עם שישים ריבוא חלקים
לְכָל אִישׁ יֵשׁ שֵׁם
שֶׁנָּתַן לוֹ אֱלֹקים
וְנָתְנוּ לוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ
לְכָל אִישׁ יֵשׁ שֵׁם
שֶׁנָּתְנוּ לוֹ קוֹמָתוֹ וְאֹפֶן חִיּוּכוֹ
וְנָתַן לוֹ הָאָרִיג
לְכָל אִישׁ יֵשׁ שֵׁם
שֶׁנָּתְנוּ לוֹ הֶהָרִים
וְנָתְנוּ לוֹ כְּתָלָיו
לְכָל אִישׁ יֵשׁ שֵׁם
שֶׁנָּתְנוּ לוֹ הַמַּזָּלוֹת
וְנָתְנוּ לוֹ שְׁכֵנָיו
לְכָל אִישׁ יֵשׁ שֵׁם
שֶׁנָּתְנוּ לוֹ חֲטָאָיו
וְנָתְנָה לוֹ כְּמִיהָתוֹ
לְכָל אִישׁ יֵשׁ שֵׁם
שֶׁנָּתְנוּ לוֹ שׂוֹנְאָיו
וְנָתְנָה לוֹ אַהֲבָתוֹ
לְכָל אִישׁ יֵשׁ שֵׁם
שֶׁנָּתְנוּ לוֹ חַגָּיו
וְנָתְנָה לוֹ מְלַאכְתוֹ
לְכָל אִישׁ יֵשׁ שֵׁם
שֶׁנָּתְנוּ לוֹ תְּקוּפוֹת הַשָּׁנָה
וְנָתַן לוֹ עִוְרוֹנוֹ
לְכָל אִישׁ יֵשׁ שֵׁם
שֶׁנָּתַן לוֹ הַיָּם
וְנָתַן לוֹ
מוֹתוֹ
האמת שאני ממש חלשה בספרות, ובמיוחד בשירה מודרנית. האנטרים והחזרה על המשפטים האלה רק מבלבלים אותי.
אני חלשה כל כך בספרות עד כדי כך שלבגרות ההיא למדתי 20 דקות על השעון, באתי וקישקשתי תשובות עם החוש הספרותי (שאין לי) וחזרתי הביתה כאילו כלום.
את השיר הזה כתבה זלדה שניאורסון- מישקובסקי, בת דודתו של הרבי שעלתה לא"י ועסקה בין היתר כמשוררת.
נזכרתי בשיר הזה, כי הוא קרץ לי במשהו אחד: שלכל אחד יש את הדבר הקטן שייחודי רק לו, וזה שייך לו.
אתן יכולות להמשיך לחפש אקרוסטיכונים, דימויים ועוד כל מיני הגדרות ספרותיות שאני לא שולטת בהן, אני בכל מקרה אעבור לשלב הבא;-)
בסוף הפרשה, יש את הפסוק "וּבְבֹ֨א משֶׁ֜ה אֶל־אֹ֣הֶל מוֹעֵד֘ לְדַבֵּ֣ר אִתּוֹ֒ וַיִּשְׁמַ֨ע אֶת־הַקּ֜וֹל מִדַּבֵּ֣ר אֵלָ֗יו מֵעַ֤ל הַכַּפֹּ֨רֶת֙.. וַיְדַבֵּ֖ר אֵלָֽיו"
מכירות את זה שאתן שומעות איזה שיעור, או קוראות משהו, ומרגישות שזה בדיוק מדבר אליי. כאילו כל המטרה של השיעור הזה הייתה מכוונת רק אליי!
האריז"ל אומר שהמילה "ישראל" היא ראשי תיבות של "יש שישים ריבוא אותיות לתורה"
כמו שישראל כלולים משישים ריבוא נשמות (שמתחלקות לניצוצות, נעזוב קבלה עכשיו), כך לכל נשמה ונשמה, לכל אחד ואחת, יש את האות שמדברת רק אליה, שייחודית רק לה, שבשבילה היא נמצאת כאן.
העובדה הזאת מסתדרת והולכת יחד עם הפסק שאדמוה"ז פסק בהלכות תלמוד תורה, שלכל אחד יש חלק בפרד"ס שבתורה: פשט, רמז, דרוש וסוד.
זה גם העניין שמסתתר מאחורי הפסוק "חלקי הוי' אמרה נפשי": לכל נפש ונפש יש את החלק האלוקי ששייך לה.
אז גם לקראת שבת, וגם לקראת חג השבועות, חג קבלת התורה, צריך לזכור שהתורה תמיד רלוונטית לנו ולתקופה שלנו. ולא רק זה, אלא שאפילו התורה מדברת אלינו באופן ספציפי, ומקדישה בשבילי עניין שרלוונטי אליי.
