הקשר עם הנפטר קיים, הוא מרגיש אותנו
בשנה וחצי האחרונות עברנו, כל מאחת מאיתנו טלטלה.
מקום האובדן תפס כמקום מרכזי בתנודות אלו.
לכן, דווקא כעת החלטתי להביא בלוג על כל הנושא של שכול ואובדן, אך כאן מזווית הרבי מליובאוויטש, הרגישות החמה והעוטפת שאנשים חוו במחיצתו בנושא זה והתפיסה שהרבי נתן למקום זה.
אשתדל להביא גם מהמקום של החווה עצמו, מהסובבים וכן האדם עצמו שנפטר.
אם יש בקשות כתבו בתגובות ובעז"ה אשתדל לענות.
מודעת לכך שנושא זה רגיש כל כך, גם לי..
ולכן אם אראה שזה מאמץ מידי בשבילי אסגור את הבלוג. מקווה שתצאנה מחוזקות לצד הדמעות.
שלכן מוסי.
.
**************
בפרק זה אתייחס לאלו שעומדים בחזית, נמצאים גלוי מול השאלות שלא נותנות מנוח, המחשבות, הרגשות והכאב ששורף יומם וליל.
שחיים יום יום את הפצע הפתוח והגעגוע שלא מפסיק מלבקר, ורק רוצים את האדם שנפטר אפילו רק לכמה רגעים.
כשאדם ל"ע חווה פטירה של אדם קרוב, הדבר שמהר מאוד מרגישים זה הניתוק מהאדם היקר שהלך, האדם שאהבו להיות במחיצתו וכרגע נמצא בבית הקברות והנשמה שלו למעלה, קרוב לה'. ופה אביא את גישתו של הרבי, שהגוף הוא זה שמת, הנשמה ניצחית, קיימת ומתמשכת לתמיד! היא איתו בשמחה ובכאב.
המילה "מוות", מביאה עוד יותר את הביטוי לסוף וניתוק בשונה ממה שהתורה מביאה -" הסתלקות"- הסתלקות הנשמה מהגוף והחומריות ויכולתה לעלות כרגע לעולמות גבוהים מלאים ברוחניות וטהרה, השתוקקות הנשמה מתקיימת.
לנו, האנשים שחווים את הניתוק מהאדם, זה קשה. אך עלינו לזכור שזה ניתוק רק עם הגוף, האדם מרגיש ויודע את מה שאנו מרגישים וכואבים, וכואב יחד איתנו.
לנו קשה לתקשר עם אותם אנשים, כי זה לא כמו כל אדם, אנו לא מדברים איתו, רואים, שומעים ונוגעים, זה חיים מסוג אחר, נכון, חיים שקשה יותר לחוות ולחיות איתם.
אביא פה סיטאוציה שהייתה לי כדי להראות את עוצמת הקשר של אדם הנפטר, איתנו, האנשים שחיים פה ומקווה שיחזק אפילו משהי אחת שחווה ל"ע אובדן.
היה יום אחד שהכאב והגעגוע היו גדולים יותר ממה שרגילה בדרך כלל, פשוט גמרו עלי וסחטו כוחות נפש, כתבתי על זה לחברה, עד כמה זה קשה לי ושורף והיא ענתה תשובה שעד היום מחזקת אותי, היא כתבה לי: "מוסי, אבא שלך נמצא בלב שלך!", -המשפט הזה נותן לי עד היום כוחות!! שאבא שלי קרוב אפילו עוד יותר מהורים אחרים, כי הוא נמצא בלב שלי ויודע כל דבר שקורה איתי!!
ובסיפור זה אסיים פרק זה במסר שהנפטר איתנו! כואב כאבנו ושמח בשמחתנו בתפילות שה' שם וישים את המילים הנכונות בכתיבה שלי.
ובמילים אלו דברים אלו יחדרו ללבבותכן.
22 תגובות
ואוו מוסי זה מיוחד!
ואת מיוחדת יחד איתו!
פשוט רואים מהפוסטים, מוסי של היום, זאת לא מוסי של פעם! כמחמאה כן?;)
ושאלה שאני חושבת עליה כבר הרבה זמן..
כתבת שכאשר אדם נפתר הניתוק הוא רק עם הגוף, והאדם מרגיש ויודע את מה שאנו מרגישים וכואבים, וכואב יחד איתנו.
אז זה רק במצב שכבר היה קירבה לפניכן, או גם במצב שלדוגמא, התפללתי על אדם שאני לא ממש מכירה, אבל יש לי שייכות אליו. וגמלי האובדן כאב. אז גם את זה הנפתר יכול לדעת ולהרגיש?
יש לו את היכולת לדעת מה קורה גם ביחס לאנשים אחרים?
אם יהיה לך תשובה בשבילי אני ממש אשמח:)
מדהימה שאת❤
אני כפי מה שיודעת זה זה שהפטר יודע מה קורה כאן, לכולם, יודע מה מרגיש ומה משמח אותו, אבל אנסה לבדוק זאת לעומק יותר בעז"ה.
