קטע אימה (😉) 7!!!

פתק 4
פרח

גוש פחד גדול, ענק, צונח על ליבי.
'אני אצא מכאן', מנסה לשנן, להחדיר ביטחון. נכשלת.
"אני אצא מכאן", אני אומרת גם לכפילתי בקול, "לא מפחדת ממך בכלל".
היא מביטה בי במבט מתעב. "כך את חושבת", אומרת הכפילה בקול רם שנשמע באוזניי כצעקה, מדגישה את המילה האמצעית. "אבל התקווה שלך תתנפץ כמו.. כמו..", היא מחפשת מילה מתאימה ולא מוצאת, "כמו זכוכית", מסיימת לבסוף.
"את יודעת מה ההבדל ביני לבינך?", אני שואלת ולא מחכה לתשובה, שכן השאלה רטורית, "אני לפחות יודעת שאני לא מושלמת. את, לעומת זאת, סמוכה ובטוחה שהפתגם 'אין שלימות בעולם' הוא טעות מיסודו. ואת, כמובן, ההוכחה".
היא מגחכת. גיחוך גדול ושחור שמעביר בי צמרמורת.
"אני לא חושבת שאני מושלמת, אני פשוט יודעת שאת לא כזו", היא אומרת בהתנשאות שמעלה את זעמי, מתלקחת ללהבה אדומה, בוערת.
אולם למראית עין אני רגועה. נינוחה ממש.
אני מחייכת בנימוס מאופק: "אופס! שעוות האוזניים מטרידה אותי לעיתים קרובות, ובעקבות כך לא הצלחתי לשמוע את מילותייך האחרונות..", אני מרימה את ידי במיאון: "לא, אין צורך לחזור. אני לא ממש מעוניינת".
היא שוב מגחכת.
רוע מהבהב בעיניה. קשתיות העין בורקות בשנאה, רצון לנקמה. דם, אש ותימרות עשן.
"אולי כדאי שבמקום לבזבז את הזמן תתחילי לומר וידוי במלוא הכוונה?", היא מציעה בשטניות אין קץ.
טראחח..
אני מרגישה כאילו אגרוף ענק הוטח לי בפרצוף.
מכחכחת. "לא", צרידות משונה מעוותת את קולי, "לא סיימתי את התפקיד שלי, כאן. את וכל העורבים שלך יכולים להמשיך לקשקש".
היא לא מעווה את הפנים לחיוך עדין, לא מגחכת ואפילו לא משמיעה צליל רם מפקפק.
אלא צוחקת. ממש.
"לא-סיימת-את-התפקיד-שלך?", היא משחילה בין פרצי הצחוק הרועמים שלה, "מי את שתקבעי חשבונות שמיים?".
"ומי את שתקבעי חשבונות אדם?", אני מחזירה לה, חיוורת אך נחושה.
סבלנותה פוקעת, כנראה, כי היא מזנקת אליי בקפיצה.
"כשאני אגיע לאחת את תמחקי לנצח!", היא צווחת. מנענעת ידיים בפראיות.
"'שלוש!..".
הספירה החלה.
אני מנסה להישאר חזקה, אבל הלב מפרפר. אני רועדת. חיים שלמים צפים מול עיניי.
אבא נושק לי למצח. מעניק חיבוק.
"מישקה", הוא אומר לי, "את יודעת כמה חיכינו לך?", מרים אותי גבוה ומנחית מטה בחזרה, "הרבה, הרבה מאוד אפילו".
ואני, בתמימות ילדותית, שואלת: "כמה זה הרבה?".
אבא רק צוחק ושולח אותי לבדוק מה עם דן, אחי הצעיר.
אני עוצמת עיניים. גלים-גלים מכים בי, דמעות צורבות את עיניי.
אמא. אבא. דן.
הכפילה מעגלת שפתיים: "שתיים..".
אולי זה הזמן להגיד 'שמע ישראל'?
הכפילה הזאת מוכנה לכל דבר, את זה אני כבר יודעת. היא לא תהסס לפגוע בי. קל וחומר לא עכשיו, כשהיא להוטה כל כך לסלק את המתחרה מהדרך.
דמעות עולות בי כשאני חושבת על בעלי. רגשות מציפים אותי כמו סופת הוריקן עצומת ממדים.
הכפילה נעצרת. מביטה בי במבט חודר, מפלח, ואומרת באיטיות אין סופית: "אח-".
"די!", קול תקיף, נחוש, נשמע מאחוריי.
אני מסתובבת. פוערת פה.
"דן???"…
צלליות חורגות מן הצללים.
אבא. אני מסיטה ראש לשמאל. אמא. דן. וגם.. אהרון, בעלי.

