תפריט
מצד אחד אנשים צוחקים, אוכלים, נהנים, אטרקציות עושים.
מצד שני אנשים בוכים, חולים, עניים, גלמודים, כסף אוספים.
רואה את שתיהם.
שמחה בשביל הקבוצה הראשונה.
אבל מסוגלת כל רגע לבכות על הקבוצה השניה.
אני לא מבינה!
ככה השם את העולם ברא?
מה ההיגיון?
למה אין שיוויון?
מבטיחה,
נמאס לי מלרחם…
מה אני יכולה לעשות או לעזור בנושא???
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
4 תגובות
ואווו
את פשוט הוצאת לי את המילים מהפההה
אני כ"כ חושבת כמוך
אבל מה שכן
פשוט אולי זה מה שיעזור לנו לזכור
שאנחנו פה רק בדרך אל העולם האמיתי
ששם הכול יהיה הרבה יותר ברור
ולמי שרע עכשיו בעז"ה בעתיד יהיה לו טוב (וכן להפך)
בכל אופן
להתפלל למען עמ"י
ולגאולה השלמה!!
יש לזה מקור?
כאילו אם טוב לי כאן אז שם לא טוב?
הבעיה שלי היא שאני יכולה לבכות באמצע תחנה מרכזית מרוב רחמנות 😭
זה ממש קשה לי.
לאאאאאא
זה ממש לא אומר
אבל זה אומר שמה שפה לא אומר כלום על העו"הב
שזה המטרה העיקרית שלנו!!! (העוה"ב)
ואני כ"כ מבינה אותך
אני מרגישה כאילו אני עסוקה כל הזמן בלרחם
וזה כ"כ קשהההה
אולי פשוט צריך לנווט את הלב הטוב והרגיש לדברים טובים
ולנסות לשלוט על זה
טוב לא יודעת ניסתי לנחם בעיקר את עצמי
לאן נעלמת,
ג'ינג'ית?
היית חסרה פה..