ועצוב לי בשבילך נורא ומאמינה שלא פשוט..
וואו. הגעת לי בדיוק בזמן הנכון.
את מיוחדת ואדירה יותר ממה שאת חושבת ומתארת לעצמך.
תודה אהובה.
בבקשה, שמחה שנכנס לליבך בזמן הנכון❤️
מוסי איזה רעיון מדהים.. תודה!
עוד לא קראתי את הפוסט, רק את ההקדמה;) בעז"ה בהמשך היום..
מאמינה שזה הולך להיות מיוחד ומחזק!
נ.ב. מכירה את הספר מנחם ציון? כל כולו מכתבים של הרבי לאנשים שחוו אובדן ושיחות של הרבי על עניינים כאלו.. מאמינה שזה יוכל מאוד לעזור לך בהכנת הבלוג, ולעזור לך בהתמודדות עם האובדן. אולי את כבר מכירה אותו.. בכולפון אותנו זה ממש חיזק אחרי הפטירה של אבא שלי..
לא מכירה האמת את הספר הזה.. מעניין..
וואוו לא פשוט כמה שותפות יש כאן שחוו אובדן בחייהם.. האמת, הלב שלי נשבר??
זה חלק מסדרת תורת מנחם, שני כרכים שמוקדשים למכתבים ושיחות של הרבי בנושא. אם את רוצה לכתוב בלוג על 'אובדן בגישת הרבי מליובאוויטש' – זה המקור שאת זקוקה לו:)
ממליצה בחום!!
יש לי ספק אחר שאני לוקחת ממנו
מוסי, איזו מהממת את. תודה.
???
וואו וואו
תודה על החיזוק יקרה?
אוהבת..
ואוו. מרגש.
מדהים.
❤️
וואיי מוסייי אני די חדשה פה באתר
ורק עכשיו יצא לי לקרוא את הפוסטים שלך
והזדהתייי
אמאלהה כלכך
פשוט התחברתי לכל פוסט בנפרד….
ונתתי לעצמי לכאוב את כל מה שכבר חוויתי –
אבל בשונה ממך עם חיוך ענק שדבוק,
שלא יחשבו שקשה לי…
נתן לי כח!!!
מעריכה ואוהבתת
אפשר חיבוק?…
וואוו. את יודעת שגם אני לעיתים שמה מסיכה של חיוך ושלום.. זה לפעמיים קל יותר, לא להיתקל במבטים ושאלות ובהרגשה שכך אני לא מעמיסה על אנשים. אבל הבנתי שאני לא הולכת לסבול, לא מעט סבלתי מהמסיכות האלו עד שהחלטתי לפשוט אותם ואט אט אנשים ילמדו להתמודד עם הכאב שקיים כמו שאני אתמודד עם שלהם, כולנו בני אדם ונבראנו לעזור ולתמוך אחד בשני.
ובהחלט אפשר חיבוק, חזק חזק!!
ואיי מוסי את אלופה באת בזמן ובמקום הנכון!!
תודה!!?
וואי, עצוב מדיי..
את גיבורה מוסי!!
לא רוצה להיות קרציה אבל, זה אמור לעזור לי להתמודד עם געגוע??
אני רוצה את הנפטר כאן ועכשיו, זה לא עוזר לי שהוא נמצא בלב שלי ומרגיש את כל מה שאני מרגישה, אני רוצה רק לראות אותו פעם אחרונה להיפרד נורמלי לתת חיבוק, לא עוזר לי שהוא מרגיש את מה שאני מרגישה ונמצא אצלי בלב.
איך מתמודדים עם געגוע???
רק אמונה יכולה לעזור עם געגוע.
מסכימה עם זה גם
אוי?
זה הנחה שאם היית לידי היית שומעת אותה גם כשלא נאמרה,
מזדהה קשות!!!!
מדי.
לא תמיד זה מעודד שהוא נמצא ויודע.. אז מה? תכלס רוצה אותו כאן ועכשיו!!
את צודקת מגיע לך שתראי אותו,ץ!! מגיע לך מאוד!! מגיע לכולנו אלו שחוות אובדן. אני מעריצה כל אחת וגם אותי.. זו התמודדות לא פשוטה בכלל!!!!! ככל שהזמן עובר מבינה באיזה צמתים אני נפגשת שלא חשבתי ובאיזה עוצמת כאב הלב שלי חווה ושל כל אחת שמתמודדת עם זה נמצא.
לא יודעת כבר מה לעשות רק רוצה שתרגישי את הזדהותיי!! אני ככ מבינה. ככ!!! רוצה שתראי שגם לי הדמעות לא פוסקות מלהגיע והגעגוע לאבא שלי!! אוי??
אני איתך נשמה!!! ומבינה, מקווה שמקל ואם לא, שיא הברור.
חיבוק חם, רותח הטומן בתוכו כל הכוחות שאת צריכה כדי להתמודד עם הגעגוע הנוראי הזה. ה' שמע את התפילה שלנו…
מוסי את ענקית!
אני מעריכה אותך!