היי, אהובה!
גם את כמוני? שכל כך רצתה, השתוקקה, בכתה לחיבוק/ נשיקה מאמא?
קחי נשימה עמוקה ובואי תגלי משהו.
כל כך הרבה כעסתי על ההורים שלי, שלא יודעים איך לנשק ולחבק, שפעם אחת בחיים שלי לא שמעתי אותם אומרים, א-נ-י א-ו-ה-ב-ת א-ו-ת-ך. שבגללם בכיתי לילות כימים וימים כלילות. שיש לי בלב חסך ילדות קשה וענק ועצום. שבגלל החוסר הזה, תתפלאי לשמוע, את ואני מתוסבכות. כי חסרה לך ולי דמות בחיים שתבוא ותחבק ותאהב.
כל כך הרבה כאבתי את הכאב הזה. בכיתי את הבכייה הזאת. חסרתי את החסר הזה. עד שקראתי משהו- שחייב שתדעי גם את.
המצב שנוצר הוא לא באשמת אימא שלך, לא באשמת אבא שלך, ולא באשמתך. באשמת מה? בואי תשמעי. (תקראי ל א ט)
קראתי על מחקר שערכו בנוגע להשלכות שנגרמות מחוסר אהבה בילדות, והמסקנה הייתה שילד שהיה לו חסך אהבה מאימא בעיקר, נוצר לו חסם בהבעת אהבה וככה הוא גם לילדים שלו לא מצליח להביע אהבה וממשיך למעשה את מה שהוא בעצמו קיבל. אותו ילד או ילדה, בשביל להשתחרר מיזה, ולא להמשיך את המסורת הלך/ה לטיפול רגשי למגר את הבעיה.
מה זה אומר לנו? סבתא שלי, ושלך גם, כנראה, לא הכי נתנה לאימא שלנו אהבה בילדות. יכול להיות שהיא עכשיו סבתא מאוד מפנקת והכל אבל אם תנסי לדמיין אותה יושבת עם אימא שלך על הספה בתור ילדה ואומרת לה אהובה שלי, ספרי לי מה קרה בבית הספר, רוב הסיכויים שלא תצליחי. אימא שלי, ואולי גם שלך, גדלה עם החסר הזה וככה גידלה אותי, אותך.
היא לא יודעת איך לומר, להביע את האהבה שיש לכל אימא כלפי הילדים שלה. יכול להיות שהיא- כמו אימא שלי- תקנה לך הרבה דברים ותדאג ותעזור ותבשל ותכבס אבל לא תחבק ותנשק לעיתים קרובות. יכול להיות שהיא מנסה להביע את האהבה בדרכים אחרות.
אבל עכשיו. את ואני לא ניתן לזה להמשיך לקרות. כן! אנחנו האימהות של הדור הבא, וצריכות לתפוס את עצמינו כבר עכשיו ביידים כדי שלי- זה לא ייקרה! לא נחזור על אותה סצנה! נכון, אז יכול להיות שלאימא שלך קשה להביע את האהבה שלה אלייך, אבל את- את אל תחזרי על זה! תאמרי לעצמך לאימא שלי היה קשה אבל היא אוהבת אותי. תנסי לשחרר מיזה ולאהוב את עצמך. תנסי את לשחרר את המחסום הזה ולדבר איתה.
התבלבלת?
הינה טיפ:
תעצמי עיניים ותזכרי באיזו שהיא סצנה, אפשר גם מהזמן האחרון, שבכית או היה לך קשה עם זה שאימא שלך לא נתנה לך חיבוק/ נשיקה/ אמר לך שהיא אוהבת אותך. תלכי אל עצמך באותו יום, תבואי לאותה את עצמך שעמדה/ ישבה שם מפוחדת, צמאה. בואי אליה, תחבקי אותה, תלטפי אותה. תשירי לה שיר, תעשי לה קוקו חדש ותתרפקי עליה. תני לה נשיקה. ועוד חיבוק, ארוך ארוך ארוך. תלחשי לה באוזן אני הכי אוהבת אותך בעולם, אהובה שלי, כל השאר זה לא משנה.