באופן דומה לרעיון הזה, אני זוכרת שפעם כשהייתי בכ"ב שבט אם אני לא טועה, הייתה התוועדות והרב שהתוועד שם ביקש שכל אחת תחשוב באיזה נקודה הרבי הוא רק שלה. חלק פרטי ואישי בינה לבין הרבי.
נכון, הרבי הוא ראש בני ישראל הוא מנהיג, נשיא, רועה האמונה וכו', אבל ההשפעה שלו אלינו היא גם באופן פרטי לכל אחת ואחת. השפעה שלא דומה בין אחד לשני.
גם התורה, שפסקו ממנה הלכות, והרחיבו ידיעות, העמיקו בין המילים, ויש עליה כל כך הרבה מדרשים. יש איזה קטע בתורה שמדבר אליי, באופן אישי, שייחודי רק לי.
לחשוב על זה שבתורה האלוקית יש חלק שמנצנץ בשבילי ומדבר אליי, זה מרגש:)
לא רק מרגש, אלא גם נותן לי אחריות, שייכות חזקה לתורה ולהוראות שלה, החלק הזה אומר "בשבילך אני קיים"
כולם יהודים, וכולם צריכים לשמור את אותה התורה ואת אותם המצוות, אך כעם, אנחנו מרכיבים פאזל, וכל אחד הוא חלק יחיד ומיוחד, ובלעדיו התמונה לא שלימה. לכן התורה נותנת לכל אחד את החלק הזה, ומזכירה על הייחודיות שלו מצד אחד, ועל האחריות שיש לו מצד שני, להיות בתמונה ולהשלים אותה.
שתהיה גוט שבת, וקבלת התורה מתוך שמחה ופנימיות!
*מקור: שיחת ש"פ נשא תשל"ה
13 תגובות
זלדההההההה
מצדיעה לה. למדתי הרבה ממנה. מהשירים שלה ומה שעומד נאחוריהם
צריך איזה זלדה פה בשותפות בדרך
יהי זכרה ברוך
ואת כותבת טוב❤️
ואו מהמם!!!
וממש אהבתי שחילקת את הפוסט לשתי חלקים בחלק הראשון זה היה על ספרות ובחלק השני על שבועות ועל התורה וממש אהבתי איך שקישרת בינהם בצורה יוצאת מן הכלל
את כשרון!!!
הילי!!!!!?
מושלם!!!!! מושלם!!!! מושלם!!!!
אין לי מילים, הם כבר נגמרו בשביל הפוסטים המיוחדים שלך…?
את צריכה להוציא על זה ספר פרשת השבוע לזמן שלנו!!
זה מטורף!!!
אני חייבת להכיר אותך!!?
מ-ט-ר-י-ף!!
וואי הילייי אני לוידעת איך אני אסתדר
מתישהו בלי הבלוג הזה!!
הוא פשוט נותן כוח!! כוח רב!!
אוהבת אותך ברמות על!!???
מהמםםם ! ?
את כותבת מושלםםם!
הלוואי שאני יוכל להכירך…
אני אוהבת את ההקשרים שלך. לקחת שיר שכולנו גדלנו עליו, וקישרת אותו לנושא בפרשה. את כל פעם מפתיעה אותי עם הרעיונות שלך.
איך אני אוהבת את הפוסטים שלך!
תודה❤️
"לכל אחד יש את הדבר הקטן שייחודי רק לו, וזה שייך לו" לבת שקוראים לה מושקי כהן למשל זה לא כל כך רלוונטי.
גם למושקי כהן יש מעבר לשם. יש לה אישיות, רצונות, שאיפות ומטרות בחיים.
אני לומדת במקום שיש כמה וכמה בנות שיש להן אותו שם ובזמן הנוכחות מקריאים את השם שלהם עם מס' ת.ז כי על הדף זה ההבדל היחיד בניהן. אבל מעבר לדף הן בנות שונות לגמרי.
"דבר קטן שייחודי רק לו" לא חייב להיות שם:)
אאוצ… למה? יש הרבה מאחורי המסכה…
מהממת את הילי!!
נהנתי לקרוא את מה שכתבת!המשיכי לכתוב בבקשה!
ולהחדיר לנו מסרים איכותיים חסידיים ויפים:)
אישה מקסימה, ויהודייה לפני הכל.
אך לפי השמועות
אינה שמרה על אורח חיים שומר מצוות.
אז מכאן ועד להצדעה וההערצה, הייתי מציעה להנמיך הלהבה;)
כל זאת לגבי המשוררת זלדה היקרה:)