תפריט
לא תסבוך…….[?]
אפשר לקרוא לזה פשוט אהבת חינם?
נורמלי לאהוב חברה ממש?
אני לא יודעת אם לקרוא לזה תסבוך…
כי אני מכירה את החסרונות שלה
ובכל זאת אוהבת אותה, כמו שהיא
זה לא שאני אוהבת ת'חיסרון
פשוט יש בה הרבה מעבר
היא שונה מכל ילדה שאני מכירה
כשאנחנו ביחד אנחנו הכי נהנות
שוכחות מהכל
מבינות אחת תשניה
את ההומור את הציניות
אנחנו בחבורות נפרדות
אבל שנפגשות בהפסקה
המסדרון על גלגלים
[אם הסתבכתן אני אסביר: אנחנו באותו הבצפר לא באותה הכיתה ובאותן החבורות אבל עדיין חברות]
אגב יכול להיות שזה לא בריא?
ואיך לדעת אם זה אכן תסבוך? [אני מרגישה צורך לתת לזה שם כנראה…]
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
24 תגובות
מה שאני לא אוהבת בעולם הפסיכולוגי זה שרואים רגשות של מישו, מחברים ב1+1 יצא להם מילה ארוכההה ומסובכתתת- שם בתורת הפסיכולוגיה. והכי מבהיל? שברגע שמים תווית היא נשארת…?
ואדם? הוא לא ספר מתכונים! יש לו רגשות!! יכול להיות שיש לו חסרונות… אבל עדיין יש לו רגשות!!!
אז ז כולל "תיסבוך",
מה ההבעיה בלהיות חבירות? ולאהוב את השניה?
זה דווקא כיף לדעת שמישהו בעולם אוהב אותי? ולמרות החסרונות… ביננו-זה משפיע טוב על הנפש. שבזכות זה יותר רגועים לשמור תורה ומצוות?
אולי יש מקרים קיצונייםםם לגמריי שבהם צריך קצת "להרגיע"?
אז אפשר לשנות, לדבר, למצא תבעיה-ואם יש?
לא ישר לשים תווית עם אחד המילים!!
אתן נראות נהנות ביחד, וזה מזה חמוד לדעתי. וחבל נורא לשעם לזה משהו מחלתי…תנסו לדבר עלזה. בהצלחה?
מה לדבר על זה?
תפריט בקשה
ותודה רבה על התגובה❤❤
?
דברו בינכן, את וחבירה שלך. ותבדקו תקשר בינכן. ואיך משפיע?
נראה לי שהיא התכוונה שאם את/אתן מרגישות שהחברות הזאת יותר מידי קרובה לפעמיים, אתם יכולות לדבר על זה ביניכם, לראות אם גם השניה חושבת ככה, האם זה בעיה, מה אפשר לעשות וכו'.
ואני ממש מצטרפת לתגובה שלך, מלח! אני חושבת שלא דווקא שזאת בעיה, או משהו לא בריא. לא כדאי לחשוב ככה רק בגלל שבחלק מהמקרים זאת באמת בעיה.
בכל אופן – לדבר על זה עם החברה, או להפך – עם מישהו אובייקטיבי מבחוץ, כמו סתם בת אחרת משכבה, מורה, אחות וכו'. שתגיד את דעתה על הקשר והאם הוא מוגזם.
מקווה שעזרתי, בהצלחה!!!
תסבוך זה לא רק לאהוב אותה, אחרת העולם שלנו היה הרבה יותר מסובך ממה שהוא.
תסבוך זה לחשוב עליה כל היום, לקפוץ מכל הודעה שלה, לא לעבור יום בלי לדבר איתה, לחלום עליה בלילה, לדבר עליה כל הזמן, ולא לשחרר שניה ממנה.
וזה לנסות להסתיר ממנה את התסבוך ללא הצלחה?
אם את חושבת שאת מתוסבכת, או בדרך לשם, תנסי לשנות את זה מהר, כי זה קשהה
אני מתוסבכת על מישהי, הייתה לי שבת אחת שהרגשתי שאני נקרעת, חייבת לדבר איתה. חיפשתי תמונות שלה בכל האלבומים ולא מצאתי.. אז הלכתי לישון, כדי לא להשתגע מגעגועים.
אל תגיעי למצב הזה.
אז איך משנים את זה?
מנסים להתנתק.
אני אמרתי לעצמי שכל יום אני יכולה להתכתב איתה רק עד שעה מסוימת, או שאני יכולה לבדוק כל יום רק חמש פעמים אם היא מחוברת.
זה קשה, אבל כשמצליחים יש סיפוק ענק!
איך אפשר לדעת אם זה בסדר או לא? תשימי לב האם זה גורם לך לכיף ושמחה או לדאגה וחרדות (כשאת לא איתה או כשהיא לא מתייחסת).
זה נשמע בסדר גמור ואת לא צריכה להתחיל לקטלג את עצמך…
איזה מתוקה שאת!!!!
