תפריט
לא מה שחשבתן
פעם, ביסודי, עוד הייתי חננה. היום אני צוחקת על החברות שלא יאחרו כי "יש שיעור חשוב לפני המבחן, המורה תגיד מה החומר!!"
מצחיק מאד. הסיבה לחוסר האיחורים שלנו לא אמור להיות פשוט בשביל הנוכחות בתפילה?! שבלעדי נוכחות יפה כזאת התיכון לא יאשר לטוס לרבי? נחמד לראות שעוד נותרו בנות מהזן הישן הזה שחשוב להם מבחנים. פחחח.
– – –
בין שאר המאמצים שלי לאחוזי נוכחות נורמליים בשיעורים אני נוכחת גם בשיעורי תנ"ך, ובאמת שכל הזמן עמ"י מתלונן. כל הזמן. זה מוטיב חוזר כזה: עמ"י מתלונן לחינם. ה' רוצה להעניש אותם. משה מתפלל. ה' סולח. וחוזר חלילה.
מה הקטע, שהמוטיב הזה לא נשאר בהיסטוריה. זה גם היום ככה.
"יאו, יש לנו הכתבה על חמש עשרה (!!) מילים באנגלית ואחר כך שיעור חשבון!! אין אני לא ישרוד את זה"
או – "רק יום חופש אחד לפני המבחן בהיסטוריה? מתי יהיה לי זמן לישון?"
הקטע הוא שלמבחן כולן לומדות מקסימום שלוש שעות (רק האלו המגזימות שרוצות לקבל מאה), וכשמבטלים לנו יום לימודים מורידים שבע שעות מינימום. ככה שתקופת מבחנים זה בעצם אחלה זמן. לכי תסבירי את זה לחברות שלך עכשיו..
– – –
אתן מפונקות.
אלו בעצם שתי המילים עבורן נכתב הפוסט.
ובגלל שאני לא אוהבת לומר מילים נבובות ללא הוכחה (האמ נגיד), אז הלכתי ועשיתי מחקר (האמ נגיד), תשאלו איפה?
בסין הקומוניסטית.
(בהערת סוגריים, היה מזה יפה שם! ראיתי את החומה הענקית הזאת מקרוב! ובהארת סוגריים – אויש נו פשוט הפנתי שאלה לראביי גוגל "כמה שעות תלמידים סינים לומדים ביום?")
והנה התוצאות, טדאדאםם (קחו בעירבון מוגבל, זה תיכון אחד בסין וזה גם מה שאני זוכרת ממה שקראתי מקודם).
ובכן, הלימודים מתחילים רשמית בחמישה לשמונה אלא שלפני יש התעמלות בוקר חובה וכמה טקסים מוזרים, אז צריך להגיע שעה לפני.
יום הלימודים נגמר ברבע לשש. כל יום. וההפסקות בין השיעורים הם של חמש דקות (חוץ מהפסקה גדולה של שעה בה צריך לאכול בקפיטריה, לעשות שיעורי בית או להשלים שעות שינה). אם זה לא מספיק נורא (וזה אכן לא ממש מידי נורא), אז זהו שבבית, מותשים ורצוצים, הם עושים שעתיים שיעורי בית.
שיעורי בית!!
פעם אחרונה שעשיתי שיעורי בית הייתה כל כך מזמן שאני לא מצליחה להיזכר מתי בדיוק. כמה מדהים לגלות – אין לנו שיעורי בית. נאדה. גורנישט. כלום.
רגע רגע, והבגרויות הקשות של הישראליות המסכנות?
בסין יש מעין "בגרות" אחת! כמה כיף נכון?
מסתבר שלא כל כך.
המבחן נערך יומיים תמימים, והוא חורץ גורלות ממש. (אצלינו לפני כל מבחן יש חישוב קצר של כמה המבחן משמעותי. רוב המבחנים מסתכמים בזה שהציון שלהם פלוס כל המבחנים מהשנה פלוס המתכונת פלוס הנוכחות וההתנהגות, הכל ביחד זה שלושים אחוז מהציון הסופי שיהיה כתוב בתעודת בגרויות. באמת זה מנחם לדעת שכל חמש עשרה נקודות שיורדות לך במבחן הזה, זה נקודה אחת בציון הסופי סופי;)
המבחן שלהם יקבע אם תצליחי בחיים או לא. אם תתקבלי למקומות נחשבים או לא. ואם במקרה באותו יום היית בלחץ כי אמא שלך עוברת ניתוח או שלא הרגשת טוב, אז פשוט – הלך עלייך. התלמידים מפחדים מהמבחן הזה מאד, ויש לומר שדי בצדק.
