תפריט
איפה אתה?
אבא? אתה שומע אותי? איפה אתה?
מפנה את הראש לאחור, ומלוות אותי עוד עקבות, הקב"ה איתי בכל צעד.
אבל איפה אתה? אני צריכה אותך!! אתה בא איתי?
אבא. אני אוהבת אותך כל כך! אתה היחיד שמבין אותי באמת! אוהב אותי בלי גבול!!! ללא תנאי.
אבא, אני מתחילה דרך חדשה, מסלול שונה.
קשה, מורכב ומלא בסכנות. אך בסופו אני ימצא את מקומי!
אבא? אתה איתי נכון? אתה לא תעזוב אותי באמצע. אתה איתי תמיד. אני יודעת.
אז אני יוצאת. בסדר? אתה מלווה אותי?.
~אני איתך כל הזמן, ואני אלווה אותך בכל הדרך~
תודה אבא! אני מרגישה בטוחה.
אני יוצאת למסע.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אבא?!? איפה היית??? למה השארת אותי להתמודד לבד???
אבא. הבטחת! הבטחת שתשמור עלי! הבטחת להגן עלי מכל הפגעים בדרך! הבטחת!
אז למה נשארתי לבד? למה הרגשתי שכולם נגדי? למה נפלתי כל כך הרבה ולא הפסיק לרדת ממני דם?? למה הרגשתי שהכול היה גדול עלי? למה נפגעתי מכל מכשול? איפה היית? למה אבא?..הבטחת……אבא..
כל כך כאב לי. הרגשת את הכאב שלי?
אבא?
למה כשהפנתי את ראשי לאחור ראיתי רק את העקבות שלי?..
~אלו לא היו העקבות שלך ילדתי, אלו היו העקבות שלי כשנשאתי אותך כל כפי~
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
27 תגובות
וואוו שרה שמחה איזה יפההה
הסוף בכלל, התרגשתיי
וואי מושלם!! כשהתחלתי לקרוא מיד קפץ לי השיר/ההופעה של אברהם פריד על זה…:) רציתי לכתוב לך שאלו לא הפסיעות שלך…!! ואת הקדמת אותי…;) שרה שמחה!! בהצלחה בהמשך הדרך!!! אני אתגעגע עליך בטוח! ותיזכרי שהקב"ה איתך!!! תמידדד! וגם הרעבע!!
גם לי קפץ שיר..חח אבל לא זה
ווווואו שרה שמחה (את חייבת למצא קיצורר ?)
איזה כתיבה יפהה וואו , גם את הכנסת את המסר ככ יפה!!!
#אני_אהבתי# !!!!!
הסיפור הזה מעביר בי צמרמורת כל פעם מחדש
קל וחומר כשאת כותבת:))
איזה יפהה
כתבת את הסיפור המוכר מזווית ככ מיוחדת
וואי שרה שמחה יפה!!
אוי אוי זה ככ יפה שאין לי מילים
אהבתי זה לא מילה
איזה כישרון שאת
בעז"ה אזכור להיכנס לפוסט הזה כשקשה וכואב:)
את יודעת את מה זה הזכיר לי? את סעוון סעוונטי!!!!! אויי אני ככ רוצה להיות בסעוון סעוונטי עכשיו!!!!
למה זה הזכיר לי?? באחת ההתוועדויות אחד הרבנים סיפר את זה, וואו זה תפס אותי ככ!!! ועכשיו החזרת לי את זה אחרי שקצת שכחתי בכתיבה ככ יפהה:)
שרה שימחה,
את כותבת מהממם!
אתגעגע אלייך..את דמות…
חסידים לעולם לא נפרדים! אני ישמור על קשר עם כל מי שרק תרצה!!!
דייי אאת כותבת מהמםםם אני מכירה את המשל הזה אבל ממישהי שסיפרה את זה ממש אחרת…
יאאא את כשרוןןן
וקראתי וכמעט נזלו לי דמעות…:0
ווווווווווווואוווווווווווווווו מהמהםםם יותא דופן
תודה לכן!! מחממות את הלב! כמו תמיד(:
יש לך סגנון כתיבה מיוחד ברמותת?
