—-
—-
ואני מזמן כבר לא ילדה,
תקשיבו, רחשי הלב מספרים.
הררי אבק ממלאים את השממה,
רק תנו לי מישהו להאשים.
כמה קרוב צריך כדי להרגיש אבודה,
תקוות הן רק לאנשים החולמים.
פסיעותיי, פסיעותיך, כולם פוסעים על אדמה,
שלוליות של דמעות ואפס רעשים.
האם זו אני, בחורה מול מראה,
מתי הספקתי לגדול, וכמה חורפים אפלים.
תנו רק עוד רגע, לחזור להיות ילדה,
לבכות בחופשיות, פשוט לאהוב אנשים.
—-
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
29 תגובות
עדן.. גם אני רוצה לחזור להיות ילדה.
הלוואי שהייתה אפשרות כזאת.
מהממת, וזה מושלם.
פרפר, תודה.
יש אפשרות כזו, יש אפשרויות כאלו כל החיים, לחזור להיות ילדות לכמה רגעים, תקפצי עליהן.
אני בפה פעור.
כתבת יפהפה, ואותי.
תודה. ותסגרי את הפה, אמרו בתחזית שמתקרבת סופת זבובים.
וואו זה מושלםם
אבל אפשר לאהוב גם אחרי שגדלים.
זה שונה מהילדה התמימה אבל אפשר לעבוד על זה ועל אמון יותר קרוב למושלם (אין מושלם יש שלם) וגם על בכי חופשי.
אחרי הכל כמה שאני מזדהה לא הייתי מוותרת גם על החורפים האפלים…
לכל זמן יש את המעלה שלו.
חבל שאי אפשר לעשות יותר מאהבתי אחד (אל דאגה אם יום אחד אהיה במחשב אחר אולי אזכור 😉 )
בטח שאפשר. לא אמרתי שלא.
אבל, הכל מאד שונה, ופחות טבעי. ואחרי שחוטפים קצת מכות, קשה עוד יותר.
גם אני לא הייתי מוותרת על החורפים האפלים. באמת.
תודה, מקושרת.
מישהו מצא את המילים שלי?
אני לא זוכרת למי הקרדיט אבל זה הכי מבטא אותי כרגע.
תחפשי במקלדת, אני יודעת.
מה זאת אומרת, לא זוכרת למי הקרדיט?
לא הבנתי. אבל, תודה, משערת שזו מחמאה.
נגע בי ברמות!
כל מילה-מדויקת ומדהימה!
(שומרת סימניה לקריאה נוספת…)
תודה, מיכל. נחמד לשמוע.
(יוצאות לי תגובות קצת מאולצות בגלל מצב הרוח, Sorry. )
האם זו אני, בחורה מול מראה,
מתי הספקתי לגדול??? – – –
וואו, עדן, לא חושבת שאני מחדשת לך משהו, אבל הכתיבה שלך יפה!
יפה ונוגעת.
וזה היה אמיתי, וחשוף, ו… אני.
מתי כולנו גדלנו. את מחדשת לי, ועוד איך.
אז, תודה.
——-
איזה מילים בעולם אמורות להגיב על דבר מושלם כזה?…
כל מילה כאן, כאילו נכתבה במקומי.
אבל בצורה נכונה, אמיתית ומדויקת כל כך, מושלמת.
את פשוט – באמת אין מילים.
ומתי, מתי יבוא היום שנזכה להשלים עם המציאות, להשלים עם ההבנה הכואבת שהעבר לעולם לא יחזור, אז בואו ננצל את העתיד.
ואולי בזכות זה שאף פעם לא היינו ילדים – נזכה להישאר ילדים, לתמיד… (ד"ל:))
אוהבת אותך!
(אהבה פשוטה, אמיתית. יש שיגידו – ילדותית?)
❤❤❤
הי, לא להגזים. אני מובכת. תודה.
את מהממת, Phoenix.
אוי, עדן.
הכתיבה שלך יפה.
וגם התוכן.
הרגשתי שאני חייבת עוד תגובה.
רק כדי שתדעי כמה אהבתי את הפוסט.
כמה הזדהות יש לי לגביו.
תודה, אבן דרך.
שמחה לשמוע שאהבת. עד כדי תגובה שניה.
אין לי דרך יותר טובה לכתוב את זה
אבל הופה, זה טוב!
וואהו, תודה.
המילים היו פשוטות, אבל לא הבנתי כלום.
עדן.. אימאלה.
ממש כלום? פשוט לאהוב.
תודה, moshiach.
אווץ'.
כתבת מדהים.
הזדהיתי.
??
.
הבנתי שזה טרנד כאן באתר, לכתוב תגובה רק עם נקודה בודדת.
זה מחמיא מאד, תודה, שין.
יש משהו בנקודה שמבטא את המילים הנחבאות, וצועק אותן.
אבל בשביל זה צריך לדעת לקרוא.
מבחינתי נקודה זו מחמאה גדולה, והיא מגיעה לך ביושר.
עדן…
את מדהימה אותי בכל פעם.
הכתיבה שלך מיוחד וחושבת.
נתת לרגש שלי לזרום לשם, לגעגעוים שלי לילדה הקטנה…
כל מילה זהב!
אוהבת אותך!
xgrv, תודה, באמת. בדיוק הגבתי לך על התגובה שלך בפוסט השני שלי.
תודה שאת מגיבה לי. אולי לא נראה, אבל כל תגובה מאד משמחת.
אהבתי כל כך. את לא יודעת כמה.
גם אני, גם אני מזמן כבר לא.