גם בעיני זה מתוק ביותר, עוד יותר טוב, אז את מודעת לחסרונות שלה ובכל זאת אוהבת אותה איך שהיא, זה הכי מתוק שיש!
בני אדם נוטים לחשוב שנורמלי זה מה שכולם עושים.
כולם רבים, כולם שרוטים, כולם מסננים חברים, כולם.
שימי פס אחד אדום על העולם ותמשיכי ליהנות איתה כי זה הכי חשוב!
וזה בהחלט אהבתי חינם
שואלת המהמת! אני מבינה אותך לגמריי. ואכן זה ממש נורצלי לאהוב מישהי.
אבל כמו בכל דבר לא צריך ללכת לצדים מאוד קיצוניים. כמו שחור או לבן, לא בינהם יש את האפור. אז בחברות גם כן יש צד של לא לאהוב ולאהוב. אז לאלהיות קיצוניים ולדעת את העמצא-זה מאוד חשוב!
כי כשזה *מידי* זה יכולה להביא לתלות, או לכל מיני סיטואציות שפתאם את תראי אותה עם מישהי אחרת ויהיה לך לא נעים, או משהו קטן ולא משמעותי יכול לעליב אותך אפילו בלי כוונה.(מקווה שהבנתם על מה אני מדברת) זה רק כמה משלים.
אז בקיצור זה ממש בסדר לאהוב וזה כיף אפילו אבל צריך לדעת את העמצא. ותעצרי שנייה ותחשבי האם את "מתוסבכת" או האם את "תלויה" בא? כי במקרים כאילו זה כבר יהיה בלי שליטה עצמית כמעט או שזה יהיה פשוט קשה…
המון המון הצלחה לךךךך
לא זה לא משהו קיצוני,
זה פשוט קצת שונה ממה שאני אוהבת חברות אחרות
ואני גם לא חושבת שאני תלותית בה
ואמ לגבי התסבוך אנלי מושג
כי בתכלס אנלי באמת מושג מה המושג הזה אומר…אם הבנת
אוי, אבא, שוב הילדות המתוקות והטהורות שלך מתבלבלות קצת..
קשה להבחין בגיל הזה, קשה. מדי.
תרחם עלינו אבא.
ממ וואט??
ואיי.. גמלי יש חברהה נשמה טובהה.. ואני אוהבת אותה נורא..
כאילו אני ממש לא מתוסבכת עלייה. אתזה אני בטוחה.. ישלי תדרכים שליי.. 🙂
לא סובלת את מילה שנקראת תסבוך.. פשוט נורא
אני כל כך שמחה בשבילך!!
אתן נשמעות בנות מדהימות.
חברות אמת! הלוואי על כל האנשים בעולם..
את יודעת כמה כל אדם צריך את המישהו הזה איתו?
תעריכי:)
ולשאלתך,
אני לא חושבת שזה תיסבוך.
שימי לב שלא סיפרת לנו על קושי שלך. לדוגמא: במינון הקשר, או בסוגו, ברגשות מוגברים סביבו..
שיתפת אותנו כמה נעים וטוב לך איתה.
ולפי דעתי זה יפה ומדהים שאת מכירה אותה על מגרעותיה, אבל זה לא מונע ממך לאהוב אותה..
תחשבי מה היה קורה,
אם אנשים היו אוהבים רק אנשים מושלמים?
הייתה אהבה בכלל בעולם??
ואת בכלל לא נשמעת מתוסבכת, פשוט מהסיבה הפשוטה שאם היית מתוסבכת הייתה בטוחה שהיא מושלמת;)
ואם כך, יקרה,
אזז למה לחפש בעיות?
אהבתי לתגובה שלך תודה רבה
אה וגם השם שלך מגנוב
אני מתוסבכת נורא (כל מה שמתוסבכת כתבה נכון לגבי ב100 אחוז) ואני ממש לא יודעת איך להשתחרר מזה (כבר כמעט שנה) מישהי יודעת איך אפשר להשתחרר מזה? אבל בלי לדבר על זה אם אף אחד (כולל לא איתה!!)
תראי את התגובה שלי לנקודה.
אני לא חושבת שאת צריכה לדבר על זה עם מישהו. אני באופן אישי עשיתי את זה, אבל זה ממש לא חובה.
את יכולה פשוט (לא פשוט בכלל!) לנסות לסנן אותה. ואם את לא מסוגלת רק אותה, להגיד לעצמך שאת מסננת את כולם ונגיד פותחת את הטלפון רק שעה ביום וזהו (זה עוזר גם להתמכרות?)
בהצלחה שותפה?
