תפריט
עשוי מיומן.
הוא היה אפרוח. שהוציאו אותו מהקליפה. חלש.
הוא היה צהוב. וקמל.
ועם השנים. הוא נכנס לקליפה.
חשב שאם הוא ידמיין חזק חזק
אולי הוא יצליח לצאת ממנה בעצמו.
והיום. היום הוא קמל. לאט לאט.
והלב שלו כבד מידי לגוף כזה קטן.
וקמל.
עד שיום אחד. הוא החליט לעזוב הכל.
לשחרר את הקליפה. להשתחרר.
ולהבין, שהוא, צריך להיות רק הוא.
ואם הוא לא יצא ממנה בעצמו
אז כנראה שככה, הוא צריך להיות.
ואולי, אם הוא יתאמץ וידמיין,
שהוא יצא ממנה בעצמו.
הוא יצליח. ויפרוש כנפיים.
אבל הוא לא יהיה אפרוח.
לא ייאמן איך אפשר, בכמה מילים
לסכם עמודים עמודים
של חיבוטי נפש.
שלא יגמרו לעולם.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
19 תגובות
ומה האפרוח בסופו של דבר החליט?
להישאר ולהיות הוא בעצמו, או לצאת ולהיות מישהו אחר?(:
בכל מקרה, אהבתי.
את התגובה אלייך השארתי לסוף כי זה עומד להיות רציני?
כל השאלה היא-האם הוא באמת אפרוח, האם הוא הגביל את עצמו בגבול לא לו או שמא זה באמת הוא והוא צריך להכיר בזה.
אם הוא באמת אפרוח זה הכי קסום שיש. ללכת על האדמה זה אחד הדברים המפעימים ובכלל, אפרוח זו חיה מיוחדת ועדינה.
לכן אני לא יודעת, עדיין. מתאים לו לנסות לפרוץ את הגבולות של עצמו. להעמיק בזה, לעבוד קשה.
(המשך)
ואז לחזור להבנה שזה פשוט לא הוא. צריך למצוא את האיזון-להיות אפרוח אבל לא סתם אפרוח "פושט", לעשות משהו עם עצמנו ולגדול דווקא מהמקום הקמל הזה.
לצאת ולהיות הוא בעצמו.
טוב איבדתי את זה עם הפילסופים. אחזור לכאן כשאבין טוב יותר מה קרה איתו.
רק דבר אחרון-לא מחייב זה כל כך נורא להיות מישהו אחר. הכל במידה, באיזון ובגווני אפור.
שחור לבן זה נורא נדוש…
תודה ממש!
ואוו אוואו ואווא!!
אהבתי ממש!
ממש!
תודה נשמה!!
הוחמאתי
?
כל כך.
וואאוו מושיח, את טובה נוראות.
את חושבת? לא יודעת.
מבחינת כתיבה הפסקה השניה… בואי נאמר שככה זה נראה כשכותבים דברים כשעוד לא מאמינים בהם עד הסוף.
לכן הם לא ייגמרו לעולם…
אבל תודה! את מותק:)
זה מה שיפה במילים. שאפשר לעשות את זה.
את מדהימה. באמת.
את פשוט הצלחת להסביר מה את ואיפה את ומה את עושה פה.
אוהבת מאד!!
וואו תודה!
ניסיתי, עדיין לא סגורה על זה.
אבל כמו שאמרתי-לא ייגמרו לעולם…
גם אני אוהבת נורא❤
אעע.
מושיח.
מה זה הדבר ה.. יפה הזה. מה. איך ידעת להגדיר בדיוק.
אני אפסיק כאן כי כל מילה רק תגרע.
אוךך זה היה נורא מתוק! תודה לך!
עשית לי נעים בלב… נשמע נורא קיטשי אבל אני כנה…
מושיח את מטריפההה!!!!
זה היה מהמם.
באמת מהמם!
??
תודה אזאב"ב!!
יותר לכיוון המטורפת?
ב"ה… רק הוא.
אהבתי ממש
?
וואו צמררת ממש!!!???
שיר מקצועי ברמות אחרות, וגם יפיפה וקליל…
איך-את-עושה-את-זה-?-?-?
אוף בא לי גם לדעת לכתוב ככה שירים…
וואו תודה! אני לא חושבת כמוך אבל אני תמיד לא מרוצה ממה שאני כותבת. פרפקציוניסטית או לא?!
זה נורא נרכש, ומשתפר עם הזמן. תתחילי לכתוב בלי להתאמץ. בלי לנסות לכתוב יפה, סתם לכתוב.
לאט לאט מאמינה שתתחילי לכתוב יותר מקצועי (לא ששירה זה דבר שאפשר להגדיר כמקצועי, זה נורא רחב).
לא ככה אבל. כי ככה זה בכלל לא שווה. זה לכתוב כמוני, והשירים הכי יפים זה כשתכתבי כמוך.
בהצלחה!! אני אשמח נורא לראות דברים שאת כותבת?
איזה כתיבה ממכרתת
הצלחת ובגדול וואו כמה מסר..
סיפור חיים שלם.
אניוואן את מותק נורא!
תודה לך! רק משתדלת.
סיפור חיים שאני מניחה לא רק שלי. מפתיע שהייתה כאן רק הזדהות אחת?
נו נו… עדיף ככה האמת.