אומנות קטנה שותקת

אין לי באמת מה להגיד, מילים קטנות גם מדברות.
מחפשת מילים שותקות, מילים שקטות, מילים אפורות.
צבעוני לי מידי, לנפש שרוצה לרקוד, ולדבר, ולשחק משחקים, ולהתבגר, להיתמם, ולהעניק.
היא רוצה לנוח והיא לא יודעת פשרות.
עד שלא תמצא בית אין מקום לפשרה, המנוחה איננה פשרה, המנוחה היא בית.
נפש לא יכולה להתפשר על בית.
היא לא מכירה התפשרות, מילה שקטה, היא לא מכירה גם נחת.
אבל היא חייבת.
נחת באה בצורות שונות, בחיפוש, בפשרות, במאבק, אמון, עונג.
נפש נרגעת בחיפוש אחד שלמות, נפש מתענגת.
נפש שהיא רק בגדים לנשמה.
נשמה מחוברת. נשמה עם אצבעות מלאות בטלק ונעליים שמווקצ'ות את קצות הבהונות,
נשמה עולה ונופלת. עייפה עייפה, כואבת כואבת, נחה.
נשמה ללא קצה, נשמה בריאה. נשמה חולה.
נשמה מבקשת מצע חם להתפזר עליו, נשמה מחפשת מקום לחיות.
לא גוף לא גוף, גם לא קירות. נשמה מחפשת גבולות להתרחב בהם.
נשמה מטפסת מדרגות, מתעייפת. עצרת, עוצרת, מטפסת.
נשמה מוצאת ריגוש.