אבא יקר. אבא אהוב.

אבא.
נכון שכואב אז בוכים?
נכון שיש געגוע, המים בעין זורמים?
נכון שיש מושג כזה לחיות את ההווה ולא את העתיד?
ותמיד בנוקדת שבירה, אין מצב שאני יוצאת חזקה.
ויש ימים שהנחלים לא מפסיקים,
הרבה זמן לא נפגשתי עם החיים. פנים אל פנים.
ואין לי נסיון כמעט כבר איתם.
ובקושי אני יודעת לנסח.
ואיך אתה מסתיר את פניך הרבה פעמים.
אבל את העיקר- אתה לא שוכח.

אבא יקר.
אבא אהוב.
רק איתך אני מרגישה שהלב לא כאוב.

אבא.
תחבר אותי אל עצמי.
אל הפנימי שבי.
בלי לקרוא לעצמי "אני".

יש מצב שאני יוצאת על הפנים.
ויש מקרים שרק אתה יודע עליי.
תיק החקירה שמשוייך אליי- נשאר אצלך.
והפנקס שלך פתוח.
ואתה כותב לי המחאה.
או שאולי להיפך?….

רק כמה מילים אבא-
תזכור שאני חשובה.
שלא הורדת אותי סתם לעולם.
שיש כישרון.
שיש את האור- רק שהוא נעלם…

אבא יקר.
אבא אהוב.
אליך אצעק ליבי הכאוב.

בלי שאף אחד ידע.
מאיפה באתי. ומה העדה.
אלא שיראו כמה אני באמת שלך!
מחוברת אליך. אל העצם.

אז אם עשיתי משהו לא בסדר.
אם עשיתי רע.
סליחה.
כי בתוכי.
אני באמת נשמה טובה.
רק אתה יודע את זה אבא.

אבא גדול. אבא רואה הכול!