תנסי יותר להביע אהבה לסובבים אותך, בבייביסיטר לומר לילדים יפה שלי חיים שלי אהוב שלי כמה שאני אוהבת אותך וכו.
להיות משוחררת גם עם חברות לנסות להביע את האהבה שלך.
אפשר להתקשר לקו ללב ואני סומכת על כל אחת שתדע איך להתמודד אבל העיקר להיות מודעות.
נ.ב
לא בטוח שאת עכשיו גדלה עם החסם הזה, רק את בעצמך יודעת.
אבל שתדעי שיש לך יתרון גדול– את יודעת כמה זה חשוב המילה טובה החיבוק והנשיקה. ולכן את תעשי מה שאת יכולה בשביל לתת אותם.
בהצלחה, אהובה שלי?
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
16 תגובות
תודה.
וואו
הדהמת אותי
איך את מצליחה להיות כל כך רגישה
שכל כך קשה לך?!
את מתוקה
מיוחדת
וצודקת
המון.
#?_
איך הייתי רוצה שאימא פשוט תגיד לי כמה שהיא אוהבת אותי[לא זכור לי שזה קרה]: נורא חסר לי החיבוק והנשיקה שלה
אבל אני יודעת שהיא אוהבת וקשה לה להביע את זה.[כמו שהזכרת למעלה]
היא ככ דואגת שהכל יהיה כמו שאנחנו הילדים שלה רוצים ושלא יחסר לנו כלום. אם היא רק הייתה יודעת שהמשפט 'אני אוהבת אותך' יותר שווה מהכל….!.
אני בוכה עכשיו,כי כואב לי עלזה וגם כי אני יודעת שאימא התמודדה עם אותו הדבר וזה הקשוי שלה גם…
לפחות מזה אני אלמד ואדע כמה זה חשוב ויראה לילדים שלי בעזה
את כל אהבה
פוסט מדהים והזדתי מאדמאד לצערי
תודה על הפוסט המדהים הזה.
מפחדת שאם אמשיך לכתוב, פשוט אבכה.
הזדהיתי מאוד, ותודה על הראיה השונה על ההורים שלי שקיבלתי עכשיו.
?
אני רוצה להגיב לפוסט היפה שלך, אבל אעלה את זה כפוסט עדיף. מהממת את
אצלינו בבית אמא שלי מאוד מראה גילויי אהבה לקטנים אבל לגדולים קשה לה… ואני בטוחהההה שאמא שלה ואבא שלה נתנו לה כל כך הרבה חיבוקים ונשיקות גם בגיל הזה.. פשוט נוצר איזה שהוא נתק בענין הזה וזהו. לכן גם כשאבא שלי רוצה לתת לי חיבוק אני לא כל כך מבינה מה נסגר וזה מציק מישום מה.. זה ממש מוזר. זה מביך אותי
לאחרונה עלו פה כמה פוסטים בנושא הזה, ומעניין שההורים שלי גם לא מהזן הזה..ומעולם זה לא הפריע לי..
ואני דווקא כן יודעת לגלות אהבה.
ואוווו
ואוווו ואוו
תקשיביי… כמה שזה בא לי בזמן, זה בול עלי ואת לא מבינה עד כמה.
ברמות הזויות.
אותו דבר מילה במילה. על סבתא שלי שאני לא מצליחה לדמיין בגרוש מראה אהבה. בדיוק כמו אמא שלי, ושאמא שלי דואגת להכל אבל לא מראה את האהבה.. וואי וכל הפוסט פשוט בול עלי.
תודה ענקיתתת! עזרת לי ממש❤
את כזאת חכמה, ובאמת נתת לי כיווני מחשבה מעניינים.
אמא שלי פחות מראה לי אהבה של חיבוקים ונשיקות (לדעתה מה שהיא עושה למעני מספיק בהחלט), וכן זה מטריד אותי, כי אני צריכה את זה..
