תופסים את האור 'בקטנה'.
עוד פרט, אחרי הצמצום בשכל של הרב התלמיד מקבל את השכל בדיוק מותאם לגודל של השכל שלו. כלומר החומר נעשה בגודל של השכל של התלמיד, כך שעכשיו המוח של התלמיד מלא בידע החדש (המצומצם מבחינת הרב). זה מה שנקרא התפשטות – האור אחרי הצמצום, מתפשט בחזרה – בתוך הכלי הקטן יותר.
ואחר כך נגיד שהתלמיד מסביר את אותו חומר לאחיו הקטן, אז החומר שוב עובר צמצום מהתלמיד – והתפשטות אצל האח.
יש במשל הזה עוד המון המון עניינים כמו השפעה פנימית וחיצונית אבל זה כבר *באמת* ארוך חחח.
דבר ראשון – תודה.
כבר הסברתי לך שזה חשוב לי.
דבר שני, לידיעת כל עם ישראל יום שישי עכשיו, ואין לי מספיק זמן,
אז אני אחזור במוצ"ש לאכול לך את הראש.
חכי לי!!
ואני עוד מחכה;)
יואו. זה חכם בטרוף. כאילו, זה איזה שהוא תהליך לוגי שחייב לקרות כדי שהעולם ימשיך הלאה.
אבל משהו אחד לא היה לי ברור.
את הגדרת את זה, שכל דבר מצטצמצם כדי לעבור אל הכלי הבא, שם הוא מתרחב, ומצטמצם שוב כדי להמשיך ולעבור הלאה. (לא יודעת להגדיר את זה יפה כמוך…)
אבל, הוא לא יכול להתרחב יותר מכפי שהוא התקבל.
זאת אומרת, נכון, זה אותו חומר בצורה אחרת, אבל הצורה הזאת פשטני יותר, ומורכבת מפחות חלקים.
אז במהלך ההשתלשלות – בסופו של דבר, אם חוזרים למשל של הרבה והתלמיד, אז הוא לא באמת יקבל את הכל. כי הוא לא מסוגל להבין את כל המחשב של הרבי, גם אם זה קיים בתוך החומר שהוא קיבל. ולכאורה – אין בזה תועלת בכלל.
מקווה שהבנת מה שאלתי. אני לא יודעת אם זה שאלה בכלל, אבל אנירק רוצה שתחדדי לי נקודה.
תודההה. את אלופה.
מותק מתוקה;)
קודם כל שמחה שכתבת.
דבר שני, נכון, כל כלי מקבל את האור רק לפי היכולת שלו – כלומר, בצורה קטנה יותר.
אבל לא הבנתי את השאלה… מה התועלת במה? אשמח שתרחיבי יותר כי אני בטוחה שיש תשובה
טוב. אני אנסה.
ככל שהמידה עוברת יותר גילגולים – ההתגלות שלה יותר מצומצמת, פחות ברורה, נכנסת לכלים יותר קטנים.
אבל החומר שלה והתוכן שלה זה אותו דבר – רק בהתגלמות אחרת. – זה מה שהסברת.
אבל, נכון שהחומר הוא אותו חומר, אבל הוא בכלי קטן בגלל שאנחנו קטנים.
יותר קל לי עם הרב והתלמיד, אז בתוך מה שהתלמיד שלו לומד, יש את הכל, רק שהוא לא מבין את, כי זה גדול עליו, על הכלים שלו.
אבל מה התועלת בללמוד ולהבין רק חלק??
הרי ככל שהדורות יורדים הכלים מצטמצמים יותר, נכון???
יוצא שאנחנו מקבלים חלק מאד מצומצם.
זאת אומרת – יש את הכל , אבל אנחנו יכולים להכיל מתוך זה חלק מאד קטן.
ושוב, מה המטרה בקבלה החלקית הזאת??
והאם היא עושה משהו, ועד כמה??
אוקי, אני שמחה שהרחבת ובאמת זה דבר שמאוד מאוד חשוב להסביר וגם להבין.
קודם כל – ירידת הדורות פחות קשור לסדר ההשתלשלות, שהוא בכל הדורות אותו דבר. ירידת הדורות זה מה שנקרא שיש 'ריבוי קליפות', ריבוי דברים רעים שמסתירים על אלוקות. אבל סדר ההשתלשלות הוא תמיד אותו דבר (למיטב הבנתי).
ויש עוד דבר שלא קשור לסדר ההשתלשלות. זה הקשר העצמי שלנו עם אלוקים.
זוכרת את ההקדמה? הדרגה החמישית? סדר ההשתלשלות זה רק פן אחד. רק צד אחד, הצד הכי נמוך.
אבל יש דבר יותר גבוה. מקום שבו אין דרגות כי הכל שווה לפניו יתברך – מרוב שהוא גדול במקום הזה, נמלה אוורסט אני וכל הגלקסיות נחשבים בדיוק אותו דבר: אין ואפס.
והדבר הכי מדהים – זה ששם הקב"ה בוחר בנו. בלי שיש לנו איזה משהו על מישהו אחר – הרי כולם שווים! אלא, זו הבחירה העצמית שלו בנו. שנהיה לו לעם.
אנחנו מקבלים גם השפעה כמו מרב לתלמיד, באופן של צמצום, ככה שאנחנו משיגים רק חלק קטן ופיצי.
אבל, וזה אבל גדול! אנחנו מקבלים השפעה גם מבחינת אבא ובן. שזו השפעה מסוג שונה, אבל בה האור לא מצטמצם. שם אנחנו מקבלים את הקב"ה בכבודו ובעצמו כמו שהוא ב'עצם' שלו.
תשאלי, למה צריך את סדר ההשתלשלות? נתחבר לקב"ה רק כמו אבא.
בהשגח"פ בדיוק היום בבוקר למדתי שהדרך להתחבר לקב"ה כמו אל אבא, עוברת דרך ההתחברות אליו כרב. רק ע"י הבנה והשגה בחלק הפיצקי שאנחנו *כן* מסוגלים לתפוס – רק ככה אנחנו מצליחים להשיג עצמות.
כלומר, הקב"ה רוצה שאנחנו נשתדל לעשות את מה שאנחנו *כן* מסוגלים לעשות ולהבין ולתפוס – ואז הוא פותח לנו פתח כפתחו של אולם ומשפיע עלינו גילויים שהם בכלל לא בערך למה שהשגנו.
זה מה שאני ואתן מנסות לעשות בעצם – להבין את מה שאנחנו יכולות להבין. והשאר כבר יגיע:)
מקווה שעניתי!
ולעוד שאלות – אני כאן בשמחה עצומה
ענית, וענית טוב.
זה פשוט אני, שלוקח לי מלא זמן לעכל.
את לא מבינה אפילו מה זה עושה לי.
מחכה נואשות לפרק הבא.
?