מתנצלת
היי בנות.
זו אני, הילדה הטובה, התמימה, הצדיקה.
זו שכל החיים חיה בבועה שהכל טוב בעולם. אפילו העליתי על זה פוסט.
אבל… מסתבר שגם לבועות יש תוחלת חיים מוגבלת, ו… יום אחד הן פשוט מתנפצות.
הבועה שלי היא אח שלי.
יש לי אח שאני מאוד אוהבת, מהסיבה הפשוטה שאני בקושי מכירה אותו.
האח הזה הוא בן 28, גדול ממני ב-12 שנה.
נקרא לו זלמי.
זלמי נולד להורים הכי טובים בעולם, אני אומרת את זה באחריות. הוא נולד בברכה של אחד מגדולי הדור (לא של חב"ד). הוא גדל והיה ילד טהור ויפה עם כיפה גדולה ופאות הכי יפות בצפון. בשבתות הוא היה לובש חולצה לבנה ומכנסיים שחורים כמו הגדולים, והיה נראה הכי צדיק ומלאכי בעולם.
זלמי היה מוכשר, הוא היה בונה מיניאטורות מושלמות מחימר ומוכר אותן בחיידר, הוא היה אהוב על כולם, היה מחובר לקב"ה. הוא היה כותב בקשות מה' במחברות שלו, בשפה ילדותית וחמודה. אחרי הרבה שנים אמא שלי מצאה אותן ולא הבינה מה קרה לבן שלה, איך פעם הוא היה כזה צדיק, והיום…
בבר מצוה שלו הוא היה נראה הבחור הכי חסידי ומתוק בעולם, בתמונות שם ההורים שלי כל כך מאושרים…
זלמוש הגיע לישיבה, ושם התחילו העניינים לקרטע. אני לא באמת יודעת מה קרה שם כי הייתי קטנה, אני רק יודעת שבסופו של התהליך, כשכן התחילה להיכנס בי קצת בינה, הכרתי אח אחר. אח שלא לומד בישיבה, לובש בגדים צבעוניים, ער בלילה וקם בצהריים ועובד בכל מיני עבודות מזדמנות. אהבתי אותו כמו שאהבתי את כל האחים שלי, הוא היה לוקח אותי מהגן, אהב להצטלם איתי, ובאישיות שלו נשאר אותו בחור חמוד, רק שהרוחניות… היא לא הייתה שם.
כמובן שהכל היה תהליך, לא ביום אחד בהיר בחור חסידי קם וזורק הכל, וזו גם הסיבה שהייתי במין בועה, לא באמת הפנמתי את זה שיש לי אח ש… לא נעים לומר, ירד מהדרך, התקלקל, ושאר תיאורים שלכולם משמעות אחת שלא רציתי להבין.
זלמי הגיע לגיל 18, וכצפוי-התגייס. כמו בכל מקום, גם שם הכישרון שלו בלט, הוא היה מהחיילים המצטיינים, ובהמשך מהמפקדים המצטיינים. הוא היה מבריק את הכומתה ומנקה את הנשק כל היום, הוא באמת היה מוצלח, ואפילו ההורים שלי היו גאים בו. אני זוכרת שפעם אבא שלי סיפר לנו בגאווה שבתחרות שמי שמפרק את הנשק, מנקה ומרכיב מחדש הכי מהר- זלמי ניצח.
נקודה חשובה- מאז שזלמי התחיל לרדת, ההורים שלי אף פעם לא עזבו אותו ולא זרקו אותו מהבית או משהו, תמיד הוא היה אצלינו כמו כל שאר הילדים בלי שום הבדל!! לגמרי בלי!! אם קרה שהוא לא היה בבית זה היה מרצונו בלבד וההורים שלי בחיים לא זרקו אותו! עד כדי כך שלקח לי הרבה זמן להבין שהוא שונה.
זלמי סיים את השירות, שלוש שנים הספיקו לו, ועכשיו הוא כבר היה בחור גדול ועצמאי שמחפש את הדרך שלו בחיים. על חתונה אין מה לדבר, זה לא מסתדר עם התוכניות, ועכשיו הוא צריך לראות מה הוא עושה עם עצמו.
הוא התחיל לעבוד באיזו חברה שעושה פעילויות לילדים או משהו כזה, ובמקביל הוא היה תופר חגורות מיוחדות לחיילים לפי הזמנה. כמו שכבר אמרתי, היו לו ידיים טובות וראש מסחרי, וחיילים אהבו את התוצרים שלו.
יום אחד בהיר, זלמי הגיע הביתה עם רעיון שלי היה נשמע הזוי (ואני בטוחה שלכולם הוא היה נשמע מוזר)- לטוס לאחת מארצות המזרח לעשות שם כסף. היה לו חבר מהצבא שגם הגיע מאותו רקע של משפחה חרדית, ושניהם ביחד החליטו שהם הולכים להתעשר במזרח.
