קשב וריכוז, כל האמת.

היי, אני מישל ושותפה פעילה פה באתר לאורך שנות התיכון שלי. סיימתי י"ב השנה:) (אעעע אלוקייםםםם😳)
טכנית יש לי המון טיפים לחלוק איתכן על התיכון, החברות והחיים בכלל… אך יש לי מסר חשוב יותר לומר לתיכוניסטיות.
מדובר על הפרעת קשב. וזה חשוב! הישארו איתי✌🏻
גללתי באתר הלילה וגיליתי שאין תגית של הפרעת קשב*. האמת? הופתעתי. הנושא אמנם מדובר מאוד, אך עדיין ישנה תחושה שהאוכלוסייה לא הבינה אותו לעומק.

אז הנה- חווית התיכון שלי עם הפרעת קשב.
אובחנתי רק באמצע י"א, לאחר המון איחורים וחיסורים וקושי משמעותי להתמודד עם לוח הזמנים המטורף של הבגרויות שיש בתקופה הזו. היא הייתה זוועה. בי"א פשוט זורקים לתלמידים לוח זמנים הזוי ואומרים להם: תתמודדו לבד. כלים? הדרכה? נעעע😑
בגלל שאני מוכשרת, איכשהו עברתי את התיכון עם רבע למידה מהכמות שמישהי "נורמלית" אמורה ללמוד, וככה קיבלתי במבחנים ציונים סביבות 70- 80, כשאני אמורה לקבל 90-95. פשוט ליטרלי לא הייתי מסוגלת להושיב את עצמי ללמוד.
רגע, תנו לי להבהיר משו: משמעת עצמית זו משימת חיים. לכולן זה לא קל. אבל יש אנשים שזה רק "קשה" להם ויש אנשים שזה "(כמעט) בלתי אפשרי" עבורם. (כמובן שאין כזה דבר בלתי אפשרי ועם אימון מתאים ועבודה קשה גם אדם עם הפרעת קשב יכול להתרכז.)

נמשיך? יאללה.
אחרי שגם אני וגם ההורים שלי השתגעו ופשוט הייתי בבית בלי חברות ובלי למידה ימי חופש שלמים של כיתה י"א, ולא הצלחתי לעשות שום דבר אחר עם עצמי, הלכתי לאבחון. ("אולי סוף סוף יגלו מה הבעיות שלך!")
שמה הסתבר לי שאני לא סתומה ולא טיפשה ואפילו לא עצלנית. אני פשוט בנויה אחרת… אבל לא משנה, נתקדם בסיפור.

לאחר מכן הרכזת משמעת בתיכון לקחה אותי לשיחה על האיחורים התכופים שלי. מסתבר שאמא סיפרה לה על האבחון😏
היא אומרת לי: מישל, אני לימדתי אותך בט'. את דווקא מקשיבה יפה בשיעור. אין לך הפרעת קשב, יש לך בעיות קשב. ממחר תתכונני ללימודים מראש, תכיני לך שעון מעורר מסודר, וככה לא תאחרי. נשמע פשוט, אה?
זה באמת מאוד פשוט, אך לא למישהי כמוני. בשבילי זה היה אתגר כמו לצלול לבריכה מגובה 20 מטר. קשוח.

איכשהו עברתי את הבגרויות של יא תוך כדי מאבק נפשי ומנטלי אדיר. היה קשה. מאוד.
עדיין קשה לי. גם בי"ב:) אני מאחרת המון. בפרויקטים הייתי צריכה לעבוד כפול מכולם. משימות ארגון וסידור קשות לי, אני אימפולסיבית, מלאה אנרגיה בקטע ממש מוזר, ולא מצליחה להבין איך אנשים רגילים נשארים רגועים כל הזמן. לא נורא, לכולם קשה😊

מה הטיפ שלי לסיכום? יש לי כל כך הרבה…
רק משו אחד:
חברות, שימו💖 לאדם שמולכן. משו שהוא כל כך קל ומובן מאליו לכן, לאחר זהו קושי אדיר. אל תשפטו.
אם יש לכן קושי- דברו. לכל דבר יש פתרון. תתייעצו.

אם אהבתן, אם יש לכן משו לומר, אם בא לכן עוד בסגנון הזה, אם בא לכן עוד בסגנונות אחרים, אם הפוסט שיעמם אתכן, אם הוא ריגש אתכן, אם בא לכן טיפים משני חיים לתיכון, דברים מצחיקים, קערת אבטיחים- תכתבו, אני קוראת.

*הערת מערכת: לקחנו לתשומת ליבנו