שתפי בווצאפ

עוד בנושא
פשוט לשתוק
newEmotionIcon_11

מאטי

גלים שוחים ת'עצמם ביחד. ואם שקט אז שקט. ואם סערה אז כולם זזים. שותקים טירוף ש...
מצנח אחד / קטע קצר מסיפור שלי
54

סתיו

צפצופים. שאגות איימה. עשן. ארתור מצמץ את עיניו ועבר למצב עירני תוך שניות, &qu...
לשמור בבטן זה לא כואב.
חיתוכי-אייקונים-ריבועים_44

אלי

להתחיל: *לשמור בבטן *לשמור בבטן *לשמור בבטן *לשמור בבטן *לשמור בבטן *לסתום ת'...
בלי לחשוב קדימה
icon_07

שיר הרס

שוב הליכה מהירה ברחובות המקיפים את העיר בלי לעצור לרגע לשניה בלי להעיף מבט אח...
על המתים שביניהם
emotion_icon_42

דומיה נפשי

אוף אבא אני חצופה ואין לי כח לכתוב לך עוד ווידויים אבל נשרף לי כבא המוח מכל ה...
הלוואי הלוואי הלוואי הלוואי הלוואי הלוואי
54

פצפונת

רק רציתי להתערבב חזק, להרגיש את זה רועד בפנים, צורח בלי קול, לדעת שיש אותי. ל...
לא להרגיש
new-emotion-icons_24

חדווה

אדישה לעצמי, אדישה בעולם. הדחקת רגשות של שנים, כאב. לא בוכה, כדי לא להיות חלש...
יכניס לי קצת אוויר
חיתוכי-אייקונים-ריבועים_44

דומיה נפשי

בתי בתי קולך ממרום נשמע קורא לי בואי אליי בחזרה אל הארמון ידיי פרושות ומחכות ...
פוסטים חדשים
88

הילי

פורסם לראשונה: י״ח בכסלו תשפ״א גוט יום טוב בואו נפתח בצורה דרמטית את הפוסט. י...
י"ט כסליו הוא שלי
new-emotion-icons_105

גיתית

פורסם לראשונה: כ״ט בכסלו תשע״ט אמנם גיליתי עם הזמן, ככל שאני עמוק בתוך החסידו...
מה שחשוב יותר
emotion_icon_54

שירבוטית

מה שאת חושבת – מאוד חשוב. מה שאת אומרת – חשוב יותר.
מה שהחסידות עשתה לי
new-emotion-icons_37

לונדון

פורסם לראשונה: י״ט בכסלו תשפ״ב גפרורים ורוח זה בכלל התחיל מקבוצת הנגאוט של בנ...
פשוט לשתוק
newEmotionIcon_11

מאטי

גלים שוחים ת'עצמם ביחד. ואם שקט אז שקט. ואם סערה אז כולם זזים. שותקים טירוף ש...
7.10-מילה של ילדים/3/מיטה שעוד חמה
נר

סתיו

מישהו ממכם אולי ראה במקרה את איתמר אח'שלי? אני קצת ומפחד ונראה לי שהוא נאבד&#...
שילוב הפכים
icon_set_3_25

חב"דניקית שליחה

פורסם לראשונה: י״ח בכסלו תשפ״ב י"ט כסליו. אדמוה"ז יצא ממאסר. מה עני...
חוגגת י"ט כסלו /2
46

איטי

פוסט נוסטלגיה – פורסם לראשונה בי"ט כסלו תש"פ 10 דברים שהחסידו...

9 תגובות

  1. וואו. ראיתי קטע אימה, ישר קפצתי.
    נכנסתי, והשתלם. וואו, וואו ושוב פעם וואו.
    את באמת מצליחה להפתיע בכל פעם מחדש.
    אני מחכה להמשך בקוצר רוח!

  2. יעסססססססס
    התגעגעתי קשות
    אני כל השבוע מחכה כבר לפרק
    נפל לי הלב
    איזה פרק מעלף!!!!
    קראתי את זה בנשימה עצורה
    כמה טוב לראות אותו
    והסוףףף הצלת אותייי חחחחחח
    את מוכשרת ברמותתת
    וואו היה פרק נדיר
    שלחי מהר מהר מהר את הבאאא
    אנלא כולה ככה.
    קצת אהבת ישראל נשמה. חחחחחח סורי על האיומים
    ככה אני כשאני יותר מידי אוהבת ומחכה למשהו.
    אבל אין עליךךךך. אני באורות שיש פרק חדשששש
    מלא זמן לא חייכתי ככה. את שליחה של השם
    ❣️❣️❣️

    1. אמאא
      חיכיתי לתגובה שלך, חור בגרב!! 😅
      ריגשת!
      מגילות את כותבת כל פעם 😜
      אבל תמשיכיי, זה ממש נותן כוח!!
      טנקיו על כל המחמאות ❤

  3. וואו.
    רק ראיתי קטע אימה ישר נכנסתי.
    יש.
    הצלת אותה?!?!?
    אין עלייך.
    טובב אין לי כבר מחמאותת הן נגמרו לי מרוב שוקק
    אזזז כל המחמאות שבעולם מגיעות לךך

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תגיות פופלריות