תפריט
רציתי לשתף אותכם במשו שאני לא מבינה כבר המון זמן
אני רק רוצה שיקשיבו לי ואשמח לראות תגובות לפוסט..
טוב אז
אני שליחה של הרבי
אני לא באסיה או במקום נידח מאוד
אבל אין פה בקושי אנשים לקרב
אני רוב היום משועממת ורק פעם ב.. יש אירועים
השולחן שבת שלנו רוב הפעמים רק עם המשפחה
וקשה לי
מאוד
חברות בוירטואלי זה ממש לא כמו באמיתי
את לא יכולה להתחבר אליהם ממש
אין כזה דבר באמת של שיחות נפש בשתיים בלילה
ההזדמנות היחידי שיש לי לפגוש בנות אחרות, זה בקעמפ או בכינוס
ואני מרגישה שזה מדי קצת
כל פעם אחרי שאני חוזרת ממפגש עם חברות, אני מסתובבת בבית שבועות שלימות ולא מאמינה שעכשיו חזרתי לחיים המשעממים שלי
ולפעמים, לא מרשים לי ללכת לקעמפ או לכינוס
ואז מגיע החלק שאני מתעצבנת
אבל לא בקול
בחדר שלי, במיטה, בוכה את נשמתי
וכל פעם שאני מתכתבת עם חברה מהקעמפ או מהכינוס, יורדים לי דמעות
בקעמפים ובכינוס בנות אומרות לי כמה שהם מעריכות אותי שאני לבד.. ואני תמיד מגיבה שזה בסדר ואני בכלל לא מרגישה את זה
ואז בבית אני מרגישה את זה, וזה לא נעים בכלל לחשוב שיש עוד 5 חודשים לקעמפ הבאא
אז רק רציתי שתראו הצצה בחיים של השליחות.. יש בנות שמרגישות מאוד מבודדות ועצובות, ורציתי לדבר גם בשמם..
ושתדעו שמאוד עוזר כל התמיכה שאתן שולחות בתגובות ואני אשמח לקצת כי כבר נגמר לי הבטריה שקיבלתי מהקעמפ ואני חייבת דחוף הטענה (מקווה שהבנתן)
תודה,
שליחה בודדה
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
8 תגובות
אוףף, זה נשמע קשה.
אבל אני אף פעם לא באמת אבין אותך..
אלופה שאת מעלה כאן את המודעות לזה
בהצלחה נשמה🤍
וואו
איזה קשה
אני מעריכה אותך
קחי חיבוק ממני🫂
שליחה, זה ממש לא פשוט.
אני מבינה ומזדהה כמעט עם כל מילה.
אני גם שליחה, ורק בכיתה ז' נכנסתי לבית ספר נט, בוירטואלי
ואני הרגשתי כל כך בודדה לפני זה, שאני חיה בכוכב אחר.
אחרי שעברה ההתרגשות הראשונית מהבית ספר החדש, התחלתי לקלוט שעדיין, אני קצת בודדה.
אני נהפכת למצלמה, לא לבן אדם.
ויש לי חברות שגם הם מצלמות, לא בני אדם.
כמובן אני מגזימה ויש לי חברות מקסימות ומתוקות כמוך (למי שלא הבינה.. אנחנו באותה כיתה😜), אבל עדיין, וירטואלי זה קשה ממש
הרבי איתך מעריך אותך ורוצה שתהיי שמחה ושיהיה לך הכי טוב בעולםםם
כוחות תשאבי מהמשלח…מלא הצלחות וחיבוק גדולל
וואי שליחה…
גם אני שליחה ובודד כאן.
אבל מנסה להפר את זה.
כן תנסי שיחות נפש בטלפון ב2 בלילה, דברי עם חברות הרבה בטלפון.
תתחברי גם עם אחים שלך, הם קטנים אבל זה חמודד לדבר איתם
את יכולה להתחבר עם אמא שלך
ולנסוע קצת לחברות לישון אצלם יומיים, תלוי במרחק.
תקבעי חברותות ללמוד:) וכדאי גם לעשות דברים בעצמך בשליחות. ולמה שלא תספרי לאמא שלך שזה מידי עצוב לך לא ללכת לקעמפ?
בהצלחהה ענקית!
הרבי גאה בך.
ניסיתי לספר להורים שלי אבל הם אמרו שהרגע הלכתי לקעמפ ומדי יקר שאסע לכל מה שקורה בעולם
רגע.
אני כתבתי את הפוסט הזה?
נראלי ניסיתי לכתוב אותו כמה פעמים ולא הצלחתי…
אז בסוף כן?
לא.
כתוב בשם שיינא.
ואני מזדהה איתך בטירוף.
בחור כמו שאני גרה… שלא תדעו מצרות איזה חור רציני.
גם מבחינת הלכלוך, גם מבחינת האיזור.
ואני ילדה שחברה בשבילה זה כמו הנשימה.
אבל איןןן אין לי פה חברותת איןן ואני משתגעתתת
והייתי בקעמפים, והייתי בכיף חיים עם בנות, אני חוזרת במעבר חד לחור שלי ו…מתחילה לבכות.
לא יכולה עם זהה דיי
בגלל זה אני בלחץ לעוף לפנימיה כבר.
שם לפחות יהיה לי חברות.
ואני רואה תמונות של החברות שלי ובוערת מקנאה שהן בייחד
תנו לי כרטיס טיסה מתנהה באלי לטוס לארץ לחברותת
מזדהה ברמותת וסורי שהתגובה קצת מוזרה פשוט פרקתי פה את כל זהה
כל דבר שאת אומרת בדיוק אני!!
אני גם כל כך מקנאה כשיש מפגשים.. בדיוק אתמול התקשרו אלי מאחת מהם..
כל כך קינאתיי
אבל עכשיו כולם כבר חוזרות הביתה מהכינוס אז יהיה רגוע לעכשיו..