המבחן כולל את כל הנושאים. ורגע הצצה למערכת שלהם – אין שיעורי כישורי חיים ואפילו שיעורי ספורט אצלם זה לא כיף כמו אצלינו (ליתר דיוק, שיעורי הספורט אצלם זה משהו כמו הליכה בשלשות חצי שעה ברחבי הבית ספר וריצה אחר כך, לא ממש זוכרת, משעמם נכון?)
המקצועות אצלם זה אנגלית, כימיה, פיזיקה וחשבון ב-ר-צ-ף!
ובשיעורים עצמם, אין כיף חיים כמו אצלינו (את נכנסת לכיתה, מדברת עם זו שאת יושבת לידה ואז המורה מעבירה אותך מקום לקצה השני. אז את מדברת עם החברה שבקצה השני והמורה מוציאה אותך מהכיתה. יאיי, בדר"כ היא שוכחת להוריד את הנוכחות והנה לך חופש בחצר התיכון יחד עם כל החתולות המגעילות ושאר הפטפטניות מהכיתות האחרות;)
בשיעורים בסין, כיתה של 57 תלמידים, ושקט דממה. המורה מרצה, לעיתים גם אחרי הצלצול, ואף אחד לא פוצה פה!
– – –
אל תחשבו שאני בעד השיטה האכזרית הזאת. של ילדים שהם אכן מוצלחים במיוחד, תלמידים טובים וחכמים שהפתיעו את כל העולם כאשר הצטרפו למבחן שנערך בין תלמידי תיכון ב65 מדינות והגיעו למקומות הראשונים. אבל מצד שני אין בהם שמץ של יצירתיות ומעוף. ילדים שהם סוג של רובוט. ילדים מסכנים, בקיצור.
אבל אני גם לא בעד התלונות הרדודות האלו.
זה מעצבן. כי לכולנו קשה והרבה בנות מתמוטטות (הקטע של הלחץ הלימודי עם תופעות הגיל ביחד זה משהו), אבל זה היה קורה גם אם היינו לומדות כל יום עד אחד ובכיתה היינו צובעות חוברות עם ציורים לפרשת השבוע.
הבנות מתלוננות על המערכת, המורות, המבחנים, טוענות בלי סוף שהתעודת בגרויות הזאת היא לא חשובה ומקללות, כן כן, כל מה שריח לימודים נודף ממנו.
אבל אחרי הכל, אנחנו פשוט מפונקות.
פעם, כשבנות לא למדו בבית הספר, בגיל שלנו כבר היו עם ילד או שניים והחיים לא היו פחות קשים.
מבחורה בת 15/18 בהחלט נדרש לשלוט על עצמה ולא לדבר שיעור שלם גם אם המורה משעממת נורא (ובדר"כ המורה משעממת נורא), וגם ללמוד למבחן אחרי שעשית ספונג'ה לבית זה לא נורא.
החיים דורשים מאיתנו מאמץ וכוח ואנחנו מעבירות את כל האחריות ללימודים.
פשוט מפונקות.
– – –
כתבתי את זה לכן אבל זה בעצם היה בדיוק בשבילי. כי המתלוננת המפונקת והפטפטנית שלא מצליחה לשתוק שיעור שלם כשהמורה משעממת – זו גם אני.
יצא קצת ארוך, ממש בטעות, עימכן הסליחה.
תזכרו שלימודי החיים קשים יותר מלימודי חשבון (כן כן אפילו חשבון!) ותייקרו כל רגע מהגיל המדהים הזה.
הצלחותתתת! (זהו עפתי, בנות מתלוננות בקבוצה בכיתה על המבחן מחר ואני חייבת להצטרף).