ואני חושבת, שבאמת ייתכן שזה סוג של מחסום שהיא עצמה קיבלה בילדות שלה. אמא שלה נפטרה כשהייתה נערה צעירה, וייתכן שגם לפני לא א מ ר ו לה שאוהבים אותה
והיא קיבלה איזשהו חסך רגשי וקושי בלהעניק אהבה כזאת פשוטה כמו שאני כל כך רוצה וצריכה. משתוקקת ממש. ואפילו מסתבכת על אנשים בגלל זה:(
ושוב, זה לא באשמתה, והיא כן אוהבת ודואגת, עובדת בעבודה תובענית, וגם בבית עובדת קשה שיהיה נעים וטעים:)
אבל קשה לי עם זה.
לראות אותה מחבקת את אחים שלי הקטנים מנשקת, :חיים של אמא, סוכר דבש!
כשעיני יוצאות מקנאה… מחכות
בעז"ה אני אשבור את זה
הילדים שלי לא יעברו את זה ולא יעבירו גם לנכדים!!
וואו
וואו
וואו
מזדהה. עמוק. עם. כל. מילה.
רק מי שחווה את זה תבין את החסר הלא נורמלי הזה
ואני באמת לא אתן לזה להמשיך הלאה. מתאמנת המון על אחיינים וילדים בבייביסיטר, להוציא מהפה את המילים (אני אוהבת אותך)
וזה באמת לא קל למי שלא חוותה את זה
אבל אני אעשה הכל כדי שהילדים שלי בעזרת ה' יחוו את זה בכמויות והם יחנקו מאהבה ברמה שהם יגידו "קוראים לי X ואמא שלי אוהבת אותי". בע"ה!!
תודה על זה. הגיע לי בדיוק ברגע הנכון
אני בקושי נכנסת פה לפוסטים וברוך ה' שלא פספסתי את זה
שוב, תודה.
אני אוהבת אותך❤ (מתאמנת?)
אני לא זוכרת סיטואציה שאמא שלי אמרה לי 'אני אוהבת אותך'.
(אני לא מאלה שזוכרות דברים מגילים נמוכים..)
אני לא חשבתי שזה מפריע לי,
עד שגיליתי שאני לא מסוגלת להכיל את המילה אהבה על כל הטיותיה כשהיא מופנית כלפי.
מעניין..
אני באמת לא יכולה לדמיין את סבתא שלי מחבקת את אמא שלי/אומרת לה שהיא אוהבת אותה. זה באמת כל כך תלוש מן המציאות. כל כך.
חיע
את מרתקת. ומדהימה. ואפילו שאמא שלי כן טיפוסה כזו שמראה אהבה בצורה של חיבוק וכו'…
העבודה לאהוב את עצמי ולהיות שם בשבילי היא הבסיס לחיים תקינים. ומעבר… זה נכון לכל דבר בחיים, לאו דווקא אהבה. לכל בן אדם יש המקום ממנו הוא בא ואיך שהוא חווה אותו, וזה משפיע על החיים. אני לדוג', מאוד ביקורתית. ואני יודעת שאמא שלי כזו, וסבתא שלי גם כזו… בעיקר בגלל שהן היו ביקורתיות לעצמן. וגם אני.
אז הכלים שנתת פה מאוד נכונים גם לי. וכלל לחיים-אנחנו לא יכולים לשנות את העולם, רק את עצמנו.
תודה לך. לקחתי לתשומת ליבי. את חכמה מאוד.
צודקת הכי בעולם.
ב"ה לא קשה לי להגיד את זה, טוב, תלוי למי אבל ילדים זה אהבת חיים.
שואפת להיות אמא כזאת המהות שלה היא אהבה לילדים שלה. אחרת, במה היא אמא?
מדהים!
איך העברת את המסר הזה כל כך עמוק ויפה
שאפו!
מזדהה איתך
ראו ערך "קוראים לי צביקי גרין".
הענין הזה מובא שם בדיוק