קדושה מתוקה

עוצמת את העיניים
מנסה לשחזר
כמה תמונות יפות שבחרו להישאר
כמה אור כבוי בחושך בין שבילים ריקים
עולה על הרכבת
נוסעת למרחקים
ולא יודעת לאן אני מפליגה
הרוח נושבת כבר יש לי בחילה
הלב מסתחרר
עיניים נשפכות לאן שלא בחרתי להסכים
וזה לא עוזר
וכמה חושך מסתחרר מסנוור
מנסה להיאחז
בכמה גפרורים
המדורה נדלקת
אני מוצתת לעולמים
הנשמה בוערת
מנקה את הפנים המפוייחות
מנסה לנשום אוויר
ורק פחם נכנס לי לריאות
בעיר הגדולה שאין בה טעויות
כולם רצים
מחפשים קצת תשובות
לכצה שאלות אבודות
מנסה להדחיק
מנסה לשחרר
עולם הפוך ראיתי
אבל המצפון בוער
בקניון הגדול הזה
רק קול דממה סוער
ממסה לסחרר רק עוד כמה מבטים אחרונים
מנסה לשחרר רק עוד כמה רגשות כבויים
מנסה ליהנות מכל העולם שנתת אבא
אבל הכאב שלך מציק לי בגרון
והמקום שלי מזמן הלך לישון
ואני כבר לא יודעת מי אני
ומה קורה איתי בכלל
איך חזרתי לאיפור
ואיך יום אחריי שוב הכל נגמר
שוב קורבנות ואש דוממת
שאין לה כח לשרוף עוד רצונות
ועיניים בוהקות
צמאה לקצת דמעות מאחוריי אלפיי שתיקות
צמאות לנחמה
ושןב נופלות אי שם בספר
טמא אחד מקולל יפה כל כך אוף
מהופנטת לעולם אחר
שאין בו שום קדושה
רק חושך מעוור עיניים כמו אור של זרקורים
כמה טעם טוב נתנו לי המילים העכורות
כמה מחוגים הסתובבו לי על אפס אצבעות
כמה מצפון בער
כמה ניסיתי להשתיק
כמה הצלחתי להתנתק בכל כך מעט ימים
ולנשום לי קצת אוויר מורעל
להתענג על חנק של סיגריות רוחניות אוטמות
כמה אוויר נכנס לי בתוך פחם
כמה אהבתי אותו
כמה היה לי חם
אחריי הקור של סיביר
כמה תעיתי שם
מסתובבת בלי תכלית
מחפשת דלק
לנשמה בלי עורקים שנסתמו
מאכילה אותם בקצת שחור שיירגעו
וממכרת אותם
לתחושה הנוראה המענגת
המרחקת…
אני מרחפת בשמיים
ורק "אש קודש" זה מה שנשאר
מדליק בי להבות שקצת מזכיר כמה היה לי קר
וכמה הצלחתי לאטום את הלב הטהור שאין לי
כמה הצלחתי לחזור להתקדם לדחי
ולא רציתי כבר לקום
אבל שיר אחד הקים לי את כל היקום
ריסק את כל מה שאין בי
הבעיר את מה שיש בי
גרם לנשמה שלי לבעור כמו מדורה בשלג
אחרי שכל הקדוש התרוקן בלי התראה מוקדמת
וכל הלב שלא נגמר
אז כנראה שלא
כי הכל פשוט נסתם אבל חלק אחד לא
נשאר לי חי
נשאר בוער
נשאר מציק ומגרד
נשאר כואב
נשאר רק דם אחריי כל מה שהוא עובר
אחריי כמה שריטות קטנות
שהציפו דם בתוך הלב שלי
כיבו את כל הזכרונות
את כל הרגעים היפים שיש לי
מהעולם שלך
השאירו רק אותך
גרמו לי להקים עוד מזבח
ולהצית שריפה
לקרוע את כל הדפים של הספר
ולזרוק לפח
אחריי כל העונג שבפה שלי נמרח
אחריי כל המתח ובדיוק בשיאו
באמצע הספר
שגנב לי את המציאות
כמה הלב שלי בכה כשלקחתי לו את ההתמכרות
ואת כל החושך שהוא היה אליו צמא
השארתי לו מים נקיים שישתה
השארתי לו קדושה וטוהר בלי מקום לפחמים
השארתי לו אותך השל וברקע שום צבעים
השארתי לו את "אש קודש" את האמת הזאת השרופה
השארתי לו דמעות אמיתיות של קדושה מתוקה