הייתי בטוחה שזה סתם רעיון חולף, אבל תוך כמה ימים התבשרתי שהוא כבר שם. הוא מצא לו דירה והתחיל לעבוד בחברה ישראלית באותה מדינה.
זה הסיפור שלו בינתיים, הוא שם עד היום, עושה חיים וכל מה שבא לו, כולל לעבור על איסורי תורה מפורשים.
כמו שכתבתי, הייתי חיה בבועה. כל הזמן חשבתי שהוא כזה בערך כמונו, דתי כזה, ששומר על הבסיס וזה, רק שאין לו כוח לחיים המחייבים שהוא חונך להם בבית שלי.
איזו תמימה הייתי.
התנפצות הבועה קרתה דווקא מסיבה משמחת- אחותי מתחתנת עוד מעט בעז"ה, וזלמי נוהג לבוא לחתונות. הכל היה טוב ויפה, עד ששמעתי את ההורים שלי מדיינים על משהו שזלמי כתב לאמא שלי.
אני מצטטת: "קשה לי להיות שבת שלמה בבית, אז זה יהיה אפשרי שאני אהיה איתכם בסעודה ואחר כך יתקדם?"
שמעתי את זה ו-
בום ללב.
קיוויתי שאני לא מבינה נכון, אבל הסברתי לעצמי ש-כן, להתקדם הכוונה ל-נ-ס-ו-ע. בשבת. אח שלי. זלמי שאני אוהבת. שאני מחכה כבר שהוא יבוא אחרי 4.5 שנים שלא ראיתי אותו. הוא שואל אם הוא יוכל ללכת מהבית ולנסוע. בשבת.
ברחתי לחצר, לא יכולתי לעצור את הדמעות. לא שחשבתי שהוא צדיק הדור, אבל לא פיללתי לאן הוא הגיע. איך זה קרה, למען ה'? למה זלמי, למה הגעת למקומות האלו? למה, ובעיקר-איך? למה שאר האחים שלי נשארו צדיקים ויראים כשהיו? למה הם התחתנו ומגדלים את ילדיהם בדרך ה' ורק הוא נשאר שם, בעומק הבלבול והטעות? למה? למה מגיע להורים שלי להתמודד עם כזה דבר? מה אמא אמורה להגיד לבן שלה כשהוא שואל אותה אם היא תרשה לו ליסוע בשבת? מה???
ההורים שלי הם בעלי תשובה קרוב לארבעים שנה, הם עשו את כל הדרך לבד מרצון טהור להתקרב לקב"ה, לא היה להם קל אבל הם עשו את זה, ועכשיו… סטירה כזאת… מה הם אמורים להגיד לו??
איך אנחנו יכולים לשמוח איתו בשבת ולהנות מזה שהוא איתנו כשאנחנו יודעים שעוד מעט הוא ילך ויחלל שבת? אני יכולה להכיל את זה שיש לי אח שלא מזיז לו ששבת עכשיו? איך אפשר?
ה', אני מעדיפה שהוא לא יבוא, שישאר שם, שיתקע עם קורונה, לא יודעת מה, רק שלא יעמיד אותנו במצב כזה, כי אני יודעת שיהיה לכולנו קשה.
מאוד.
אבא,
איך אומר אליצור?
תביא כבר ת'משיח.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
27 תגובות
אווצ
איזה עצוב
ככה אח שיורד מהדרך
אמהלה
אי לוב יו?
אחח,
קשוח ועצוב,
?
וואו. זה נשמע קשה.
וזה שבשבילכם הוא נשאר אותו דבר ואתם מתייחסים אליו כרגיל זה וואו. מעריכה.
אבל לא אהבתי את הקטע האחרון שלך, של ה'למה'.
"למה שאר האחים שלי נשארו צדיקים ויראים כשהיו?"
למה? כי הוא שונה! כל אחד שונה מהשני. ואסור להשוות. ואין טעם. והוא החליט שלא טוב לו כאן. אז הוא ברח. זהו.
לרגש אי אפשר להסביר דברים כאלו
מה שנכון.. נכון.
וואי קשה…
אי אפשר לדעת איזה דרכים מפותלות נשמות עוברות בעולם הזה. אבל אסור להתייאש אלא להמשיך להתפלל ולהאמין שהוא עוד יחזור!!!!
אם התורה היא אמת אז מי שטעם את טעמה עוד ישוב בעז"ה וגם מי שלא (משפחתי המורחבת האהובה שמוזנים מהתשקורת בלי הפסקה)! תגידי אמן!??
אוף..
עצוב ?
