עוד נשימה

וחיוך
את האמת? קצת מוזר לי, לכתוב על אתגרים בכאלה נושאים, קצת חדש לי אבל בעז"ה אתגרים מצליחים:)
תרין נשימה עמוקה, זה מתחיל.
רגע שניה לפני שזה מתחיל, חיוך, גדול נו עוד טיפה (לא יותר מידי! שלא תראי שנתפסו לך השרירים בלחי…)
זהו את יכולה להיכנס.
"בוקר טוב!"
"מיאל מה נשמע?"
"היי כינר הכל בסדר?"
התעניינות פה, תתחדשי שם
ריצה ללוקר, חיפוש סידור
'יש מצאתי',
ו "שלום לכיתה ט200, (היי היא מחייכת ומאופרת טוב, קמה מוקדם היום:)) בוקר טוב יאלית שמת לב שניכנסתי?!, ואפשר לשבת"
תפילה
אין חזנית
יש חזנית
שיעור, שיעור "מה השעהההה?"
צילצול,
הפסקה.
תרין, עוד נשימה.
נטילת ידיים
אוכלים.
והאקשן מתחיל.
מעגל: גתי (החברה מהיסודי), עתרת, ליהוד, סיניה, טופז, צוריה ועוד כמה בנות (שמה לב לכולן, השמות ארוכים מידי, סליחה.)
סיניה מדברת, על פעילות שהצליחה לה אתמול.
טופז משתפת על סיפור דומה, והיא מאריכה מאריכה.
ליהוד מעקמת פרצוף
תרין, זה בסדר, היא בן אדם. (הקול עונה שגם היא בן אדם), התעלמות.
עתרת קוטעת ומספרת איזה משהו, מסתכלת על ליהוד בלבד ולסיניה היא מגניבה מידי פעם מבטים
צוריה מצטרפת. למבטים.
היי תרין, את שמעת עוד פרטים על מה שצוריה סיפרה
אז סיפרתי,
עתרת ממשיכה לדבר, היא לא שמה לב שאני מדברת.
אוקי, תרין תבדקי שניה אם הצבע עור שלך שקוף או לא, שניה, בודקת.
לא. אמנם אני בהירה, אבל בדקתי, זה צבע שעין רגילה כן רואה.
גם את הקול הגבוה שלי שומעים, לא נראה לי שהצטרדתי.
טוב, הבעיה בשמיעה שלה.
גתי וטופז שומעות, מגיבות בקול חלש
אחרות כבר עברו לנושא אחר
הראש שלי לא.
מסתכלת על עתרת, היא נראית מפוחדת, גם ליהוד נראית ככה
אבל מה אסור להיעלב ממפוחדים?