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
18 תגובות
הכותרת משכה לגמרי
והכתיבה שלך כיפית לקריאה
תאמת שגם אני חושבת שקצת הגזמנו
אבל איך אני וחברות שלי תמי אמרנו למורות שלנו: המורה כל הכיף להתלוננן תני לנו (ועל הדרך מורחים שיעור שלם) והיא תתן כי מה בסהכ אנחנו מבקשות?? להתלונן
אחלה פוסט!!
כבר שמגיעים לסמינר מקבלים פורפורציה?
לגמרי
אי אי יאייי
הזדהות הזדהות
ואגב צלש לי, זיהיתי אותך מהכותרת
ואגב צלש נוסף, ניחשתי שתכתבי על זה
ושוב הזדהות
פוסט מתוק,
ומכניס לפורפורציות ולא ממקום מחנך
וגם אהבתי שהראת לנו איך זה קורה בהרבה יותר גרוע בסין וכמה ששם ממש מתאכזרים אליהם,
אז אלינו ב"ה לא מתאכזרים.
זה טוב להיזכר בזה שב"ה אנחנו חיים בתנאים טובים.
אמ את מדברת כמו המורות שלנוווו
אני לא מסכימה איתך,
אומנם נכון, פעם ובמקומות אחרים בעולם זה כן קיים ואפילו נרמאלי, אבל מציאות החיים הכללית בסביבתינו השתנתה מפעם או ממקומות אחרים, כך שאי אפשר לדרוש ממנו רק מבחינה לימודית להשאר כמו אז.
היום כל המסכים עובדים על חוסר ריכוז(שיקפוץ באמצע פרסומת… שהצד יקרוץ לך.. שהלחצן יהבהב וישכנע וכו) ועל חוסר סבלנות(אם הלחצן לא מגיב תוך שניה- הוא מקולקל!! אם לא מקבלים מה שרוצים- הם גרועים ונהפוך את העולם שאף אחד לא יקנה מהם יותר!) כל מיני כאלה ואחרים שמציאות החיים העכשיוית שלנו גרמה לנו להיות מי שאנחנו(ואגב זה לא רק מסכים, זה הכל! ואי אפשר להתעלם מזה..).
מצד שני הלימודים מתנהלים כאילו העולם והאנושות לא השתנו.
את אומרת שעה ביום לא לדבר גם כשמשעמם? סבבה קיבלת!.
אבל כשזה מגיע ל6-7-8 שעות ביום? וזה באמתת משעמם!! והרי הגאווה של התיכון שיש קשר טוב וקרוב עם המורות, אז למה שלא נעיז להגיד להן את זה? לדבר לידן? לדבר למרות שאמרו שלא? להתחצף לפעמים?
ועוד משו לגבי הריכוז והסבלנות שלנו בשיעורים, לא יודעת אם זה כי גדלתי או שזה בגלל הקורונה, אבל אני באמת באמת לא מסוגלת לשבת ולסתום ככ הרבה זמן.(אין תעסוקה, אין תזוזה, ואין תוכן. זה להרוג אותנו חיות!!)
העולם גם מחנך אותנו להתפתח ולעשות דברים שאנחנו רוצים ואוהבים ולעשות ולעשות ולעשות ולהתפתח ולעוף עם הדמיון, אבל בתכלס מה שעושים בכיתה סותר בערך את כל הדיבורים האלו.
ועוד מילא היה משו יוצא מהלימודים האלו, אבל הרבה מהמקצועות הם פשוט מיותרים!!(מתמטיקה צריך רק בסיס, היסטוריה צריך לדעת לא לפרטים הככ קטנים, אנגלית צריך לדעת לדבר ולהתנהל ולא 'ספרות', ספרות כנל לא ככ חשוב, תחביר וכוווווו)
קיצור שיתפוצץ העולם וישרף הים
התלמידים של היום בארצנו לא יהיו התלמידים של פעם או של חול,
עד שלא יהיה שינוי ימשיכו הילדים והמורים לסבול ולבזבז את הזמן בשביל החוק
ולנו נשאר להתפלל שילדנו לא יעברו את המסלול הזההה
ולנסות להנות מהלימודים המחכימים שלנו?
הצלחות וישועות לכל עמ"י.
א. אנחנו לא חיות במדינה דיקטטורית. יחי ההבדל הקטן.