אין לי מילים.
וואיי עצוב לי לפוצץ לך תמימות
מזדהה
זה באמת כואב. שאח שלי לא מגיע בשבתות כי ארוך לו
ועד שהגיע שבת לפני חודש נסע בלילה. וזה עצוב וכואב
אבל אולי יותר עצוב לי שזה כבר לא מזעזע אותי
כמו הפעם הראשונה ששמעתי אותו מדבר בטלפון בשבת
וזה היה הזוי
אבל בסוף מתרגלים
ועצוב לי שהתרגלתי
איתך בלב♡♡♡
???
אבל באמת שהוא חמוד ומתוק
ואני רוצה לאהוב אותו
אבל איךך?????
מגיבה לך פה את התגובה שלי……..
דבר ראשון- יש בך תעצמות בלתי נתפסות, תאמיני!!!!!
דבר שני-
איך??
קודם כל, זכרי שה' סולח לנו כל כך הרבה פעמים על מעשי משובה….. תנסי, רק תנסי להדמות לו… אפילו קצת!
לאחר מכן- הזכרי במעלותיו הרבות!!! בטוחה שאחרי ולפני הכל, אחיך מלא במידות טובות, דאגה לזולת וכו'…. ומעשיו האחרים אינם משנים או מפחיתים את מעלותיו!!!!!
זכרי שהוא אינו ושה את כל מה שהוא עושה מתוך רצון לצער אתכם, חלילה- במקום לכעוס, תרחמי עליו- שני את המשוואה!!!!!
תתפללי……
עצת הזהב הישנה והמוצלחת תמיד!!!!!!!
מעריכה מאד!!!!!!!
לפחות את רוצה ויכולה לאהוב אותו, לפעמים גם זה מסובך…
דאיי הזדהות
העלת לי נקודה קצת רגישה
נקודה שאני שומרת כלכך עם עצמי
אני גם זוכרת תרגע שקלטתי שזה לא אותו אח ה היה בערך לפני 3 שנים ואני זוכרת את זה מצויןן
אוהבתת ברמות שאין לתאר❤❤?
וואו
בהצלחה נשמה?
שיחזור אמן
אחחח אמאלההה זה פשוט כואב בטרוף.
אני מעריצה אותך מרחוק.
אותך ואת כל המשפחה שלך.
זה פשוט נסיון אדיר ולא קל.
אתם מתמודדים איתו בצורה כלכך מעוררת הערצה שאין לי מילים.
וואו.
תודה אר"א??
סתם ככה…
נשמות, מה עם מזלטובים על החתונה?….
אחרי הכל, אנחנו בבולמוס של התרגשות…
צודקת מהממת אחת.
לגמרי!!
אז קודם כל בכייף. אני עדיין מעריצה אותך אם תהית?.
ונשמההה תהני בחתונה.
תחשבי שבאתי לראות אותך ולרקוד איתך. ולשמוח.
כי בא לי באמת לעשות את זה?.
ומזלטוב ענקקק תמסרי גם לאחותך.
שיהיה לכם רק אושר וטוב מהיום.
מלאאא הצלחות ??
ואי הצלחות!
ישלי גם אחות לא דתיה ואני מבינה..
הצלחותת:*
וואו.
הזדהות!!!
אין לך מושג כמה אני מכירה את המקום הזה. וזה כל כך כואב…
אני קוראת את הפוסט שלך, שכתוב בצורה כל כך זורמת וכיפית לקריאה – ורוצה לחבק אותך.
(נזכרתי גם בפעם הזאת, שקיבלתי סטירה לפנים כשהבנתי שאני צריכה לצאת מהבועה, כי היא כבר לובשת מכנסיים…
ואת הסטירה השניה, היא כבר לא שומרת שבת…
והפעם הזאת, שהבנתי, שאולי, אולי, יש מצב שהיא – לא תחזור…
וואו כמה דברים העלת לי :))
מבינה לגמרי למה את רוצה שהוא ישאר שם.
את מהממת, זה מרגש לקרוא על האהבה שלך אליו בין השורות, על התמימות, האכפתיות…
ריגשת אותי!
את ילדה מהממת, וחזקה.
מתפללת שה' ישלח לך מלא כוח לעמוד גם בניסיון הזה, בחתונה.
מעריכה אותך ❤
הצלחת גם את לרגש
תודה מותק?
(סתם ככה אני לא באמת יודעת על מה יש להעריך אותי… על זה שאח שלי יצא בשאלה?)
אבלהה אותו סיפור אצלנו בשינוי פרטים קטנים…
יש לי גם אח שהיה כזה תמים וטהור ובשלב מסויים הוא החליט לנסות דרכים נוספות בחייו.. ופרק מעליו פשוט הכל..