אז איך היא נפלה ונחבלה אם הוא נשא אותה על כפיו???
כ"כ הזדהתי עם הקריאה וכ"כ לא עם הסוף.
לפעמים גם אני שואלת את השאלות האלה
א איפה?
ולמה אני לא מרגישה שהוא כאן איתי..
והרי בסך הכול אני שואפת לטוב
ורוצה עזרה
ונזכרתי כמה פעמים בסיפור הזה עם הסוף המרגש, אז נכון זה מרגש, אבל לא תמיד, ממש לא תמיד מרגיש ככה.
איך אחרי כ"כ הרבה צער,אכזבה,כאב ובמיוחד בדידות,איך את עדיין מזדה ומרגישה שהוא נשא אותך על כפיו??
נכון! אני נופלת ונחבלת בזמן שהקב"ה מחזיק אותי על כפיו!! הוא משחרר אותי ליפול לכאב,לניסיונות לקום כל פעם מחדש!כי הוא אוהב אותי! ויודע שזה מה שמחבר אותי ומקשר אותי אליו! כל פעם מחדש! ואני מרגישה את החיבור החזק הזה כל פעם אחרי ניסיונות ונפילות! זה מקרב אותי אליו! לאבא שכל כך אוהב אותי וזה דרכו לתקשר אותנו אליו! את צודקת שהרבה פעמים אנחנו לא מרגישים אותו איתנו..אבל אחרי הניסיון. אם אנחנו באמת רוצים- אנחנו פתאום מגלים כמה הוא היה איתנו כל המסע הזה! לי לקח המון זמן להבין את זה..אבל כרגע אני נמצאת בתקופה לא הכי פשוטה. אבל זאת התקופה היחידה שאני מרגישה ~באמת~ שהקב"ה איתי בכל רגע ורגע! לא עוזב אותי! ומנהל לי את המשך הדרך בצורה שהכי נכונה לי! אמונה! זה כל כך מקל..
אז למרות כל הקושי והכאב, אני יודעת שהוא איתי, לא עוזב אותי. מחשל אותי כדי שאני רק יגדל ויפרח יותר ויותר!
זה לא פשוט! אבל תאמיני שזה אפשרי! בסופו של דבר הניסיונות האלה יהפכו אותך להיות החלטית וחזקה בדעתך! ביחס לערכים האמתיים שמובילים אותך בחיים!, אם ניתן לדברים לקרות בצורה טבעית ובריאה בעז"ה תראי הרבה אור! החיים מזמינים בכל תקופה חידושים ותגליות שלא ידעת אליהם ביום האתמול..תשמחי בזה! יגיע זמן שבו הדברים יהיו קבועים, (גם בהם תיהיה תנועת חיפוש! אבל יותר נמוכה..ואת תתגעגעי לתקופת חיים בה את נמצאת כרגע(: עכשיו את זוכה לבנות את האישיות שלך!!
תרחיבי אופקים! תשמחי! תשמחי על עצמך ועל הקב"ה שהוא לא עושה טעויות בדרך(:
זה נישמע לי קצת אמונה עיוורת
משו שאנחנו מאמינים בו ואומרים אותו רק כי גדלנו על זה
כי זה מה שאמרו לנו כל הזמן
אבל בתכלס מסתכלת עלזה קצת מהצד ולא מבינה מה קורה כאן
לפני קצת זמן היה כאן שאלה על שאלות באמונה, ואני מרגישה כופרת
גדלה בבית חבדי, חבדניקית
כבר גדולה.
תראי אותי ברחוב ולא תאמיני
באמת.
ועדיין,
קשה לי לפתוחסידור כי איך אפשר להודות לקבה כשיש ככ הרבה צרות
ושאני לא מרגישה אותו בחיי
וכשאני כותבת את השורות האלה אני מרגישה שעוד שניה הוא לוקח אותי חזרה למעלה או מפוצץ לי את המיטה איתי ביחד.