יש לי פלאפון מקשים.. ואין זה לא יעזור כי זו אני שבד"כ מתחילה לשאול שאלה… ואם אני מצליחה שלא לדבר איתה כמה ימים, אז עדיין אני חושבת עליה כל היום
ואני גם כן מאוד אוהבת אותה- הייתי איתה מאוד פתוחה דיברתי איתה על הכל וגם היה זמן שגם היא במשך כמה ימים הייתה עלי קצת מתוסבכת (היא גדולה ממני בשנתיים וחצי) ואז נהייתי עוד יותר.. בקיצור אני לא מצליחה לצאת מזה ונראלי שהיא כבר הבינה את זה. היה יום אחד שגם כל היום רק חלמתי, צחקתי ודיברתי איתה (והכל בהודעות, כן?) ולא הייתי מסוגלת לעשות שום דבר חוץ מזה ואז כשסיפרתי לה שאני כל היום רק צוחקת וחולמת, היא שואלת אותי אולי את מתוסבכת? ברגע שהיא שאלה את זה התחלתי להיות בלחץ נוראי, בקושי הצלחתי לנשום וכל הלילה לא נרדמתי (איך אפשר להירדם כשלא מצליחים לנשום?) וכשאמרתי לה שהיא צודקת, היא שאלה על מי ושם כבר ממש הסתבכתי. היו לי פדיחות נוראיותת וכל חצי שניה החלפתי דעה (משו בסגנון של: אולי עלייך. ובהודעה אחרת: בעצם לא. ובעוד הודעה: בעצם אני בכלל לא יודעת מזה . ובעוד הודעה: טוב זהווווו אני לא מתוסבכת על אף אחד וזהו. (כאילו שאני בוחרת את זה..)- שלחתי לה ככה מליון הודעות.
וגם היו מלא פעמים שנגיד קרה משו ונפגעתי ממנה, וכשאמרתי לה את זה היא ניסתה להסביר למה ובסוף זה הוביל לזה שאני זו שביקשתי ממנה סליחה כי לא היתה לי סבלנות לחכות עד שתענה וגם הדבר האחרון שרציתי זה לריב איתה.. וכשזה קרה לי, אז שוב, באותו יום לא הצלחתי לעשות שום דבר חוץ מלשכב במיטה ולחשוב עליה או לשלוח לה מלא הודעות עד שתענה כדי שהכל יגמר, ואחרי שבסוף זו אני שביקשתי סליחה, יום אחר כך שוב דיברנו רגיל כי שוב, לא הצלחתי להתאפק ולשלוח לה מלא הודעות..
והיו גם מלא פעמים ששלחתי לה מליון הודעות והיא ענתה רק פעם בשבוע.. בקיצור, אני לא מצליחה להשתחרר מזהההה
אאוצ זה קשהה
ואני ממש מבינה אותך!!
גם לי יש מקשים ב"ה, וזאת אני שמתחילה לדבר איתה.. ואני חושבת שדווקא לכן, יהיה לך יותר קל (וגם לי) כי אם את רואה הודעה שלה את לא תצליחי לא לענות. אבל אם זאת את ששולחת, יש לך אפשרות להימנע מלשלוח לה הודעה.
הקטע הזה של להסתיר ממנה שאני מתוסבכת עליה, הוא באמת מסובך.. אותי היא קלטה?
אם היא פחות זמינה זה באמת מסובך ומלחיץ. כי לחכות עד שהיא תענה ולקבל התקף לב מכל הודעה שמישהו שולח מחשש שאולי זאת היא, זה משגע ממש. ומאכזב כל פעם מחדש.
אז תנסי יום אחד לא לדבר איתה. רק אחד! למחרת על הבוקר תשלחי לה הודעה. אם את חושבת שאת מסוגלת יותר מיום אחד, תנסי עוד אחד. אבל לא יותר מדי כי מהר מאוד אפשר להתפרק.
הלואי והיא קראה את זהה
ואם כן אני מוסרת לך לב ענקיייי
חולה עליך חברה סליייי
כן.
לי יש חברה שאני באמת מרגישה שאני
א ו ה ב ת אותה, וזה לא תסבול כי אני יודעת שהיא לא מושלמת,ואני לפעמים גם לא עונה ישר אחרי שהיא שולחת לי הודעה,כי יש דברים יותר חשובים ממנה,תלוי ברמת הפניות שלי.
וזה נורמלי,אבל שמה בדיוק עובר הגבול הדר בין אהבה לבין תסבול,אז שימי לב אליו.
והמון הצלחה?
כן תיארת אתזה נכון מאד
אני לא קופצת מההודעות שלה אבל אנלא ישקר
זה כן משמח שהיא שולחת לי
וכמו שאמרתי שא לא חושבת שהיא מושלמת….
אבל אוהבתותה
את מתוקה ממש, ואהבתי את התגובה של מלח, את ברוך השם לא מתוסבכת (כי אם היית מתוסבכת היית יודעת מזה (: ומבינה את זה- אחרי שהיית מוכנה להבין), הכל בסדר, יכולה להמשיך לחיות כרגיל ובשמחה (;, בעזרת השם.