אבד לי שיר

רגעים כואבים
אבד לי שיר, שכתבתי לא מזמן,
רשמתי את מילותיו על דף שתלשתי.
תחושות שהיו בי ואוכלו עד תומן,
דחפתי לאנשהו, והלכתי.

שיר שכתבתי ולא אקרא בו שוב,
עם עולם, ופנים, וצבעים מלא הקשת.
שיר שאני יודעת שהיה לי חשוב,
עם נשמה שכותבת, מרגישה, מבקשת.

מת לי שיר, שיר כתבתי והומת,
מקום קבורתו לא נודע.
באנשהו אולי עדיין ישנו דף מקומט,
ומילים המהדהדות שירה אבודה.

רצחתי לי שיר, במו ידי החשופות,
ומתוכו דיממו רגשות אשם ששפכתי,
השכחתי מעצמי שורות ארוכות, יפות,
לא שמתי לב. לב לא שמתי.

היה לי שיר, שיר היה לי ואיננו,
על דף נחרטו מילים וסודן,
חיפשתיהו, נחבא לי ולא אמצאנו,
תצחקו לי, תבכו לי, טעמתי אובדן.

שיר שכתבתי והיכן הוא נגנז,
להכין שטים רגשות אבודים, מתים,
פיסות חיים שתיעדנו, חלומות מאי אז,
מי אספם, מלקטם, מחליק קמטים?

שיר שכתבתי, מי עליו לי ישמור,
בין מגירות החמצה למדפי געגוע מאובקים,
מי יקראם שנית, יפריח מילים לדרור,
מי ישאיר את שולי הדף ריקים, נקיים?

שיר לי אבד, ואני לא אראנו,
מילים חרוטות על דף שנתלש,
שיר לי היה, היה ואיננו,
ועל קברו נולד שיר חדש.