אני מבינה שהדברים הבסיסים שלי ממנו, וכל שניה ממנו.
כן, ולמרות זאת זה לא ניראה לי הגיוני ואפלו הכי הזוי זה שדווקא זה שמזמן לנו את הקשיים אליו נרגיש שאנו חייבים לו את התודה הכי גדולה
שאילו נתפלל כל יום
נכון, זה מגיע מעלמא דאיתכסיא, ממקום של הכי הרבה קירב ואהבה
אבל זה רק דיבוריםםם
זה רק אמונה
זה לא מה שאני מרגישה באמת
ואם יגידו לי כל יום 3 פעמים ביום כמה קוף הוא יצור נחמד אז באיזשהו שלב אני יגיד אתזה גם אם אני לא חושבת אתזה
כי פשוט עלזה גדלתי
וכאן אני כן למדתי בעצמי, תיא, ספרים על אמונה
וזה נישמע לי עדיין לא הגיוני שהחיבור הכי גדול זה דווקא לזה שאיתי כל הדרך ועדיין יש לי צרות
מקווה שיעלו את התגובה שלי,
באם לא אשמח שתגיבו לי אפילו בפרטי
כואבת איתך…
במקום שבו נגמרת הידיעה מתחילה האמונה
מקווה בשבילך שתקבלי תשובה טובה!!
קורלוש
נשמה
אוהבים אותך
את בסדר
ובעזרת ה' עם הזמן תרגישי חיבור פנימי למה שחינכו אותך מאז שהיית קטנה
הייתי חייבת..
ישלי חברה שהיו לה מלא שאלות והיא חיפשה תשובות וגם מצאה אנשים שיענו לה
היא היתה משתפת אותי ומה שאני הייתי אומרת לה שאני מאמינה כי זה מה שחינכו אותי וזהו. אני בנאדם שפשוט עושה מה שאומרים לו. לא מתחכם יותר מדי. סתומרת.. תלוי מי;) אבל אם זה ההורים שלי, אז כן, אני אלך בדרך שהם מטווים לי..
בקיצור.. עבר די הרבה זמן, לא דיברנו עלזה בכלל. ואני התחלתי לחשוב שוואו איזה כיף לה שהיא חושבת, חוקרת, שואלת, מקבלת תשובות. אני סתם מאמינה בלי בסיס. אם מישהו ישאל אותי שאלות לא באמת אדע לענות לו.
ומה מסתבר.. שהיא חשבה את אותו דבר עלי. שתכלס, אני צודקת. צריך להאמין. פשוט להאמין.
אפשר וצריך לשאול ולקבל תשובות.
אבל המילה האחרונה ואולי בעצם הראשונה זו – אמונה. זה מה שהתחנכו עליו.
אז בסוף ההבנה הזו תגיע בעז"ה. כמו שאצלה נפל האסימון.
בהצלחה בדרך:)
שרה שמחה!
זה כל כך.. כל כך.
בא לי בול בזמן שאת אפילו לא מבינה.
תמשיכי 🙂
(רק הערה קטנה, כשאת עושה את הפעולה זה אמצא, ולא ימצא..)
שרה שמחה יקרה!
ממש ריגשת אותי עד דמעות עם הכתיבה המהממת שלך.
העברת בצורה כל כך מרגשת את האמונה הבסיסית שאמורה להיות לנו עם אבא. בורא העולם.
נשמע שבחרת לך בדרך חדשה.. סיקרנת:-)
העיקר שתהיה לך המון המון הצלחה!
כן בחרתי בדרך שונה וחדשה! שהיא תתגבש עוד קצת אולי אתחיל איתה פוסט(:
שרה שמחה, במילה אחת אלופה!!!
כ"כ מרגשת ומטלטלת..
את כותבת מהמהםםם.
ממש נגעת בי עכשיו!!!!
תמשיכי לכתוב עוד מלאאא.♥️♥️
???