ב. מערכת החינוך שלנו בנויה בצורה חסרת היגיון והתחשבות, כך שלא כל התלונות לחינם.
ג. ישנן בנות שיהיה להן יותר קל לגדל שני ילדים מאשר ללמוד לבגרות בהיסטוריה.
ד. באיזו כיתה את? כבר עברת את השלב שקולטים שבתכלס כל פיפס שאת עושה מחושב לבגרות והכל בסופו של דבר משפיע על הממוצע ועל העתיד שלך? כן, כמו בסין? (אלא אם כן את רוצה להיות קופאית)
ה. את צודקת, לפחות חלקית. ואני עייפתי מלנאום (סליחה על הרצינות התהומית)
חח את שתי הפסקאות האחרונות כבר לא קראתי
ארוך מידי בשבילי אבל יפה שהצלחת למשוך אותי עד שם!!!!
המבחן הזה נערך בדרום קוריאה לא בסין
זה מבחן של יומיים שבו כל המדינה מושבתת ברמה של אוטובוסים והכל בשביל שלא יהיה רעש לתלמידים
ןלפני המבחן כל התחבצ מופנה רק למוקדי המבחן כדיש כל התלמידים יגיעו בזמן ולא יאחרו
ובזמן המבחן יש עצרת תפילה סוגשל של כל האמהות של התלמידים להצלחתם
קיצער באמת עדיף בגרות
חחחח
הי יפה שלי
רותקתי ממש.
הכתיבה שלך נדירה, הציניות מתוקה ממש, והמסקנות יפיפיות כמוך.
הכתיבה שלך כזו זורמת ושנונה!
מסכימה איתך חלקית (שיישאר לי בכל זאת פתח להתלונן;) ממ, אבל כן, אם נודה על האמת, אנחנו (או לפחות חלקנו) עונות לעיתים על התואר מפונקות.
אם כי, חייבת לסייג- מרכז החיים של חלקנו הואלא- לימודים, ולהרבה יש התמודדויות משמעותיות שתופסות להן את עיקר המחשבה והלב, וללמוד לכמויות מבחנים חסרי תועלת… פחות..
לסיכום, נהנתי לקרוא, ושמח לעוד פוסטים ממך;)
בסדר מפונקות…
אבל יש דברים פיזיים שלא נתונים לשליטנו. אני ילדה היפראקטיבית ברמות, (לא עשיתי אבחון, אבל יש דברים שאפשר קצת להבחין בהם לבד…) ולשבת שני שיעורים ברצף, או אפילו שיעור שלם משעמם—
זה יותר מדי….
וואו מסכימה איתך ממש
כל מילה בסלע.
חחחחח
וואיי אהבתייייייי
ממש אבללל
והתוכחה שלך יפה מאוד ומתקבלת (מקווה)
הסוף גמכןן חחח
ו… בסך הכל את צודקת.. ממש!!
רק אני פחות מתחברת לזה שאמרת שנהנה מהגיל ה'מדהים' הזה כי אני עדיין לא מוצאת בו עניין חוץ משאלות ותשובות לא ברורות וקצת כזה להרוס לנו תחיים ח"ו, במקום שנתחתן בגיל 12 טהורות וזכות…
אבל כך ה' רצה אז מה אומר ומה אדבר.. רק אאחל שתהיה לי ולנו הצלחה מרובה ומופלגה!!!
חחח בדיוק למדתי על זה בשיעור אנגלית…
היה על זה טקסט.
הניגוד בין שיטת החינוך של פינלנד לסין, והעובדה ששתיהן מצליחות כל כך בציונים במבחנים המוזרים האלו חיחי 🙂
אם באלכן לדעת מה זה גן עדן – תחפשו בגוגל פרטים על איך לומדים התלמידים של פינלנד.
מוזר שהיא וסין מקום ראשון ושני במבחנים עם שיטות חינוך כל כך שונות.
(ושתדעו שגם בישראל נבחנים במבחני פיז"ה…)
ובאמת שכל הזמן עמ"י מתלונן. כל הזמן. זה מוטיב חוזר כזה: עמ"י מתלונן לחינם. ה' רוצה להעניש אותם. משה מתפלל. ה' סולח. וחוזר חלילה… איזה קטע אהבתי את זה.. באמת נכון מוטיב של ממש