ביקר בכל המזרח, ניסה כמעט את כל האמונות הקיימות והכאב הכי גדול הוא שעבר על איסורי תורה מפורשים וברורים כ"כ..
שנים לא ראינו אותו, קצת הרבה יותר מ4.5 שנים.. ועכשיו לאחרונה הגיע לחתונה של אחי…..
זה היה הלם מפורש לראות אותו במצב שהוא, למרות שזה לא היה חדש לנו..
היום הוא עוד עדיין איתנו כאן בארץ, כל שבת משייט לו במקום אחר וחוזר כולו עם חוויות. יום אחד סיפר לי שטייל ואכל במסעדה עם ערביות ועוד ועוד דברים שהלב לא מסוגל להבין כיצד אח שליי עושה כאלה דברים?? והוא כזה מולהב והוא לא ילד קטן..
זה כואב לראות לאן אח שלי מתדרדר…
זה קושי מטורף ואני הכי מבינה אותך שיש!! אבל אל תלחמי בזה, תחשבי שבזכותכם הוא יהיה בסעודת שבת ובמשך כמה שעות לא יחלל שבת כלל!!
תתנו לו הכי את התחושה שכיף לכם איתו ושישאר!! תאמיני לי לכל הנושרים כ"כ חסר משפחה…
והכי חשוב תתפללי שיהיה כבר טוב וזה יסתדר באופן הגלוי♥️
מעריכה אותכם ממש ומזלטט גדול;)
וואו, צודקת שחסר משפחה לנושרים…
תודה על התגובה שלך, מחזיקה לך אצבעות
צדיקה בסדום איזו נשמה טהורה ויפה יש לך❤.
ו… וואו, עצוב לשמוע, אני אפילו מזדהה קצת הרבה. זה אכן קשה. מאד.
ואף אחד כולל אותי לא יבין באמת עד כמה ואיך, אני צודקת?
תתפללי עליו נשמה, תוציאי את כל הכאב הזה ששפכת פה על דפי הסידור או פשוט במילים שלך, יש לך כח , והרבה.
ואני אוהבת אותך ושולחת לך חיבוק ענק מרחוק
למען האמת… כשקראתי את הפוסט הזה בהתחלה התרגשתי מאד מאד ולא הצלחתי להגיב… הרגשתי שאני אצא מטופשת אם אגיב באותו הרגע אז חיכיתי עם זה… כשחזרתי אחר כך כבר אמרתי לעצמי למה לי להגיב אחרי פוסט כזה חזק… מה אני כבר יכולה לכתוב לילדה כזאת שכמו שהרגשתי מהפוסט שום ניחום לא יעזור לך?
אבל היום חזרתי לכאן שוב והרגשתי שאני חייבת לכתוב לפחות מילה-שניים… אז רק רציתי לכתוב לך שאני מעריכה אותך מאד מאד מאד באמת… אין לי מילים כי אני יודעת כמה שזה קשה ועצוב… וכמה שהמשפחה קצת הממ נשחקת ומתפרקת… שיהיה לך בהצלחה ענקית ועוד משהו קטן שרציתי לכתוב… אני מבינה שאת כועסת ועצובה ומבולבלת ושונאת ואוהבת ועייפה… אבל תזכרי שלכל בנאדם יש בחירה חופשית והוא בחר בדרך הזאת… לדעתי זאת לא דרך כי דרך יש רק אחת אבל במשמעות שלו הוא בחר במשהו אחר… תאמיני לי שרק האהבה שלכם תצליח להחזיר אותו יום אחד בעז"ה… כשהוא יבוא אליכם הביתה אחרי כמה שנים שהוא לא ביקר ואף אחד לא יתפרצף מולו כשהוא עושה משהו או יתנהג אליו בקרירות אני בטוחה שהחום והאהבה יעשו את שלהם… אני לא באמת יכולה להגיד לך מה לעשות, כי אני לא ממש מכירה מציאות כזאת… אבל אני יודעת להגיד שעליי זה מה שהיה עובד.
יצאה לי בסוף תגובה ארוכה…? שלא תעזו להאמין לי פעם הבאה!
מהממת את
חשבת על הפוסט כל הזמן? כאילו, עניין אותך לחזור ולהגיב…
תודה נשמה????
הממ חח בתור בנאדם דוגרי וכן… אני לא אשקר ואגיד שלא חשבתי על זה כל הזמן… אבל כן יצא לי לחשוב על הפוסט ועל הסיפור שעומד מאחוריו ועקבתי אחרי התגובות בהתעניינות ממש.
בהצלחה לך, באמת!?
ואוווו איזה עצובב
מאחלת למשפחה שלך שיחזור בתושבה
ויהיה לכם הכי טוב שבעולם
אמןןן