פרדוקס תקין

נחליאלי

לעולם לא אפסיק לרדוף אחריה
?
אפשר לומר שטבע האדם הוא – אדם שמח. אבל באותה מידה אפשר לומר שטבעו הוא עצבות.

וזה לא פרדוקס, כי שניהם יכולים להיות ביחד, המעולם לא פגשנו אנשים עם פיצול אישיות? והרי נולדנו כאלה.

ואם במשך השנים נחתם הסכם בין הצדדים, והשמח והעצב הכריזו על דו קיום בשלום, בלב שלנו עדיין נלחמים.

שהרי תהליך האיזון (העיגול) עוד לא התחיל אצלנו, כולנו עשויים קצוות.

זה מופרך לדמיין נערות שמחייכות כל הזמן? מופרך. ובכל זאת אני מדמניית אותן, חייכניות, צוחקות, זוהרות, ושום דבר לא מעיבעל אושרם. זה בערך כמו לדמיין עץ שצומח במים מלוחים, אבל חכמי הטבע יודעים, יש דברים כאלה. וחכמי הנפש יודעים לומר – אנשים שמחים, יש דברים כאלה.

אני יודעת לומר האם יש נערות שמחות? לפחות לא הזאתי שמשתקפת אליי מהמראה.

אבל זה יתכן, כי הפורדוקסים הם השולטים בעולם. הלוואי ויכולתי לחייך לכולם, גם שמצבי הרוח שלי משתנים, הלוואי ויכולתי לצחוק בחופשיות, לתת לשמחה להציף את כולי, לשלוח את העצב לגלות בסיביר ולצאת לרחוב לרקוד את שגרת חיי.

לרקוד?? יודעים חכמי החסידות לומר, לרקוד את שמחת ירושתי. אבל כרטיס טיסה זה יקר, ובנתיים העצב נשאר בלבבות כולנו, ובמקום לתהות איך אפשר להקים גשר בין הלבן השמח לשחור האפל, איך אפשר לחיות עם פורדוקס בתוכנו, נחבר לגופנו כנפיים, ירושה לנו מאבותנו.

ואיתן נטוס לימי הביניים, נדלג עם תהומות של עצב ואובדן, וכשנגיע, נלך לבקש מדוד שמחה, ונשאל אופטימיות מהרמב"ם.
(או בקיצור דרך חכם: נלך ללמוד את כתב הירושה שהוריש לנו דוד מלך ישראל, חי וקיים)
(הטקסט נכתב כחלק מעבודה בתנ"ך, מקור: הפטיש שקודח לי במוח)

שתפי בווצאפ

עוד בנושא
משפטים של שותפות/1
16

מישי

השותפות המהממות שלנו שיתפו אותנו במשפטים יפים, סידרתי אותם לפי נושאים, ואני מ...
כמה מילים לעצמי
58

סופה שקטה

כן אני מבואסת שעכשיו אני גם מפחדת אוף נמאס לי מהנתק הזה מכל מה שקשור אליך רוצ...
מפריעה לי לאכול
newEmotionIcon_34

לא אני

אמורה לקום להקשיב לגוף שלי לא מנסה לצום אבל למה לאכול לא מכבדת את הצרכים שלי ...
כמה שתקת
icon_25

דומיה נפשי

אני מרגישה שעוד רגע אני עומדת להתעלף הראש לי עוד רגע מתפוצץ, בעצם הוא כבר עכש...
אי אפשר יותר
42

דומיה נפשי

אבא הלב שלי שרוף ואי אפשר יותר לשרוף. אני עפר פחם שחור, ואי אפשר עוד להרוס כי...
תווי מכחול /5
54

סימה א.

פרק ה': נער עומד על שפת צוק חד, על גבו תרמיל מסע אדיר ממדים ומימיה קשורה על צ...
מכובה ברחוב.
newEmotionIcon_23

יודעת מנסיון

יכול להיות שאני חושבת יותר מדי? או שבאמת משהו לא בסדר לפעמים אני מרגישה שעדיף...
הישן והטוב
icon_18

עננית

אני מתגעגעת לישן והטוב לשמחה ולצחוק להרגשות הטובות לתחושה הזאת של להרגיש בנוח...
פוסטים חדשים
משפטים של שותפות/1
16

מישי

השותפות המהממות שלנו שיתפו אותנו במשפטים יפים, סידרתי אותם לפי נושאים, ואני מ...
כמה מילים לעצמי
58

סופה שקטה

כן אני מבואסת שעכשיו אני גם מפחדת אוף נמאס לי מהנתק הזה מכל מה שקשור אליך רוצ...
מפריעה לי לאכול
newEmotionIcon_34

לא אני

אמורה לקום להקשיב לגוף שלי לא מנסה לצום אבל למה לאכול לא מכבדת את הצרכים שלי ...
כמה שתקת
icon_25

דומיה נפשי

אני מרגישה שעוד רגע אני עומדת להתעלף הראש לי עוד רגע מתפוצץ, בעצם הוא כבר עכש...
אי אפשר יותר
42

דומיה נפשי

אבא הלב שלי שרוף ואי אפשר יותר לשרוף. אני עפר פחם שחור, ואי אפשר עוד להרוס כי...
תווי מכחול /5
54

סימה א.

פרק ה': נער עומד על שפת צוק חד, על גבו תרמיל מסע אדיר ממדים ומימיה קשורה על צ...
מי, מתי ולמה ממלכה במבחן
167192231663a7828cda00d

רעואל

#3 עם מי מהדמויות היית מתחלפת? באיזו סיטואציה? למה?
מה הכי אהבת?😇🤔🤔
30

איכשהו חבדניקית

נכון שתשתפי אותנו איזה פוסט/שיר/סיפור/דיון שעלה פה אי פעם הכי אהבת?🤩🤩 שלחי פה...

14 תגובות

  1. ואו מהמם!!
    ממש התחברתי לסגנון הכתיבה שלך!!
    והמשפט הזה ממש חזק- הלוואי ויכולתי לצחוק בחופשיות, לתת לשמחה להציף את כולי, לשלוח את העצב לגלות בסיביר ולצאת לרחוב לרקוד את שגרת חיי.

  2. מהמם!
    לדעתי עדיף ככה מאשר לחייך לכולם כשהלב שותת דם…
    אבל הבנתי את הכוונה.
    אהבתי את הפוסט והיה כיף לראות פה פוסט שלך! 🙂

  3. נחליאלי רק שתדעי שאת מ א ד חכמה. ♥️♥️♥️♥️
    אהבתי מאד את הפוסט את כותבת מהמם!♥️♥️

  4. אוי זה היה נורא מתוק…
    קראתי בריכוז וכיווצתי גבות כל הקריאה, או בקיצור התעמקתי,
    וברגע שסיימתי חייכתי חיוך כזה גדול… אויש שזה..
    ונכון שזה. תודה לך!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תגיות פופלריות